גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי מטפל בך? כך הולכים החולים לאיבוד בין בתי החולים לרופא המשפחה

אשפוזים חוזרים, רישומי תרופות מתנגשות ובדיקות שלא מבוצעות בזמן - הנזקים של העדר תקשורת ורצף טיפולי בין הרופאים בבתי החולים לרופאים בקהילה מגיעים למיליארדי דולרים בשנה ● כך חברות טכנולוגיה מתמודדות עם הבעיה

חדר מיון / צילום: תמר מצפי
חדר מיון / צילום: תמר מצפי

הסיפור של א"ד התחיל באופן אופטימי, ככל שסיפור על שבץ מוחי יכול להיות אופטימי. בגיל 55 הוא הגיע למיון עם סימנים ברורים לשבץ - הפרעה בדיבור וחולשה בצד ימין. הודות לסימנים הברורים, הוא קיבל טיפול בתוך פחות מ-6 שעות, הזמן הדרוש כדי שהטיפול יהיה אפקטיבי. למחרת הוא כבר כמעט חזר לעצמו. בניסיון להבין מה הוביל לשבץ בגיל צעיר יחסית, א"ד נשלח לסדרת בדיקות בבית החולים. לאחר שהתגלה שיש אצלו הפרעה בהתכווצות הלב, הוחלט שהוא יטופל במדללי דם ויישלח לבדיקות נוספות בהמשך. ברשימה: אקו לב חוזר בתוך חודש, סריקת MRI של המוח, חזרה על בדיקות דם ומעקב נוירולוגי. 

רשימת הבדיקות אמנם ארוכה ומטרטרת, אך בן ה-55 היה בכל זאת אחראי מספיק והלך לרופאת המשפחה שלו כדי לקבל את ההפניות הדרושות. מאחר שלא הוסברה לו המשמעות של כל בדיקה ולא נאמר לו דבר על סדר החשיבות שלהן, הוא הניח שמאחר שמדובר בשבץ, עדיף קודם כול לעשות את בדיקת ה-MRI. הוא קבע תור מהיר באופן פרטי, ואת יתר הבדיקות ניסה לקבוע דרך הקופה שבה הוא חבר. בדיקת ה-MRI תפסה את כל תשומת לבו. בתור שקבע, הוא נתקף קלאוסטרופוביה ולא הצליח לעבור את הסריקה, אז הוא פנה לארגון טיסה דחופה לחו"ל לשם ביצוע בדיקה במכשיר פתוח. את בדיקת האקו-לב שמר לאחר כך. 

כדי לתאם את התור בחו"ל במהירות, פנה לחברת מדיקס, המעניקה שירותי ניהול מחלה וחוות דעת שנייה. צוות החברה, בניהולה של סיגל עצמון, הביט ברשימת הבדיקות וגילה את בדיקת הלב המוזנחת. "כשקיבלתי את החומר הרפואי חשכו עיניי", אומרת עצמון. "ראיתי שמדובר בצעיר שעל פי הבדיקות יש לו טרשת עורקים מפושטת, כלומר עורקים רבים שלו חסומים, וזו כנראה הסיבה לפגיעה בלב, שהובילה לשבץ ועלולה להוביל להתקף לב במהירות". אנשי החברה הסבירו לא"ד שדווקא ה-MRI פחות חשוב כרגע, ויש לבצע בדיקת לב מקיפה. הוא ביצע אותה ונמצא שהוא זקוק לניתוח מעקפים או לסדרה דחופה של צנתורים. בסופו של דבר, נערכו לו הצנתורים וכרגע הוא בריא, אם כי טרם הצליח לבצע את בדיקת ה-MRI.

עצמון לא ממהרת ליחס את הבעיה לבית החולים או לרופא המשפחה, אף ששניהם היו יכולים להסביר לא"ד טוב יותר את מצבו. לדבריה, מדובר בתופעה. "במערכת הבריאות הישראלית ישנה קטיעה ברצף הטיפולי-אבחנתי במעברים בין מוסדות האשפוז (בתי החולים) לבין הטיפול בקהילה (הטיפול במסגרת קופת החולים, כאשר המטופל נמצא בבית). הקושי הזה ידוע ונפוץ בעולם כולו, ולפי הערכות הוא גורם ל-40% מהטעויות בטיפול התרופתי בקהילה לאחר שחרור מאשפוז. 20% מהטעויות האלה הן מהסוג שצפוי לגרום נזק ממשי למטופל".

סיגל עצמון, מייסדת "מדיקס" שירותים רפואיים / צילום: אדן רחמינוב

לדברי עצמון, מחקר נוסף בספרות הרפואית הראה ש-27% מהתרופות שהופסקו בחולים קשישים במהלך האשפוז בשל אירוע תרופתי חריג נרשמו לחולים מחדש על ידי רופאים בקהילה בתוך שישה חודשים. כלומר, בית החולים שביצע סדרה מקיפה של בדיקות וניתח את מצבו של החולה לעומק החליט להפסיק את התרופות אך הן נרשמו אחר כך שוב, משום שהן מתאימות לפרוטוקול הקלאסי והשטחי יותר של המחלה. "זוהי עדות מדאיגה ביותר לכך שמידע חיוני אינו עובר בין הגופים", אומרת עצמון ומוסיפה כי לפערים הללו בין בתי החולים למסגרות הקהילתיות יש גם השלכות כלכליות כבדות. בארה"ב, לדוגמה, הם אחראים לבזבוז של כ-25-50 מיליארד דולר בשנה. אם הייתה תקשורת טובה יותר, ניתן היה למנוע אשפוזים חוזרים רבים.

בעיה חמורה בדור הצעיר

הבעיה הזאת הייתה אחת הסיבות להקמת מערכת אופק, שנועדה לקשר בין בתי החולים לבין קופות החולים, אולם המערכת עדיין אינה נותנת מענה מלא. היא מאפשרת לרופא לראות מה נעשה בטיפול בבית החולים, אך לא כל המידע רשום ולא תמיד הרופא מביט בו. הוא אינו מקבל התראות כאשר הוא פועל באופן שסותר את המידע שנאסף.

גם כאשר החולה מגיע אל בית החולים מקופת החולים, הוא לא מגיע עם כל המידע. יש בידיו מכתב הפניה, אך לרוב הוא לקוני ואינו כולל כתובת למענה על שאלות. ההבדלים בין שיטות הטיפול בקהילה לבין שיטות הטיפול בבתי החולים (לדוגמה, במטופלים עם בעיות קרישת דם) עשוי ליצור בלבול אצל המטופלים. 

מכתב השחרור מבית החולים, שהוא חוליה חיונית בשרשרת המידע בין בית החולים לקהילה, מגיע אל הרופא לרוב באמצעות המטופל או בני משפחתו, ולא בהכרח סמוך לשחרור מהאשפוז. מכתבי השחרור כוללים לעתים קרובות הפניות לבדיקות נוספות, אך אם המטופל לא ניגש עם המכתב מיד לרופא, הוא לא תמיד יידע עד כמה ההמלצות הן דחופות. לפעמים מכתב השחרור לא נפתח כלל על ידי רופא. הוא כמעט אף פעם אינו מחויב לעשות זאת.

לדברי רן שאול, מייסד ומנהל מוצר בחברת K-HEALTH המפתחת פתרון טכנולוגי בתחום הרצף הטיפולי, הבעיה מחריפה בדור הצעיר. "אני שוהה בארה"ב, ואני רואה כיצד תפקיד רופא המשפחה בעצם מתמוסס, כי התור הוא בממוצע לעוד 11 יום. בני דור המילניום בוחרים שוב ושוב בזמינות על פני הקשר האנושי, במקרה הזה עם הרופא, והם בוחרים בכל מיני חלופות כמו רפואת חירום זמינה או רפואה בבתי המרקחת, על פני רופא משפחה ספציפי שהוקצה להם על ידי מערכת הבריאות שלהם", הוא אומר. "גם במקרים האלה וגם בשימוש בטלה-רפואה, הרופא לא בהכרח מחזיר את המידע עליך לרשומה המרכזית. בחלק מהמדינות הוא אינו חייב לעשות זאת. אתה, הצרכן המודע שבחר לעשות שופינג מכמה מקורות שונים, אמור לעשות זאת בעצמך. אבל הרשומות מבתי החולים וממוקדי החירום לא נגישות לך, והמאגרים שנוצרים כשמורידים את המידע למגוון אתרי שמירת מידע, הוא לא תמיד קריא. גם אם שמרת את כל המידע, אין תקציר - הרופא ודאי לא יישב ויקרא עכשיו את כל התיק הרפואי שלך".

הפתרון - לא רק טכנולוגי

הפתרון לבעיית הרצף הטיפולי עשוי להיות טכנולוגי, אבל לא רק. גם נהלים ופרוטוקולי טיפול ושירות יכולים לעזור. כיום הם מיושמים עבור אוכלוסיות טיפול מיוחדות. כך, לדוגמה, קבע משרד הבריאות שבמכתב שחרור של מטופל סיעודי יפורטו כל האירועים המיוחדים שהתרחשו במהלך האשפוז, סטטוס סיעודי בעת השחרור, תוצאות בדיקות שנעשו במהלך האשפוז והמלצות להמשך טיפול. כל אלה ירוכזו במקום אחד. אין מניעה עקרונית להחיל את התקנה הזאת על כל המשתחררים.

במדינות אחרות ישנו פרוטוקול מיוחד לחולה כרוני בסיכון, הקובע בין השאר כי על צוות הטיפול בקהילה לפנות באופן יזום למטופל כדי לברר מה שלומו וכדי לוודא שהוא הגיע לבדיקות או לטיפולים מתוכננים. כמו כן, יש בקרה מרוכזת על בדיקות שכבר בוצעו. מודל זה ממליץ על שיח רציף בין כל המוסדות המטפלים בחולה הכרוני.

בבית החולים מאיו קליניק בארה"ב פתרו את הבעיה בדרך אחרת: המוסד הקים מערך טיפול בקהילה תחת הפיקוח של בית החולים, עבור חולים כרוניים או כאלה הזקוקים לפיקוח.

פתרון לא טכנולוגי נוסף הוא מינוי "אחראי מקרה" או "מנהל מחלה". כיום, ניהול התהליך הביורוקרטי הקשור במחלה נופל בדרך כלל על החולה עצמו או על בני משפחתו. המטרה היא להעבירו לאדם בריא, ניטרלי, שמכיר את המערכת הרפואית. 

המכונה תנהל את המחלה

הפתרון הטכנולוגי המוביל הדרוש כדי לאפשר רצף טיפולי הוא פלטפורמה ליצירת תיק רפואי אחוד בשפה אחת, הכולל את כל המידע שנאסף על החולה בכל מפגש שלו עם כל גורם במערכת הבריאות.

טכנולוגיה נוספת חשובה היא מערכת בינה מלאכותית המתריעה כאשר רופא בקהילה פועל בניגוד להיגיון הנובע מהמידע שנאסף על מה שקרה למטופל בתקופה שבה היה מאושפז, וכן מתריעה על שבירת הרצף, כלומר, על כך שהמטופל לא יזם את קבלת הטיפול הרפואי ההמשכי המגיע לו והחיוני לו אחרי שעזב את בית החולים.

גם לניטור המטופל בבית ומתן התראה כאשר עליו לשוב לבית החולים יש חלק משמעותי בשמירה על הרצף הטיפולי. ניטור מוצלח מאפשר לשחרר חולים הביתה במהירות רבה יותר, בלי להעמיס עליהם בדיקות רבות ותדירות בקהילה.

כמו כן, טכנולוגיות שמסייעות למטופל או למטפל העיקרי בניהול המחלה יכולות לשפר את המצב. לדוגמה, טכנולוגיות להתראות על בדיקות, לתיעוד ופידבק על תהליך השיקום, לדיגיטציה של השיקום ולהעברת בדיקות חיוניות מהקהילה אל הבית. מערכת של התראות יכולה להיות מכוונת גם לרופא או לאחראי על החולה מטעם הקליניקה בקהילה, כדי שהמטופל לא ייעלם לו בנבכי הביורוקרטיה.

בארה"ב, פועלות כמה חברות בתחום השמירה על הרצף הטיפולי (ראו בנפרד). בישראל, לצד Khealth בולטת ביוביט, שהוקמה ב-2014 ופיתחה מעין מדבקה למדידת סימנים חיוניים (קצב לב, רוויון חמצן בדם, קצב נשימה ולחץ דם). מדביקים אותה על המטופל עם הגעתו למיון או עם הגעת מד"א, והיא אוספת מידע עליו מהרגע הראשון, מתעדפת אותו בתור בבית החולים ומספקת מידע לרופא המטפל. בהמשך, כל בדיקה או החלטה מוזנים אליה. המדבקה יכולה להישאר על המטופל במשך כמה שבועות אחרי השחרור מבית החולים, עד העברת השרביט לרופא בקהילה, וכך לאותת לצוות הרפואי בבית החולים אם המטופל מפתח תסמינים מסוכנים אחרי השחרור.

Khealth פיתחה מוצר המאפשר למטופל להגיע לרופא זמין ולשמור את תקציר המידע ברשומה רפואית אחודה. "המטופל קודם כול מדווח למערכת על תסמינים. אם הם לא נותנים תמונה ברורה, עולה מולו רופא בצ'ט כבידיו כבר מצוי המידע שהזין. כל מה ששיתפת אי פעם עם המכונה זמין לאדם", אומר שאול. "זאת לעומת פגישה עם רופא משפחה, שבה הרופא מאבחן אחרי שהמטופל שיתף 3-4 סימפטומים. אחרי תשאול של המכונה, הרופא רואה עד 20 סימפטומים ולפעמים זה משנה את כל התמונה".

והרופאים רוצים לראות 20 סימפטומים?

"כן, הרופאים רוצים לראות מול העיניים את כל המחלות שאפשר לשלול, הם רוצים למצוא את ה'זברות', את המקרים החריגים, והם כמובן לא רוצים להיתבע אם הם מפספסים אותם".

ומה הקשר לרצף הטיפולי? המטרה של KHealth היא להפוך לרשומה רפואית אחודה, שניתן יהיה להזין אליה מידע מכל מערכת רפואית בקלות ובאופן אוטומטי, והיא תשתמש בכלים של ניתוח שפה אוטומטי כדי להציג לרופא את עיקרי הדברים מיד בתחילת הפגישה: היסטוריה רפואית וסימפטומים מדווחים, הכול בעמוד אחד. כיום למוצר כבר יש 500 אלף משתמשים. החברה גייסה 39 מיליון דולר ומעסיקה 60 מהנדסים בישראל.

יש אפשרות שהמערכת תפנה אותך תמיד לאותו רופא, וכך יהיה יתרון גם להיכרות?

"זה כמו להזמין נהג קבוע באובר - יקר ולא פרקטי. מי שרוצה יכול היום לרכוש רפואת קונסיירז' באלפי דולרים בחודש. אני כן רוצה לראות את מקצוע ניהול המחלה. אבי נפטר השנה, ואף שקיבל טיפול ממיטב הרופאים בישראל ואף שאני מכיר את המערכת ומקושר אליה, היה חסר לי 'רכז משחק'. המקרה היה מסובך והייתה הסתבכות נוספת תוך כדי הטיפול, ואפילו שלושת הרופאים שלי לא הצליחו לשוחח זה עם זה. ניהול מחלה בתמיכה של מכונה יכול להיות זול משמעותית מרפואת קונסיירז'. אבל גם כך ודאי יהיו אי-הסכמות כי רפואה היום היא כמו דת - כל אחד תומך באסכולה אחרת". 

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

בניין הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock, Fabio Nodari

לאחר התקיפה הישראלית באיראן: הבורסות יורדות, הנפט מזנק ומה צפוי לשקל?

הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן שלחו את בורסות אסיה לירידות: הניקיי מאבד כ-2.5% ● מחירי הנפט מזנקים: מחיר חבית ברנט קפץ ל-89 דולר ● מחיר הזהב בשיא של כל הזמנים ● הדולר צפוי להתחזק באופן משמעותי מול השקל

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

שאריות של טיל בליסטי שאיראן שיגרה לעבר ישראל / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהשראת רוסיה: גילויים חדשים על התקיפה האיראנית וההצלחה הישראלית

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התקיפה של איראן תוכננה באופן ששיחזר במובנים רבים כמה מן התקיפות הרוסיות הגדולות באוקראינה, וכללו תחילה נחיל כטב"מים שנועדו להציף את ההגנה האווירית ● החולשה של היכולת הצבאית הקונבנציונלית של איראן עלולה להוביל את מקבלי ההחלטות באיראן לאופציה הגרעינית

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס