גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קורה כששופטים אומרים לבעלי דין "את צריכה למצוא לעצמך בן זוג" או "אני לא משחקת בקקי"

ההתבטאויות הללו נאמרו ע"י שופטים ושופטות לבעלי דין שהופיעו בפניהם או לבאי-כוחם, ונציב התלונות אורי שהם קבע כי הן בלתי ראויות ● לפי החלטת הנציב, 16% מהתלונות שהוגשו לו אשתקד נגד שופטים הן מוצדקות - ובסה"כ 94 תלונות - מרביתן נגד שופטי שלום

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם / צילום: ליאור מזרחי

שופטת שהשפילה אדם מגמגם במהלך דיון; שופט אחר שחילק לעורך דין ציונים על השאלות שלו, ובין היתר אמר פעם אחר פעם ש"השאלה אינה שווה כקליפת השום"; שופטת שהציעה לאישה שהגיעה לאולמה במסגרת סכסוך גירושים "למצוא לעצמך בן זוג"; ושופטת אחרת שאמרה לצדדים שהופיעו לפניה "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי".

הסיפורים הללו וסיפורים נוספים המספקים הצצה אל אולמות בתי המשפט והיחס המשפיל שמעניקים חלק משופטים לבעלי הדין ועורכי דינם, הם רק חלק מהתלונות שהוגשו אשתקד לנציב תלונות הציבור - ונמצאו מוצדקות.

אתמול (ד') הגיש נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, את הדוח השנתי של הנציבות לשנת 2018, לשרת המשפטים, איילת שקד, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות (מרבית התלונות המתוארות בדוח טופלו על-ידי הנציב הקודם, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, טרם פרישתו מהתפקיד).

הדוח מתייחס הן לכשלים מערכתיים שמצא הנציב בהתנהלות בתי המשפט והמערכת בכללותה - בין היתר למשל בעקבות "פרשת המסרונים" - והן להתנהגותם של השופטים באולמותיהם. ההצצה הזאת לא מחמיאה, בלשון המעטה, וחושפת טפח מאיך שמשפיעים העומס וכובד משקלה של האחריות שבאה עם התפקיד על חלק מהשופטים, שהופכים בחלק מהמקרים לחסרי סבלנות כלפי הצדדים.

לפי הדוח, בשנת 2018 הוגשו לנציבות 904 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-949 תלונות. מספר התלונות המוגשות בשנה - כ-900 תלונות - הוא יציב בשנים האחרונות. מתוך כל התלונות שהוגשו אשתקד - 597 תלונות נמצאו בסמכות הבירור של הנציב, ומתוכן היו 94 תלונות מוצדקות. מדובר ב-16% של תלונות מוצדקות מסך התלונות שהוגשו לנציב ו-10% מתוך כלל התלונות שניתנה בהן החלטה.

התפלגות מספר התלונות המוצדקות - לפי ערכאות

הדוח גם מספק נתונים על אילו נושאים התלוננו באי בתי המשפט הכי הרבה? על התנהגותם של השופטים ובין היתר על היעדר מזג שיפוטי, התנהגות בלתי ראויה באולם הדיונים, שימוש במלים או בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפעלת לחץ מופרז לפשרה, הפגנת זלזול, קוצר-רוח, חוסר סבלנות, יצירת אוירה מתוחה, חוסר שליטה בדיון ופגיעה באובייקטיביות השיפוטית, התבטאות פוגעת ובלתי ראויה בפס דין או בהחלטה, גילוי חוסר רגישות והיעדר תבונה.

עוד בלב התלונות טענות על דרך ניהול משפט, ובהן תלונות על התמשכות ההליך ועיכוב במתן פסקי דין, ליקויים הנוגעים לרישום פרוטוקול הדיון, ליקויים בניהול המשפט, התחלת הדיון באיחור, דחיית מועדי דיון, אי-קיום דיונים במעמד שני הצדדים במועד הקבוע לכך בחוק ועוד. תלונות נוספות עסקו בפגיעה ב"כללי הצדק הטבעי", ובהן היו תלונות על הימצאותו של שופט במצב של ניגוד עניינים או במראית עין של ניגוד עניינים, פגיעה בזכות הטיעון ופגיעה בזכות להישמע במשפט.

לפי נתוני הדוח, חלה אשתקד ירידה מסוימת בשיעור התלונות המוצדקות בגין התמשכות ההליכים ועיכובים במתן
פסקי דין, לעומת 2017; אך לעומת זאת, חל זינוק של ממש במספר התלונות המוצדקות בגין התנהגות בלתי ראויה של שופט. כן, נרשמה עליה בשיעור התלונות המוצדקות בנושא הפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

לפי הדוח, 27% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות על-ידי הנציב, היו על ליקויים בניהול המשפט (לעומת 39% בדוח לשנת 2017); ו-29% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 37% בדוח הקודם). לעומת זאת, 29% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 15% בלבד ב-2017); ו-15% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות עוסקות בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 9% ב-2017).

התפלגות מספר התלונות המוצדקות - לפי נושא

ואלה הם חלק מהסיפורים מאולמות בית המשפט, שהפכו לתלונות מוצדקות נגד שופטים:

בית המשפט נגד גמגום

בעל דין שאובחן כסובל מגמגום כתוצאה מתאונת דרכים, נאלץ להעיד בבית המשפט, ולצערו הרב בעת מתן עדותו הופיע ליקוי הדיבור ממנו הוא סובל. לטענתו, במקום לשאול אותו ולתת לו הזדמנות להתייחס ולהסביר את מקור הגמגום, השופטת לא הרשתה לו להוציא אף מילה ואף אסרה עליו לדבר מעבר למה שנשאל.

לדברי המתלונן, הוא הופתע מאוד מיחסה של השופטת ומקביעתה שהטילה ספק באמינותו ובמהימנותו וכן ביושרו ובכבודו. לדבריו, עדותו נקטעה על-ידי בית המשפט, ובזיכרונו נותרה טרייה אמירתה של השופטת, בפנייתה לקלדן, בדרישה לתעד בפרוטוקול את גמגומיו במהלך העדות.

הנציב מצא כי אין מחלוקת על כך שבעת מתן עדותו החל המתלונן לגמגם כתוצאה מליקוי דיבור. הנציב התרשם כי המתלונן אכן הושפל מיחסה של השופטת כלפיו, וחש כי השופטת מייחסת לו חוסר אמינות עקב הגמגום, זאת, אף שבפרוטוקול לא נרשם לבסוף כי המתלונן "מגמגם". "אף אם טעתה תחילה השופטת כשביקשה מהקלדן לתעד את גמגומיו של המתלונן, הרי משנוכחה בטעותה, היה עליה לגלות רגישות כלפי המתלונן בשל מוגבלותו ולהתנצל בפניו כבר במעמד הדיון, תחת לתת לו את ההרגשה שעדותו אינה אמינה בשל כך", קבע הנציב.

בתגובתה לתלונה התנצלה השופטת על הפגיעה שנגרמה למתלונן.

השופטת מאיימת באזיקים

במקרה אחר דן הנציב בתלונה שהוגשה לאחר שהשופטת שדנה בתיק איימה על בעל דין כי אם ימשיך להפריע יאזקו אותו. מבירור התלונה עלה כי בעת שהכתיבה השופטת את פסק הדין באולם, הפריע לה המתלונן בהערותיו החוזרות. לאחר שלא נענה לבקשותיה של השופטת לחדול מלהפריע, איימה עליו השופטת כי תדאג לאזוק אותו, והזעיקה את אנשי האבטחה לאולם, שעזבו את המקום לאחר שהשופטת אישרה להם ש"הכל בסדר".

לדברי השופטת, היא התרתה במתלונן כי יאזקו אותו - "בבחינת התראה בפני 'ביזיון בית משפט' למתדיין שמפריע בעת הכתבת פסק דין". השופטת הדגישה כי הואיל ובית המשפט אינו מספק כלים משמעותיים במצבים מעין אלה, היא לחצה על לחצן המצוקה, כדי שאנשי הביטחון ידאגו להמשכו התקין של ההליך.

הנציב לא התרשם מכך שהמצב הצדיק את ההתנהגות האמורה. הנציב ציין כי ברור שעל בעלי דין לנהוג בכבוד באולם בית המשפט, לבקש את רשות הדיבור אם הם רוצים להתבטא במהלך הדיון, להישמע לכללי ההתנהגות באולם, ובוודאי שהם אינם רשאים להפריע לבית המשפט בעת הכתבת פסק דין. הנציב הבהיר גם כי ככל שמישהו מפר את הכללים הללו, רשאי בית המשפט לעשות שימוש באמצעים העומדים לרשותו, ובמידת הצורך אף לבקש את עזרתם של גורמי האבטחה.

עם זאת, הוסיף וקבע הנציב כי במקרה שתואר בפניו אין מדובר במי שנהג באלימות או היווה איום על מי מהנוכחים באולם, ואף לא נמסר כי סירב לעזוב את האולם מרצונו החופשי. משכך, סבור הנציב כי "עצם העלאת האפשרות מצידה של השופטת לאיזוקו של המתלונן, אינה במקומה. פעולת האיזוק נועדה למנוע מצב של איום מצידו של אדם, והיא כרוכה, בפגיעה בכבודו ולא כל שכן כאשר מדובר באיש צבא במדים". עוד ציין הנציב כי ספק בעיניו אם היה צורך, בנסיבות העניין, להזעיק את אנשי האבטחה לאולם, הגם שהדבר נתון לשיקול-דעתה של השופטת.

בית המשפט מחלק ציונים לעורכי הדין

חלק גדול מהתלונות שהוגשו לנציב השנה עסק בהערות לא ראויות של שופטים לבעלי דין, וב"חלוקת ציונים"
לעורכי הדין על עבודתם. בין היתר, הגיעה אל הנציב תלונתו של עורך דין על הערות שהעיר לו השופט, כאשר אמר, בין היתר: "אדוני כועס? אולי נביא לו כוס מים כדי שיירגע?!" ו"תרשום לך את הדברים ותגיד אחר-כך! אולי אתה גם רוצה שאני אביא לך דף ועט?!". השופט הכחיש את האמירות הללו, אך הנציב העיר לו בכל זאת כי ראוי שבית המשפט ינקוט במשנה זהירות בהתבטאויותיו, בפרט כלפי באי-כוח הצדדים.

עורך דין אחר התלונן על כך שהשופט פסל שאלות שביקש להציג לעד באומרו, מספר פעמים כי "השאלה אינה שווה כקליפת השום". התלונה נמצאה מוצדקת לאחר שהנציב ציין כי בידי שופט האפשרות לפסול שאלה שאינה רלוונטית ואף להעיר לעורך דין המופיע באולמו, "אלא שראוי להקפיד שלא לפגוע בכבודו של עורך הדין, לא כל שכן באולם מלא בקהל". הנציב הוסיף כי הביטוי "אינו שווה כקליפת השום" אינו שקול לביטוי "לא רלוונטי" ויש בו משום פגיעה מיותרת בעורך דין - במיוחד כך - שעה שהוא נאמר מספר פעמים.

בתלונה אחרת נטען כי בדיון לאישור הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה פגעה השופטת במתלונן, עורך הדין שערך את ההסכם, כשהביעה את דעתה כי ההסכם גרוע והתערבה באופן בלתי ראוי בתוכנו. בהחלטת הנציב נקבע כי השופטת חרגה מן התפקיד שיועד לה בחוק וכי התבטאויותיה חרגו מן הראוי ופגעו בעורך הדין שלא לצורך. הנציב ציין כי הרושם המתקבל הוא שהשופטת שלה נותב התיק, שנועד תחילה לשופט אחר, "שפכה חמתה" על בעלי הדין על לא עוול בכפם.

השופטת ממליצה על זוגיות

בתלונה נוספת הלין מתלונן על כך שבמהלך דיון הפציר השופט בתובעים "תגישו, תגישו את התביעה", ואמר בחיוך לבא-כוח המתלונן "תהיה לך עוד פרנסה, זה טוב" ועוד. הנציב קבע שמדובר באמירות מיותרות שאינן במקומן.

מקרה אחר שבו מצא הנציב כי היו התבטאויות בלתי ראויות באולם, עסק בתלונתה של אישה שהגיעה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, שבמהלכו התבטאה השופטת כלפיה באופן בלתי ראוי, באומרה, בין היתר: "אם היית יודעת מה שהבן שלך אמר עלייך"; "את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג". הנציב הביע את דעתו כי מדובר בהתבטאות מיותרת המבטאת חוסר רגישות כלפי המתלוננת, ואין לה רלוונטיות להליכים.

בתלונה נוספת שנמצאה מוצדקת תואר אירוע שבו במהלך דיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, השופטת צרחה על בעל הדין ועל באת-כוחו, באומרה, בין היתר: "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי". בתגובתה לתלונה אישרה השופטת את ההתבטאות האמורה והתנצלה עליה. בהחלטת הנציב נקבע כי במקום שהשופטת תפעל להרגעת הרוחות בין הצדדים, היא הצטרפה לסערת הרגשות באולמה ואף התבטאה באופן בלתי ראוי. "מכך היה עליה להימנע", נקבע בהחלטה.

עיכובים במתן פסקי דין

חלק מהתלונות שנמצאו מוצדקות אשתקד עסקו במשך הזמן שלוקח להגיע "לצדק" בבית המשפט - לקבל החלטה בתיק או לקבוע דיון. כך, למשל, נמצאה מוצדקת תלונה על שופטת שדחתה פעם אחר פעם את מועד הדיון בבקשה לביטול עיקולים זמניים שהגישו המתלוננים. הנציב דחה את הסברה של השופטת, שלפיו היא הניחה כי לא קיימת דחיפות בקיום הדיון, וזאת מאחר שדבריה לא התיישבו עם ההתנגדות שהגישו המתלוננים לדחיית הדיון וכן עם בקשתם לקביעת דיון דחוף. גם בהבהרתה של השופטת, שלפיה מדובר בנכס המעוקל ממילא מכוח הליכים משפטיים נוספים, לא היה כדי להצדיק את התנהלותה. הנציב קבע כי התנהלות זו של השופטת מנעה מהמתלוננים את יומם בבית המשפט למשך זמן ארוך.

מתלונן אחר התלונן על עיכוב במתן פסק דין בבקשה שהגיש להרחבת זמני השהות עם בנותיו הקטינות. בירור התלונה העלה כי בחלוף למעלה משנה מהגשת סיכומי הצדדים, טרם ניתן פסק הדין. עוד העלה הבירור כי העובדת הסוציאלית נדרשה מספר פעמים להביע עמדתה באשר לבקשת המתלונן להרחיב את זמני השהות עם הקטינות, אלא שהיא נמנעה מהבעת עמדה בנושא ובמקום זאת המליצה על תיאום הורי. בית המשפט אימץ את ההמלצה, הפנה את הצדדים לתיאום הורי, ושוב - בחלוף זמן - נדרשה עמדת העובדת הסוציאלית בסוגיית הרחבת זמני השהות, וחוזר חלילה, מבלי שניתנה הכרעה בנושא. הנציב ציין כי עיכוב במתן פסק דין לאחר הגשת הסיכומים הוא שגורר בקשות חוזרות ונשנות של הצדדים והפניות חוזרות לגורמים השונים, ולא להפך.

במקרה אחר נמצא כי פסק דין בתביעה קטנה ניתן רק חמישה חודשים לאחר הדיון האחרון שהתקיים בו, וזאת בניגוד לחוק הקובע כי יש לתת פסק הדין בתביעה קטנה בתום הדיון עצמו או לכל המאוחר שבעה ימים לאחריו. הנציב קבע כי עיכוב שכזה במתן פסק הדין אינו סביר, שכן כל מהותו של בית המשפט לתביעות קטנות הוא במתן סעד מהיר ויעיל, ואין בהסברי הרשם על עומס חריג שרבץ לפתחו, כדי להצדיק את השיהוי.

בתלונה אחרת ביקר הנציב עיכוב של כשלוש שנים במתן פסק דין בבית המשפט המחוזי. בהחלטתו קבע הנציב כי אכן מדובר בתיק מורכב וסבוך, כדבריו של השופט, אלא שגם בכך אין כדי להצדיק את השיהוי הניכר במתן פסק הדין, "גם אם נקבל כפשוטם את דברי השופט באשר לאופיו הייחודי והמורכב של התיק". לדברי הנציב, "אין להשלים עם שיהוי כזה, חרף בקשותיה של התובעת להכריע בתביעתה. לא זו אף זו - למרות החלטתו של השופט כי פסק הדין יינתן בהקדם, שטר זה לא נפרע, ופסק הדין ניתן רק בחלוף כשנה נוספת". 

הליקויים המערכתיים: מ"פרשת המסרונים" ועד התיק שהלך לאיבוד בעליון

דוח הנציב עוסק גם בתלונות על ליקויים מערכתיים שהוגשו בשנת 2018, ובראשם התלונה שהוגשה נגד שופטת בית משפט השלום, רונית פוזננסקי-כץ, בעקבות "פרשת המסרונים". "פרשת המסרונים" התפוצצה ב-25 בפברואר אשתקד, אז נחשף כי בהארכות המעצר בפרשת בזק הוחלפו מסרונים בוואטסאפ בין השופטת פוזננסקי-כץ שדנה בדיוני המעצר לבין עו"ד ערן שחם-שביט, שייצג באותם תיקים את רשות ניירות ערך, שחקרה את הפרשה, ביחד עם המשטרה. 

יומיים לאחר מכן המליץ נציב התלונות על השופטים דאז, אליעזר ריבלין, להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץ לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי לשופטים - אך לא לדין פלילי; וכמו כן, המליץ לנשיאת בית המשפט העליון לתת דעתה לכשלים המערכתיים שהתגלו בפרשה, בהם הנוהג לקיים דיונים מקדימים בלשכת השופטת לפני דיוני הארכות מעצר והפרקטיקה של הקשר הישיר בין השופט לתובע. בעקבות זאת פרסמה נשיאת העליון, אסתר חיות, נוהל המסדיר את העבודה בין שופטים ובין גורמי תביעה וחקירה בבקשות לפני הגשת כתב אישום. זאת, בהתאם להמלצות צוות שהקימה.

מקרה אחר שבו נדון כשל מערכתי סבב סביב טענות לחוסר סמכות של בית הדין הארצי לעבודה לקיים הליכי גישור או פישור בסכסוכים קיבוציים המובאים לפתחו במסגרת סכסוך העבודה בנמלי הים. זאת, בהתייחס לפרקטיקה מקובלת שבמסגרתה פועלים השופטים לנסות ולקדם באמצעות הידברות בלשכתם את פתרון סכסוכי העבודה בדרך של משא-ומתן. הנציב קבע כי לבית הדין הארצי אין סמכות לעריכת גישורים בלשכות השופטים במסגרת דיונים בסכסוכי עבודה ואף אינו מוסמך לקיים דיונים מצומצמים "בחדר הישיבות". זאת, גם אם הדבר נועד להחזיר את הצדדים להידברות כדי למנוע את השבתת המשק. בעקבות ההחלטה, מינתה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, ועדה לשם בחינה וגיבוש המלצות בנושא.

מקרה אחר עסק ב"תקלה מינהלית" לכאורה בבית המשפט העליון, לאחר שמתלונן טען כי בחלוף שנה מאז הגיש עתירה לעליון, לא נקבע דיון בה. בירור התלונה העלה כי המזכירות העבירה את התיק ללשכתו של שופט שפרש מכהונתו, והתיק נותר בלשכתו מאז ועד היום. 

עוד כתבות

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים", והורה על החזרת ההליך לביהמ"ש המחוזי ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק, או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה