גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך נהרס הכדורגל הישראלי: האם כל משחקי ליגת העל צריכים בכלל להיות משודרים?

באנגליה חל איסור לשדר בשבת בצהריים משחקי כדורגל בטלוויזיה; התוצאה: הקהל נאלץ לצאת מהבית, לרכוש כרטיס ולצאת לעודד באצטדיון ● בישראל החולשה של הרגולטורים מול זכייני השידור, צ'רלטון וערוץ הספורט, מביאה לאינפלציה של שידורים לא מעניינים ומונעת מהקהל לצאת מהבית

צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
צילום משחק כדורגל לטלוויזיה/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה אולי נשמע מוזר, אבל אוהד של מנצ'סטר יונייטד שגר באנגליה ורוצה לראות את המשחק של הקבוצה שלו בשבת בצהריים יהיה חייב ללכת למגרש. זה נכון גם לאוהד צ'לסי באנגליה, ארסנל, ווטפורד, טוטנהאם, אברטון ובעצם כל קבוצה אנגלית. הסיבה: מאז שנות השישים מתעקשים באנגליה לשמר את "חוק ההחשכה" (Blackout Rule) שקובע כי בשעה הראשית לקיום המשחקים באנגליה - ביום שבת בין 14:45 ל-17:15 - אסור לשדר כדורגל בטלוויזיה בכל רחבי אנגליה. אז מה עושים האוהדים? הולכים למגרש, קונים כרטיס, שותים בירה, מעודדים את הקבוצה.

תיכף נגיע לרלוונטיות לימינו, אבל בכל מקרה ההחשכה לא חלה רק על משחקי הליגה האנגלית. החוק קובע כי אסור להראות באנגליה כל שידור כדורגל מכל ליגה בעולם בשעות הללו. כלומר, אם ריאל מדריד וברצלונה ישחקו בקלאסיקו בשבת בצהריים - המשחק לא ישודר באנגליה. ומה עושים באנגליה כאשר משחק בליגה הספרדית או האיטלקית מתחיל בשעה 17:00 לפי שעון אנגליה? אין שום בעיה, מתחילים לשדר אותו רק מהדקה ה-15.

הסיבה היא כמובן כלכלית. לפני למעלה מחמישים שנה התגבר חשש בקרב קבוצות הליגות הנמוכות באנגליה כי לאור התפתחות השידורים בטלוויזיה שהחלו אז לתפוס תאוצה, אוהדים של הקבוצות המקומיות בליגות הנמוכות יעדיפו לצפות בטלוויזיה במשחקים בין ארסנל לליברפול ולא יגיעו למגרש. כך נחקק החוק האוסר על שידור כדורגל באנגליה, והוא מחזיק עד היום.

לטלוויזיה הייתה השפעה על דורות שלמים של אוהדים ועל המשחק. כאשר רופרט מרדוק, הבעלים של רשת SKY, רכש בתחילת שנות התשעים בסכומי עתק את זכויות השידור של הליגה האנגלית, הוא גרר תגובת שרשרת בכל הממלכה - באירלנד הבינו שאי אפשר יהיה להתחרות עם המותג של הליגה האנגלית והחליטו להפסיק לקיים משחקים בסופי שבוע. המשחקים עברו להיות משוחקים בימים שישי ושני. SKY, כחלק מהניסיון לפצות על הנזק שגרמה, השתתפה לפי דיווחים בעלויות התקנת התאורה במגרשים באירלנד כדי שניתן יהיה לשחק בשעות הערב.

חגיגת סופ"ש לאוהדי הכורסא

גם בישראל אנחנו חיים עם ההשלכות של שידורי הכדורגל באירופה. הזכיינים, בעיקר חברת צ'רלטון, שהביאו לישראל את שידורי הכדורגל האירופי הפכו את הכדורגל הישראלי לסחורה סוג ג'. מאחר וכיוםן הם המממנים הגדולים של ליגת העל הישראלית, באמצעות רכישת זכויות שידור, הם מעדיפים לתת לציבור הצופים בבית ליהנות מכדורגל אירופי בשעות הצהריים הנוחות. כך החלה הסחורה הישראלית הפגומה להתפזר על שעות לא שעות וימים לא ימים. מכאן נוצר מצב אבסורדי: הקהל הישראלי מקבל בשעה הקלאסית של צהרי יום שבת משחקים מהליגה האנגלית בטלוויזיה. את המשחקים המקומיים מבריח הזכיין לשעות המאוחרות של שבת (20:30) או אל מחוץ לסוף השבוע, עד יום שני בערב - והאוהד הישראלי כבר מעדיף לוותר, לשבת בבית, הכי הרבה יראה בטלוויזיה.

נכון להיום נהנה אוהד הספורט הישראלי במהלך סוף שבוע (שישי-שבת) משפע טלוויזיוני שנדיר למצוא יותר ממנו. בסופשבוע סטנדרטי אחד משודרים בישראל בערוצי הספורט השונים לעתים מעל 30 משחקי כדורגל בשידור ישיר, החל מליגת הנוער ביום שישי ועד למשחקי הליגה הספרדית המאוחרים מאוד במוצאי שבת. ואם כך, בשביל מה ללכת למגרש?

שעות המשחקים בישראל היא סוגיה מורכבת ובעייתית. כפי שפרסמו כאן ב"גלובס" בשבוע שעבר, ראשי הקבוצות הגדולות בישראל - מכבי חיפה ומכבי ת"א - מבקשות ממינהלת הליגה להפסיק ולשחק בשעות הערב ולעבור לשעות אחר הצהרים בשבת מתוך הנחה כי ימשכו יותר אוהדים צעירים ואוהדים בכלל.

אבל השאלה היא אחרת: אם באנגליה אוהדי הכדורגל לא יכולים לראות את כל המשחקים בטלוויזיה, אלא רק חלק מצומצם, מדוע הגענו בישראל למצב שבו כל המשחקים צריכים להיות משודרים? גורם באחת מקבוצות ליגת העל טוען כי "העובדה שזכייני השידור השתלטו כאן על הכדורגל היא זאת שמונעת מאוהדים לבוא לצפות במשחקים". עם כל הכבוד, בשביל מה צריכה צ'רלטון לשדר משחק בין מכבי פתח-תקווה לעירוני קריית שמונה, או חדרה נגד הפועל רעננה? מה נותן משחק כזה לצ'רלטון אם גם ככה אף אחד לא רואה אותו. לקבוצות הוא בוודאי לא נותן, מלבד העובדה שהן מפסידות קהל פוטנציאלי שהיה אולי מגיע בטעות למשחק, קונה כרטיס, נותן לקבוצה אווירה יותר ביתית ותומכת.

הטענה היא שמינהלת הליגה רוצה "למקסם את הזכויות" במכרז השידורים. רצתה להציע חבילה עבה של שידורים שמאפשרת לזכיין כמה שיותר משחקים וככה תגרום לו להציע יותר כסף. זו בדיוק הבעיה. הפחד המתמשך של הרגולטור, בזמנו ההתאחדות לכדורגל ואחר כך מינהלת הליגה, אומר גורם בכדורגל הישראלי, הוא זה שנתן בסופו של יום לצ'רלטון ולערוץ הספורט לקבוע את השעות ולהגלות את הכדורגל הישראלי אל מחוץ לשעות הצפייה, ועל הדרך גם חיסל את הרצון של הקהל לבוא למגרשים.

החולצה של הרגולטור היא לא רק מול זכייני השידור. למשל, המשחק המסיים של המחזור שנדחק ליום שני בגלל הרצון של הטוטו לזכות בעוד יום הימורים מליגת העל. זאת למרות שהכסף שמגיע מהטוטו צומצם משמעותית בשנים האחרונות. איזה אבא שפוי ייקח את הילד שלו באמצע השבוע למשחק ליגה שמתחיל ב-20:30?

יאיימו לא להיכנס למכרז? שיאיימו

במינהלת הליגה מודעים לבעיית השעות ורומזים כי בכוונתם לפתור אותה במכרז הקרוב. אבל מה לגבי יצירת מנגנון שידחוף את הקהל למגרשים ויקטין את החשיפה בטלוויזיה? כאן נראה שהחשש מאי הצלחה לשחזר את המכרז האחרון (126.5 מיליון שקל לעונה) מהלך אימים על המינהלת. את המנדט שלה לנהל את הליגה היא הרוויחה בזכות הכסף שהביאה מזכויות שידור.

כששידרו כאן בסוף שנות התשעים רק משחק מרכזי ותוכנית סיכום מחזור זה היה מספיק אטרקטיבי כדי שגופי שידור ייכנסו עם הרבה כסף. כל יתר המשחקי שוחקו בצהריים ולא שודרו. אז בואו לא נלך לימי האבן, אבל אפשר להסכים שלזכיין אין שום צורך ביותר משלושה משחקים גג לשידור. כשבאו ל-SKY והציבו בפניהם עובדה בתחילת עונה שאת כל משחקי יום שבת בצהריים, שזה כמעט מחצית מהמשחקים, הם לא יוכלו לשדר; שהם לא יוכלו לשדר בשבת בצהריים את ארסנל-צ'לסי; או את מנצ'סטר יונייטד-ווסטהאם. מה עשתה SKY, הפסיקה לשדר את הכדורגל שממנו היא מתפרנסת? שילמה פחות כי אין בחבילה בשר, ותסתכן באובדן הזכויות ליריבה BT, או לאמזון?

מה יעשו צ'רלטון וערוץ הספורט אם יאפשרו להם לשדר רק שלושה משחקים מליגת העל? יסרבו להיכנס למכרז וישאירו את הכדורגל הישראלי - עדיין האופציה הטובה ביותר לרצועת השידור הספורטיבית של סוף השבוע - למתחרים?

"חוק ההחשכה" האמריקאי - לא נמכרו כל הכרטיסים? אין שידור בטלוויזיה

מלבד אנגליה, גם סקוטלנד ומונטנגרו מפעילות מנגנון "החשכה" טלוויזיוני בשעה הראשית של משחקי סוף השבוע, על מנת לגרום לקהל להגיע למגרשים ולא להישאר בבית. גם אופ"א הפעילה רגולציה שלא התירה לקיים משחקי כדורגל באירופה בזמן שמשוחקים משחקי הצ'מפינונס ליג והליגה האירופית.

אבל החוק המשמעותי מכולם הוא זה הקיים בליגת הפוטבול האמריקאית (ה-NFL). מאז 1973 קיים חוק שמונע שידור של משחק פוטבול לצופים בשוק המקומי, במידה ו-72 שעות לפני תחילת המשחק לא נמכרו לפחות 85% מהכרטיסים למשחק. החוק יצר מצב כי בעונות מסוימות קבוצות חלשות לא שודרו כמעט לחלוטין עבור צופי הטלוויזיה המקומיים, מאחר ולא נמכרו הכרטיסים למשחק. החוק הזה הגיע עד לדיונים בקונגרס, ולהתערבות של הנשיא ברק אובמה, וב-2014 הצביעו בעלי הקבוצות נגד החוק. אבל גם אחר כך ניתנה לליגה האפשרות על בסיס שנתי לבחון את המצב, וכך הוא נמשך גם בשנים שלאחר מכן.

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

רפורמת בכר - הרפורמה שנועדה לפרק את ריכוזיות הבנקים מציינת שני עשורים. איך הכול התחיל

רפורמת בכר, שאושרה בכנסת ב־2005, נחשבת עד היום לנקודת מפנה בשוק ההון הישראלי - והדרך אליה הייתה רצופה במאבקים ● מדוע היה בה צורך, ומה היו המלצותיה? ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

תשעה חודשים של ציפייה: האירוע שכל הכלכלה העולמית מחכה לו מגיע

בשוק מעריכים בהסתברות של 96% שהפד יוריד את הריבית הערב ב-0.25% - לראשונה השנה ואחרי חמש החלטות רצופות ללא שינוי ● ב-CNBC סימנו מספר מניות שצפויות להרוויח מהורדת הריבית המסתמנת

ג'רי גרינפילד (מימין) ובן כהן, מייסדי בן אנד ג'ריס / צילום: ap, Eric Kayne

מייסד בן אנד ג'ריס מתפטר: "משתיקים את משימתנו החברתית"

ג'רי גרינפילד, אחד משני המייסדים של מותג הגלידות הפופולרי בן אנד ג'ריס, עוזב את החברה בטענה כי היא איבדה את עצמאותה - ומאשים את חברת האם יוניליוור ב"השתקת משימתה החברתית" ● חלק מהמחלוקות קשורות גם לביקורת על המדיניות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ויחסו למלחמה בעזה

מפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

היסטוריה: החל פינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה

חברת תשתיות אנרגיה הממשלתית תפנה 9 מיכלי נפט שנמצאים היום ב"חוות דלק" הממוקמת ברצועה מדרום לשדרות דגניה בקריית חיים - כצעד ראשון ● הפינוי המלא ייקח כשנה וחצי, ובסופו תיפתח רצועה חדשה המובילה לחוף

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך