בהמלצת בג"ץ: ועדת ההיתרים תקיים דיון נוסף בבקשת נתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית

(עדכון) - כך קבע הרכב של 3 שופטי בג"ץ, שדן היום בעתירה שהגיש רה"מ נגד החלטת ועדת ההיתרים שבמשרד מבקר המדינה לדחות את בקשתו לקבל מימון לצורך הגנתו המשפטית מאנשי העסקים נתן מיליקובסקי וספנסר פרטרידג'

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

בהסכמת הצדדים ובהמלצת בג"ץ: ועדת ההיתרים תקיים דיון נוסף בבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל מימון להגנתו המשפטית.

הנשיאה אסתר חיות קבעה: "בשלב זה ובהמלצתנו, הודיע בא-כוח המשיבה 1, ועדת ההיתרים, כי אין למרשתו התנגדות לאפשר לעותר, ראש הממשלה, השלמת טיעון בעל-פה. בא-כוח העותר, עו"ד נבות תל-צור, הצהיר מצדו לפרוטוקול ולפסק הדין, שימציא כל פרט שדרוש למשיבה לצורך קבלת החלטתה".

במסגרת פסק הדין הוסכם כי לאחר קבלת הפרטים, תינתן החלטה חדשה על-ידי וועדת ההיתרים. 

מוקדם יותר היום פורסם כי המאבק של ראש הממשלה נתניהו לקבל מימון מאנשי עסקים להגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000, הגיע לבג"ץ. הרכב של 3 שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, דן היום (ב') אחר-הצהריים בעתירה שהגיש ראש הממשלה נגד החלטת ועדת ההיתרים שבמשרד מבקר המדינה, לדחות את בקשתו לקבל מימון לצורך הגנתו המשפטית מאנשי העסקים נתן מיליקובסקי (בן-דודו של נתניהו) וספנסר פרטרידג'. 

לאחר דחייה של שעתיים, החל הדיון עם נאום הפתיחה של עו"ד נבות תל-צור, בא-כוחו של נתניהו, שפתח את הטיעון בחזרה על הטיעונים שפורטו בעתירה.

"העתירה מעלה לשיטתנו ביקורת הן בפן הפרוצודרלי, אי-שמירה על כללי הצדק הטבעי לקראת יומו של העותר בפני המשיבה (המדינה); והפן השני נוגע לטיעונים והשיקולים שציינה הוועדה בהחלטתה, כנימוקים לדחייה, שלדעתנו הם שיקולים זרים", אמר עו"ד תל-צור. 

במסגרת דבריו התייחס עו"ד תל-צור לסמכות ועדת ההיתרים, דברים שגררו תגובה מצד השופט מני מזוז.

עו"ד תל-צור: "לוועדת ההיתרים יש חובת התייעצות עם מבקר המדינה לפי הכללים, והמבקר ליווה את ההליך. הוא שולט בהליך, ויש לו נוהג איך מתקיימים דיונים במוסד הביקורת".

השופט מזוז: "אדוני אומר בזה אחר זה דברים לא מדויקים. הוועדה לא כפופה למבקר המדינה, אלא חייבת להתייעץ. הוועדה קמה מהחלטת ממשלה ולא מכוח חוק מבקר המדינה. מיקמו אותה לצד המבקר, והיא צריכה להתייעץ איתו לגבי דברים מסוימים, וזה הכול. אדוני יורה את כל הדברים כאילו הם מובנים מאליהם".

עו"ד תל-צור: "כל הדברים שאני אומר הם מנקודת מבטי הסובייקטיבית. אני מזמין את כבודכם, שאם יש חובת התייעצות, אי-אפשר לטאטא חוות-דעת של מבקר המדינה מתחת לשטיח".

השופט מזוז: "זה לגבי זכות הטיעון". 

עו"ד תל-צור: "זכות הטיעון היא חשובה במשפט הישראלי, וזה גם קשור לסופיות הדיון". 

בנוסף אמר עו"ד תל-צור: "אנחנו מכירים פסיקות של העליון, שהתכלית היא העיקר, ולפעמים צריך לכופף את הטקסט. אחד הוא פרשנות של חקיקה. כבוד המבקר כותב בתשובתו שעמדתו היא לאור הדין הכללי. יש לפרש את המונח 'ניתן היתר' ככולל גם כסירוב לתת היתר. זו דומה לכיפוף הטקסט".

השופט מזוז: "אני חושב שזה די ברור שעיקרון סופיות לא חל על החלטות של טירבונאלים במקרה כזה. ועדיין זה לא אומר שכל החלטה אפשר לשנות. ועדיין יש נטלים שהם משתנים לפי מהות ההחלטה ומהות הגוף המינהלי.

"אדוני מנה שני סוגים של שינוי נסיבות. אחד זה גידול דרמטי בהיקף התיקים הרלוונטי, נקרא לזה. אדוני יידרש בהמשך למה זה שינוי נסיבות רלוונטי. שינוי נסיבות זה עובדה, אבל למה זה רלוונטי לטענות של אדוני לגבי ההנמקות של הוועדה. אם ההנמקה של הוועדה נכונה למגה-תיק ולא לתיק קטן... שינוי הנסיבות השני אומר 'אנחנו לא היינו בסדר, אבל תנו לנו הזדמנות נוספת'. הוועדה נתנה לכם הזדמנות נוספת, אבל לא נתנה לכם זכות שימוע".

עו"ד תל-צור: "לגבי אם אנחנו לא היינו בסדר, אני החמרתי איתנו".

השופט מזוז: "צד נוקט בקו מסוים בהליך משפטי". 

עו"ד תל-צור: "מדובר בהנהלה מינהלית שאמור לאשר או לדחות בקשות של שרים". 

השופט מזוז: "מול האינטרס הציבורי היה צריך לסלוח לנו, זה מה שאדוני אומר?"

עו"ד תל-צור: "לגבי ההבדל בין מגה-תיק לבין תיק רגיל. אני חושב שגוף מינהלי שבא לשקול בקשה, עליו קודם כל לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים". 

השופטים שאלו את בא-כוח ועדת ההיתרים, עו"ד רנטו יארק מדוע לא תאפשר לראש הממשלה ולבאי-כוחו להשלים את הטיעון בעל-פה בפני ועדת ההיתרים. 

הנשיאה אסתר חיות: "הדלת נפתחה לכם, והיא נפתחה לטיעון בכתב. פתחו את הדלת ואמרו לא מספיק". 

עו"ד תל-צור: "ככל שהוועדה ביססה את התוצאה האופרטיבית לדחות את הבקשה על נתונים או הנחות עובדתיות שלא הוצגו בפני העותר במסגרת זכות הטיעון, דומה כי לוועדה כן יש לאפשר לעותר להגיב לכך".

השופטת חיות: "מבקר המדינה חושב שראוי היה לאפשר את השלמת הטיעון בעל-פה. היועמ"ש אומר דברים בהקשר הזה. אני שואלת אותך, עו"ד יארק (בא-כוח וועדת ההיתרים), מבלי להיכנס לטיעון שיש כאן פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ולזה היועמ"ש לא מסכים, אני שואלת על דעת חבריי, האם נכון נוכח העמדות שהוצגו לאפשר את הטיעון בעל-פה".

השופט מזוז: "תוך שמירה על זכויות. לא תמיד צריך לעמוד על הדין".

עו"ד יארק: "כבודכם אולי לא יופתעו שאני לא מופתע מהשאלה, ואני עם חברי הוועדה בנושא. הדבר אפשרי, אבל כאן יש ויכוח מאוד עקרוני עם חבריי, האם הפרמטר שהעובדה שאדם לא חושף מה יש לו ומה הוא מבקש לתרום ורק מעבר לזה הוא צריך סיוע, הוא פרמטר לגיטימי, כן או לא. בעניין הזה אבקש את הדרכת בית המשפט, כי אני לא רוצה לחזור לכאן אחרי דיון חוזר שיטענו את אותו פרמטר".

השופט מזוז: "אם תיקבע הכרעה בשאלה הזו, למעשה זה קובע את העניין".

עו"ד יארק: "אני לא מסכים עם כבודו, אולי אני אשתכנע שראש הממשלה באמת זקוק לסיוע". 

השופטת חיות: "אנחנו ראינו שזו המגמה, וזה הכיוון. ואנחנו חושבים שכדאי למצות את המהלך הזה".

השופט ניל הנדל: "חוץ משאלת הסמכות שכבר לא רלוונטית".

השופט מזוז: "לא נכון שתהיה תחושה שההכרעה כאן התקבלה בסוף על טענות פרוצדורליות. זה נושא מספיק חשוב ומספיק רגיש כדי שתהיה בסוף תחושה שמוצו כל הטיעונים, וההחלטה ניתנה בלי להשאיר זנבות. כן רצו לשמוע או לא רצו לשמוע. ולא מדובר במחיר יקר לקיים עוד דיון".

רנאטו: "יש שאלה מי יהיו חברי הוועדה".

השופטת חיות: המבקר חושב שיש להשלים את זכות הטיעון, והוא ממנה, ויש עוד שני חברים מכהנים. והאם ראש הוועדה התפטר?

יורם רבין: "יו"ר הוועדה שלח מכתב התפטרות למבקר".

השופט הנדל: אבל גם זו לא סיבה למנוע את הדיון". 

השופטת חיות: "ראשית, למבקר יש סמכות למנות יו"ר אם הוא קיבל את ההתפטרות של יו"ר הוועדה".

רבין: "המבקר עדיין לא התייחס למכתב הפיטורים שהגיע אליו באיחור". 

השופטת חיות: "לכן ציינתי כי בדיון המשלים הוועדה תעלה פרטים שנדרשים לה. ואני מקווה שעו"ד תל-צור יאשר את זה. שהפרטים הללו, ככל שיראו שזה רלוונטי, הם יאשרו את זה".

עו"ד תל-צור: "כתבתי לוועדה הנכבדה. שככל שחסר כל פרט, שיפנו אליי. אנחנו נביא כל פרט שאפשר לתת. אנחנו לא יודעים את היקף החקירה וכו'".

רנאטו: "ושוב אני רוצה שזה יהיה ברור לחבריי, שראש הממשלה צריך להגיד מה הוא מתכוון לתרום מחלקו". 

השופטת חיות: "אני חושבת שהתשובה של עו"ד תל-צור עונה על כך". 

לבסוף החליט בג"ץ כי ועדת ההיתרים תשמע פעם נוספת את טיעוניו של ראש הממשלה נתניהו בכל הקשור לבקשתו לקבל ממנה היתר לקבל מימון כספי להגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו-4000.

לפי קביעת בג"ץ, באי-כוחו של ראש הממשלה יוכלו להתייצב פעם נוספת בפני הוועדה ולטעון בפניהם את טיעוניהם בעל-פה. כאמור, בטרם ניתנה ההחלטה, פישרו שופטי בג"ץ בין הצדדים, כאשר הסכמת ועדת ההיתרים להצעת בג"ץ הגיעה בעקבות הצהרתו של עו"ד תל-צור, המייצג את ראש הממשלה, כי הם יספקו לוועדה כל פרט שאפשר לתת. 

לגבי השאלה האם נתניהו יכניס את ידו לכיס וישלם על חלק מההגנה המשפטית, כדרישת בא-כוח ועדת ההיתרים. התחמק עו"ד תל-צור מלהשיב, וציין בציניות כי "קודם כל דורשים שראש הממשלה יתפשט". עוד הוא ציין כי את התשובות ואת הפרטים לגבי ראש הממשלה הוא ייתן בוועדה. 

לגבי מיליקובסקי והטענה לגבי השותפות העסקית בינו לבין נתניהו, אמר עו"ד תל-צור כי הם כבר 10 שנים לא שותפים עסקיים, ואם ועדת ההיתרים הייתה מאפשרת להם להשמיע את דבריהם, אז היא גם הייתה יודעת את זה.

בתוך כך, לפי בא-כוחו של מבקר המדינה, המבקר ידון היום האם הוא מקבל את התפטרותו של יו"ר ועדת ההיתרים, השופט חבש. לדבריו, להחלטה זו עלולה להיות השלכה על חברותם של שני חברי הוועדה המכהנים.

דיון בצל ההתפטרות

הדיון היום התקיים כשברקע התפטרותו של יו"ר ועדת ההיתרים השופט ד"ר עוני חבש, לפני כשבועיים וכן ההתפתחויות בפרשת "הצוללות" (תיק 3000), הנובעות בין השאר ממידע שעלה מהחלטת הוועדה בנוגע לקשר העסקי שהיה בין ראש הממשלה נתניהו לבן-דודו מיליקובסקי.

נזכיר כי אותה החלטה של ועדת ההיתרים חשפה כי בשנת 2009 ביקש נתניהו - ואף קיבל - היתר מהוועדה לקבל הלוואה ממיליקובסקי לכיסוי חוב למס הכנסה שנוצר עקב החזקותיו, בשותפות עם מיליקובסקי ובני משפחתו בחברה העוסקת בתוספי פלדה. לפי הפרסומים, נתניהו מכר את מניותיו למיליקובסקי בחברה שהתמזגה מאוחר יותר עם חברת GrafTech International (גרפטק), אחת מספקיותיה טיסנקרופ, העומדת בלב פרשת הצוללות. עובדה זו שהצטרפה לחשיפת תאגיד השידור "כאן" ממרץ 2017, לפיה מיליקובסקי החזיק עד לפני כשנתיים, יחד עם אחיו דניאל ובני משפחה נוספים, ב-11% ממניות גרפטק, הן אלה שככל הנראה הובילו את הפרקליטות להודיע לאחרונה כי היא תבדוק את הקשר שבין המניות שהחזיק ראש הממשלה יחד עם מיליקובסקי לבין פרשת הצוללות. ראש הממשלה נתניהו איננו חשוד בפרשת הצוללות.

אם נחזור לנושא שעל הפרק היום, נראה כי מטרתם העיקרית של עורכי דינו של נתניהו, נבות תל-צור, טל שפירא ועמית חדד, היא לשכנע את שופטי בג"ץ מדוע החלטת ועדת ההיתרים "לוקה בחוסר סבירות קיצוני, הן בכל הקשור להתנהלותה בפן הפרוצדורלי והן בכל הנוגע לנימוקים ששימשו אותה לדחיית הבקשה", כנטען על-ידם בעתירה.

את ועדת ההיתרים מייצג עו"ד רנאטו יארק. את משרד מבקר המדינה ייצג בהליך היועץ משפטי למשרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור, עו"ד פרופ' יורם רבין.

משיב נוסף בעתירה הוא היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אשר הגיש בשבוע שעבר לבית המשפט את עמדתו לקראת הדיון היום, הכוללת התייחסות אך רק לשאלה האם יש לוועדת ההיתרים סמכות להכריע בבקשה, ולא בכל הנוגע לשאלת אישור התרומות עצמן.

"אין אנו יכולים לקבל מודל של 'תרומות תחילה'"

נזכיר כי בחודש שעבר נדחתה טענתו של ראש הממשלה נתניהו כי לא יוכל לממן את הגנתו המשפטית בשלל הפרשיות הפליליות המרחפות מעל ראשו (תיקים 1000, 2000 ו-4000) ללא תרומות מבעלי הון מחו"ל.

הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה דחתה את בקשת נתניהו להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בספנסר פרטרידג' ובבן-דודו נתן מיליקובסקי, שניהם בעלי הון, תושבי חוץ; זאת תוך שהיא קובעת כי נתניהו צריך למצות את משאביו האישיים לפני שיפנה לקבל תרומות מאחרים למימון הגנתו.

הוועדה דחתה, בין השאר, את בקשת נתניהו לאפשר לו בשלב ראשון קבלת מימון הגנה ראשוני בסך חצי מיליון דולר מכל תורם - המיועד לייעוץ המשפטי שכבר ניתן לו עד כה וממשיך להינתן ועד לקבלת החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקים השונים (לא כולל הליכי שימוע); ובהמשך הדרך ובמידת הצורך תוגשנה בקשות נוספות לקבל מאותם תורמים סכומים נוספים עד לתקרה כוללת של 2 מיליון דולר, כאשר ראש הממשלה עצמו גם ישתתף במימון.

"אין אנו יכולים לקבל מודל של 'תרומות תחילה' ואחר-כך השתתפות הנוגע בדבר עצמו במימון. הוועדה קבעה בעבר עיקרון הפוך - בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי ההון במימון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי", נכתב בהחלטת הוועדה.

עוד נקבע כי "האפשרות לתת היתר פותחת פתח צר, במקרים מיוחדים, לפי שיקול-דעת הוועדה, לחרוג מהכללים ולתת היתר אישי לאי-קיום כלל מהכללים, בהתחשב בנסיבות המקרה ובתקינות הציבורית של מתן ההיתר. נפתח הפתח - הוא עלול להיסגר במקרה של שינוי נסיבות בולט; לא נפתח הפתח - יישארו הכללים בתוקפם באותו עניין וכלפי אותו שר, וההחלטה תהא סופית".

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו וכל החשודים האחרים בתיקי ראש הממשלה מכחישים את המיוחס להם. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.