שרת המשפטים איילת שקד / צילום: איל יצהר
"במהלך הקדנציה הספינה החלה לשנות כיוון. לראשונה שברנו את המונופול המחשבתי במערכת המשפט... בית המשפט העליון היום מגוון יותר ומשקף יותר ומאוזן יותר מזה שהיה בטרם כניסתי לתפקיד... הכהונה הזו מסמלת שינויים פרסונליים דרמטיים במערכת המשפט שכללו בין היתר מינוי 6 שופטים לבית המשפט העליון ו-334 שופטים לכלל הערכאות".
כך אמרה שלשום (ב') שרת המשפטים, איילת שקד, בנאום שבו הציגה את התוכנית שלה לרפורמה במערכת המשפט הישראלית והפיכתה לפוליטית יותר וממלכתית פחות. השרה מכנה את עליית הגיוון שהיא טוענת לו בתמהיל השופטים כלא פחות מ"מהפכה", אך חשוב לבחון את טענותיה לגופן.
אכן, התמנו בשנים האחרונות שופטים יוצאי אתיופיה, ועל כך מגיעות הברכות לוועדה לבחירת שופטים, כולל לשרה העומדת בראשה. במקביל, שינוי מתון, מתון מדי, ניכר בהרכב בתי המשפט בחלקו של המיעוט הערבי, אשר הותקף משפטית על-ידי הממשלה היוצאת באמצעות חקיקת חוק הלאום.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עלייה בשיעור השופטים הערבים ברשות השופטת: לפני כ-5 שנים שיעורם הכולל של השופטים ברשות השופטת עמד על 7.7%, שהם 52 שופטים ערבים מתוך 672 השופטים שכיהנו אז במערכת. מאז המשיכה עלייה מתונה עד למספר של 63 שופטים ערבים כיום, שהם 8.3% מתוך 754 השופטים שמכהנים במערכת, מהם שליש נוצרים, 52% מוסלמים ו-14% דרוזים. בכל מקרה, מהפכה אין כאן.
מעבר לכך, השרה היוצאת טענה לא אחת שבתקופתה הגיוון ברשות השופטת גבר, משום שהיא מינתה שופטים בעלי "תפיסת עולם שמרנית". טענה זו מטעה ומזיקה. כיצד בעצם נמדדת שמרנות בערכאות הנמוכות (שלום/משפחה/נוער/תעבורה), אליהן התמנו 68% מהשופטים בשנים 2017-2015? כאשר עומד בפני הוועדה לבחירת שופטים עורך דין, שייצג חברות ביטוח בתביעות נזיקין והוא מועמד לשיפוט בבית משפט שלום, כיצד יכולה הוועדה להעריך לפי טיב עבודתו אם הוא "שמרן" או "אקטיביסט"? היומרה לעשות כן היא מופרכת.
אף שאין לה בסיס, הנזק הטמון ביומרת השרה שקד למנות שופטים "שמרנים" הוא גדול מאוד, בוודאי אם הוא כרוך בהערכת השקפתם הפוליטית של המועמדים. כפי שאמר יו"ר לשכת עורכי הדין דאז, אפי נוה, בתחקיר "עובדה" ששודר בנובמבר 2017, שקד רוצה "שופטים שמרנים, אם אפשר שיהיו גם דתיים/ימניים". אם כך ניסתה לעשות שקד, אזי לא מדובר בגיוון ההרכב החברתי של הרשות השופטת - אלא בפוליטיזציה שלה, דבר העלול לערער את אמון הציבור במערכת המשפט ובעומדים בראשה.
השופטים ותהליך מינויים אכן צריכים לשקף חברתית את הרכב האוכלוסייה, אבל הרשות השופטת אינה מוסד ייצוגי, והשופטים חייבים לשפוט באופן עצמאי ומקצועי על-פי החוק בלבד. על השופט להיות נאמן לחוק, ולא לדעת הקהל, לנבחרי הציבור או לרוב הפוליטי, ימני או שמאלני. הצגת עמדה מצד שרת המשפטים, לפיה היא רוצה להביא לבחירתם של שופטים בעלי "תפיסה שיפוטית שמרנית", שמובנת כמילת קוד להשקפה פוליטית דומה לזו של שרת המשפטים, היא לכן בעלת השפעה שלילית על אי-תלות השופטים.
בכך, כהונתה של שקד בראשות הוועדה לא רק שאיננה מאופיינת בהצלחה, אלא היא חוללה נזק אדיר וחסר תקדים למעמדם הבלתי תלוי של הרשות השופטת ושל שופטיה. נזק זה יגדל בקדנציה הבאה שלה, אם תחזור לתפקיד ותנסה לקדם את תוכניותיה.
הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה