גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרטים המלאים מתגלים: כך עקצה הגננת "הנדל"ניסטית" את קרוביה ואת הבנקים בעשרות מ'

מיכל קליינמן-זעירא, שהוציאה במרמה מבני משפחה, מחברים ומבנקים כ-18 מיליון שקל, בתואנת שווא של השקעות בנדל"ן, הורשעה השבוע במרמה, בזיוף ובהלבנת הון ● היא הציגה עצמה כבעלת הון ונכסים ובין היתר זייפה מסמכים ● גם אחיה, בן זוגה ומנהל סניף הבנק שלה נפלו בפח

מיכל קליינמן / צילום: שלומי יוסף
מיכל קליינמן / צילום: שלומי יוסף

הקלות הבלתי נסבלת של הונאות בנדל"ן: משפטה של מיכל קליינמן-זעירא, הגננת ממודיעין שאחראית על אחת מפרשיות עוקץ הנדל"ן הייחודיות ביותר שהגיעו לבית-המשפט בשנים האחרונות, התקרב שלשום (ב') צעד נוסף לקראת סיומו, עם הקראת הכרעת הדין בעניינה. בית-המשפט המחוזי בת"א הרשיע את קליינמן-זעירא במרבית האישומים נגדה שייחסו לה מעשי מרמה וזיוף, במסגרת עוקץ נדל"ן בהיקף של כ-18 מיליון שקל שביצעה כלפי קרובי משפחה, חברים ובנקים. עם זאת, ביהמ"ש זיכה אותה מחמת הספק ממספר אישומים אחרים, ובהם קשירת קשר לסחיטה באיומים.

קליינמן-זעירא שלא דיווחה על מיליוני השקלים שקיבלה במרמה, הורשעה גם בעבירות מס והלבנת הון. זאת, לאור כך שהיא הסוותה את מקורם ואת תנועותיהם של הכספים שגרפה לכיסה על-מנת לחמוק מתשלום מס, וכן נוכח העובדה שניהלה ספרי חשבונות כוזבים והנפיקה חשבוניות כוזבות.

בעוד כחודש צפויים להישמע הטיעונים לעונשה של קליינמן-זעירא. נציגי הפרקליטות כבר הודיעו שהם צפויים לדרוש עונש מאסר ממושך עבור קליינמן-זעירא, שנמצאת במעצר מזה 3.5 שנים.

שקרים ופינוקים ליצירת אמון

"פרשיית מרמה מסועפת, מתוחכמת וממושכת" - כך כינה השופט יקואל את פרשת עוקץ הנדל"ן שעליה ניצחה קליינמן-זעירא ובמסגרתה ביצעה מעשי הונאה ומרמה כלפי משפחתה, הוריהם של חברי ילדיה, בן-זוגה, מכריה ושלושה בנקים בהיקף כולל של כ-18 מיליון שקל.

הכרעת הדין של השופט ארז יקואל מציירת בקווים ברורים את התנאים הייחודיים שאיפשרו לקליינמן-זעירא להוציא לפועל את זממה. השיטה של קליינמן-זעירא התבססה על שני יסודות עיקריים. האחד, היא הציגה עצמה לסביבתה הקרובה ביותר כעשירה מופלגת וכיזמת נדל"ן עתירת נכסים וכלי רכב, והכל הודות להשקעות מוצלחות שביצעה לכאורה בתחום הנדל"ן. לצורך יצירת מצג שווא זה, נהגה קליינמן להיפגש עם אחרים, כשהיא מציגה לראווה כי ברשותה סכומי כסף גדולים במזומן. כמו-כן היא נהגה להראות לאחרים, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי, כי בחשבונה בבנק ישנן יתרות זכות גבוהות.

היסוד השני שעמד בבסיס השיטה של קליינמן-זעירא היה חשוב לא פחות לשם יצירת האמון בינה לבין קורבנותיה שנדרש לה על-מנת להצליח בתוכניתה. קליינמן-זעירא התנהלה בצורה נדיבה באופן יוצא-דופן, תוך שהיא מרעיפה מתנות ו"מפנקת" את מקורביה. כפי שעולה מעדויות המתלוננים נגדה - שקיבלו מקום נכבד בהכרעת הדין - הגננת ממודיעין התנהלה כאישה לבבית, נדיבה באופן חריג וככזו שביתה תמיד פתוח לכל. כך, שכנעה קליינמן-זעירא את קרוביה להעביר לה כספים על-מנת שהיא תשקיע אותם במיזמי נדל"ן, תוך הצגת מצגים כוזבים ומרמתיים, ומבלי שכספים אלה אכן משמשים להשקעה שהבטיחה.

לכל אלה, יש להוסיף את השימוש הנרחב שעשתה קליינמן-זעירא במסמכים מזויפים, שגם שימשו אותה במעשי הרמייה שנקטה כלפי הבנקים, שאותם עקצה. בין יתר המסמכים המזויפים ששימשו את קליינמן-זעירא, ציין השופט הסכמים מזויפים לרכישת בעלות במקרקעין, הסכמי שכירות מזויפים ועוד.

הכרעת הדין, בעיקרה, עסקה בשאלה אם מצגי השווא שהציגה קליינמן-זעירא לקרוביה אכן עמדו בבסיס החלטתם להעביר אליה כספים שלא שבו אליהם. ב-12 מתוך 14 המקרים שתוארו בכתב האישום, קבע ביהמ"ש כי אכן היו אלה מצגי השווא של קליינמן-זעירא שהובילו את מקורביה לסמוך עליה ולהעניק לה את אמונם וכספם.

בהכרעת הדין המשתרעת על-פני 140 עמודים, קבע השופט יקואל כי "במרבית האישומים הנדונים, חומר הראיות שנפרש מלפניי הצביע באופן ברור על קיומם של מצגי שווא קונקרטיים וחמורים כשלעצמם. מצגי שווא אלה התייחסו הן למהות השימוש שייעשה בכספים שיופקו בידי הנאשמת ולמהות העסקה שכביכול נרקמה בינה לבין המתלוננים, הן לבטוחות שתועמדנה להבטחת כספים אלו והן לפרטים משמעותיים נוספים, כמו גם שימוש תדיר במסמכים מזויפים".

עוד קבע ביהמ"ש כי מצגיה של קליינמן-זעירא "הועצמו על-ידי מצג העושר ויחסי האמון והקרבה ששררו, לא אחת, בין הנאשמת ומתלוננים השונים, באופן שיצר כר פורה ונרחב לחיזוק תחושת הביטחון של קורבנות הנאשמת ולהעצמת המצגים הקונקרטיים שהוצגו לפניהם, מה שהוביל להסרת חששות מצדם ולאי-עריכת בדיקות ביחס להתקשרותם העסקית עם הנאשמת".

הסכם ממון עם מצגי שווא

כך, למשל, הורשעה קליינמן-זעירא בכך שקיבלה במרמה ממי שהיה בן-זוגה והתגורר יחד עמה למעלה מ-4 מיליון שקל, הודות לכך שהציגה לו "שורת מצגי שווא חמורים". כפי שעולה מהכרעת הדין, קליינמן-זעירא הציגה עצמה בפני מי שהיה בן-זוגה כבעלת הון של כ-70 מיליון שקל, וכמי שבבעלותה 17 נכסים.

היא אף טענה בפניו כי מצבה הכלכלי הוא "כזה שאף הנינים שיהיו לה לא יצטרכו לעבוד לפרנסתם", והיא אף מימנה טיול לתאילנד שאליו הצטרפו גם ילדיה וילדיו. בין השניים אף נחתם הסכם ממון, ללא מעורבות עורכי-דין, שכלל שורה של מצגים שקריים מצד קליינמן-זעירא, "מגובים" במסמכים מזויפים, ביחס לנכסים שלטענתה היו בבעלותה, אך בפועל רובם לא היו שייכים לה.

כל אלה שימשו בסיס לאמון שנרקם בין השניים, ושהודות לו העביר בן-הזוג לקליינמן-זעירא סכומים שמקורם בהלוואות שנטל. זאת, בזמן שהיא מציגה לו מסמכים מזויפים על התקדמות הבנייה בפרויקטים שבהם הושקעו כביכול כספיו. קליינמן-זעירא אף הגדילה לעשות, ונהגה לברך את בן-זוגה מידי פעם בברכת "מזל טוב" על קנייה ומכירה של נכסים שכביכול ביצעה עבורו. היא גם נהגה מפעם לפעם לנסוע עמו לאתרים שונים ולהציג לו נכסים שכאילו רכשה עבורו. אולם למעשה היא מעולם לא רכשה עבורו או בשמו ולו נכס אחד.

הבטחת שווא לזכויות במגרש

גם אחיה של קליינמן-זעירא נפל במלכודת שטמנה לו אחותו הגננת, שהורשעה בכך שקיבלה ממנו במרמה כ-1.7 מיליון שקל כתוצאה ממצגי שווא שהציגה לו. לאחר שסיפר לה על מצבה הכלכלי הקשה של משפחתו כתוצאה מפיטוריו מעבודתו ולאור הוצאות הטיפולים בבנו הקטן, הציעה קליינמן-זעירא לאחיה כי תסייע לו והעבירה לו מעל 100 אלף שקל.

בד בבד, הציעה קליינמן-זעירא לאחיה עסקה שגרמה לו לאבד למעלה מ-1.5 מיליון שקל. במסגרת העסקה מכרו אחיה וזוגתו את הדירה שבה התגוררו במודיעין. בני-הזוג סיכמו עם קליינמן-זעירא כי לאחר שיסולקו חובותיהם, תועבר לידיה יתרת התמורה שתתקבל ממכירת הדירה. בתמורה, סוכם, תעניק קליינמן-זעירא לאחיה זכויות במגרש שבבעלותה כביכול בראש העין, ותממן לו בניית בית על המגרש. בנוסף, ביקשה קליינמן-זעירא מאחיה ליטול הלוואה מהוריהם של 150 אלף שקל, וביקשה שיעביר לה סכום זה שישמש כתשלום ראשון לרכישת המגרש. קליינמן-זעירא שכנעה את אחיה שללא העברת תשלום מטעמו לטובת רכישת זכויות במגרש, לא תתאפשר התחלת הבנייה במגרש.

מיותר לציין, כי קליינמן-זעירא לא ביצעה את הצד שלה בהסכם מול אחיה, וכלל לא הייתה בעלת זכויות במגרש הנטען. אחיה, לעומת זאת, העביר לה למעלה מ-1.5 מיליון שקל שקיבל תמורת דירתו שמכר, סכום שהפך לאבוד מבחינתו.

לא רק את מכריה הצליחה לרמות קליינמן-זעירא. גם את מנהל סניף הבנק שבו הייתה לקוחה רימתה קליינמן-זעירא לפי הכרעת הדין, בסכום של 3.5 מיליון שקל, וזאת בעיקר באמצעות שימוש במסמכים מזויפים. בנוסף לאלה, הורשעה קליינמן-זעירא במעשי מרמה וזיוף כלפי שלושה בנקים שונים, שמהם נטלה הלוואות בסכום של כ-6.3 מיליון שקל.

זיכוי מסחיטה באיומים

לצד אלה, כאמור, גם זוכתה קליינמן-זעירא ממספר אישומי מרמה שהופנו נגדה. "בחלק לא מבוטל מהמקרים הנדונים, לא היה די במצג העושר ובתדמית שפיתחה הנאשמת כדי לקבוע, ברמת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, כי מדובר ב'היצג כוזב של עובדה'", קבע השופט.

בנוסף לכך, זוכתה קליינמן-זעירא מהאישום שייחס לה עבירה של קשירת קשר עם גורמים נוספים במטרה לסחוט באיומים 6 מיליון שקל מעו"ד יהודה זינגר, ששימש כעורך-דינה בעבר והיה זה שחולל את החקירה נגדה. ביהמ"ש קבע כי אישום זה לא הוכח. לדבריו, "הראיות המונחות ביסוד אישום זה, הן נסיבתיות באופיין. לאחר בחינתן, מצאתי כי אין בכוחן המצטבר כדי לגבש מסקנה הגיונית אחת ויחידה, שלפיה הנאשמת ביצעה את המיוחס לה, ולכן זיכיתי אותה מעבירה זו מחמת הספק". עוד כתב השופט ביחס לאישום זה: "לא מן הנמנע שקליינמן-זעירא הייתה זקוקה לסכום של 6 מיליון שקל וניסתה לקבלו מעו"ד זינגר דווקא ובכל מחיר, אך הנחה זו לא הוכחה במידת הוודאות הנדרשת".

בעת הקראת הכרעת הדין, אמר השופט דברים נוספים ביחס לעבירה זו, שלא נכתבו בהכרעת הדין. "התחושה שלי היא שידיה של הנאשמת בדבר", ציין, "אבל תחושה היא לא בסיס לקביעת ממצאים במשפט פלילי. צריך ראיות המניחות שאין ספק סביר, ובמקרה זה לא הונחו בפניי ראיות כאלה". 

תגובות

הפרקליטות: "הנאשמת ניצלה באופן ציני את האמון שנתנו בה מקורביה"

עוה"ד רועי לוס ועו"ד דנה אלון מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) מסרו: "בית המשפט הרשיע את הנאשמת במרבית האישומים שמייחס לה כתב האישום, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, זיוף ועבירות נוספות. הנאשמת ניצלה באופן ציני את האמון שנתנו בה המתלוננים שרובם היו אנשים מסביבתה הקרובה כדי לקבל מהם במרמה מיליוני שקלים. הנאשמת ביצעה את העבירות מתוך בצע כסף וכדי לחיות ברמת חיים גבוהה".

מטעמו של עו"ד משה שמיר, שייצג את קליינמן-זעירא מטעם הסנגוריה הציבורית, נמסר: "נלמד את הכרעת הדין ונשקול את עמדתנו, אך כבר עתה ניתן לומר כי ביהמ"ש קיבל חלק לא מבוטל מטענותינו וזיכה את קליינמן משני אישומים וממספר עבירות חמורות באישומים נוספים". 

האיומים על חיי הגננת לא פטרו אותה מאחריות פלילית

אחת מטענות ההגנה הכלליות שהעלתה מיכל קליינמן-זעירא בעת ניהול משפטה נגע ל"הגנת הכורח". משמעותה של הגנה זו היא כי לפי חוק העונשין, ניתן בנסיבות חריגות לפטור אדם מאחריות פלילית למעשה שאותו עשה בעל כורחו. זאת, בעקבות איום המשקף סכנה מוחשית לפגיעה בחייו בגופו או בחירותו, או בעקבות איום על סביבתו הקרובה.

לטענת קליינמן-זעירא, היא הייתה נתונה לאיומים קשים של גורמים עבריינים, ספגה מעשי אלימות קשים, נכלאה ואף הוכתה. בית-המשפט המחוזי בת"א דחה את "טענת הכורח", שנטענה על-ידי קליינמן-זעירא, אך לא שלל כליל את האפשרות שהיא אכן ספגה איומים על חייה.

לדברי יקואל בהכרעת הדין, קליינמן-זעירא הציגה במהלך משפטה "אינדיקציות שמצירופן הכולל לא מן הנמנע כי במהלך ספטמבר 2015 הייתה נתונה לאיומים על חייה ועל חיי ילדיה". עם זאת, קבע יקואל, אין בכך כדי להסביר את שורת העבירות החמורות שביצעה קליינמן-זעירא לפני מועד זה. "אף בעדותה של הנאשמת הועלתה טענת הכורח, אך ביחס לנקודת זמן ספציפית שבה נכחה בסניף הבנק יחד עם אחד מהגורמים שאיימו עליה וסכומי הסחיטה הסתכמו, לכל יותר, בכ-700 אלף שקל, באופן שלא דיו בו כדי להלום את הסכומים (שהוציאה במרמה קליינמ-זעירא, מ'ב') שבכתב האישום", קבע השופט.

לסיכום דבריו בהקשר זה, ציין השופט יקואל כי טענת הכורח שהעלתה קליינמן-זעירא היא בבחינת "מעט מדי, ומאוחר מדי". לדבריו, "טענת הכורח הועלתה באופן כוללני, מבלי שיש בה כדי להלום את מועדי האירועים שבאישומים ואת היקף הסכומים שניטלו בגדרם, ומבלי שהוכחה ברמה הנדרשת. עדי ההגנה שקליינמן-זעירא נקבה בהיקף של כ-440 במספר, בוששו להגיע ולהשמיע את גרסתם". 

עוד כתבות

 פרויקט מגורים בבנייה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בנק ישראל: התשואות על דירות נמוכות; מחירי הדירות גבוהים מדי

כך נכתב בפרק הדיור בדוח השנתי של בנק ישראל ● למרות זאת, בבנק המרכזי מתריעים כי עדיין קיים מחסור בהיצע דירות, בין היתר בגלל מימוש רק שליש מיעדי שיווקי הקרקעות בהסכמי הגג

פטריק דרהי/ צילום:אלון רון

אין פרטנר: מה הוביל לביטול רכישת חברת התקשורת הישראלית בידי הוט

הסיבות שציינה אלטיס, בעלת הוט, לביטול העסקה בהיקף של 3.6 מיליארד שקל: המצב הכלכלי המתדרדר במהירות והסיכויים הקלושים להתאוששות מהירה ● אלטיס לא הצליחה להשיג מכתב התחייבות למימון העסקה מהבנק הצרפתי BNP

קאר שולץ / צילום: כדיה לוי, גלובס

תרופה של טבע למלריה וזאבת אושרה לטיפול חירום בחולי קורונה

בתגובה זינקה מניית החברה בכ-12% ● זינוק של 120% במניית חברת הטכנולוגיה סופרקום, המספקת פתרונות בתחומי בריאות הציבור והפקת תעודות חכמות

גרנד קניון באר שבע / צילום: יחצ

חיסון פיננסי נגד קורונה? הלוואה עתידית

האמונה בשוק אשראי זול, זמין ונצחי הקהתה בשנים האחרונות את מנגנון קבלת ההחלטות בחברות רבות ● שימוש מושכל בהלוואות עתידיות או בהרחבות עתידיות של אג"ח עשוי לתת מענה חשוב בימים הסוערים שעוד עתידים לבוא

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

בשל משבר הקורונה: פייסבוק תעניק 100 מיליון דולר לסיוע לעיתונות

רבע מהסכום יוענק במענקים ישירים והשאר במודעות: "היום צריך את העיתונות יותר מתמיד" ● בחודשים האחרונים השיקה פייסבוק פיצ'ר חדש שמרכז אייטמים מאתרי חדשות, אך התפוצה שלו עדיין לא רחבה

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

פעולות חיטוי בבית חולים במדריד, ספרד / צילום: Bernat Armangue, AP

טרגדיה בספרד: 849 מתים מקורונה ביממה האחרונה - הכי הרבה עד כה

מספר המתים הכולל מקורונה בספרד הגיע ל-8,189 ומתקרב לנתון באיטליה, שעומד על כ-11 אלף בני אדם ● באופן מדאיג, מספר הנדבקים החדשים בספרד עלה ב-9,000 בני אדם ביממה האחרונה לסך של 94,000 מקרים עד כה; כ-5,600 איש מאושפזים בטיפול נמרץ

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

עוד קורבנות לקורונה בישראל: שלוש נשים מתו היום

מספר מקרי הקורונה בישראל עלה ל-4,831 - מתוכם 83 במצב קשה, כאשר 69 מהם מונשמים ומורדמים ● אישה בת 90 ושתי נשים בנות כ-50 נפטרו היום מהמחלה ● ברחבי העולם יש מעל ל-800 אלף מקרי קורונה

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

לראשונה: ממשלת ישראל מגייסת אג"ח ל-100 שנה

גיוס החוב בשווקים הבינלאומיים צפוי להתבצע ביממה הקרובה ● בין הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים בהנפקה: גולדמן זאקס, סיטי ובנק אוף אמריקה

בתים להשכרה באנגליה. איסור על פינוי שוכרים לשלושה חודשים  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בעולם מוצאים פתרונות יצירתיים להקלה על שוכרי הדירות, האם משהו מזה יגיע גם לישראל?

אחד מגלי ההדף של המשבר התעסוקתי החריף הוא קושי הולך וגובר לעמוד בתשלומים ובהם שכר הדירה • למעט מחוות נקודתיות של בעלי בתים, הרשויות בינתיים לא נוקטות עמדה • בדיקת "גלובס" מגלה שבמדינות שונות הרימו את הכפפה וחוקקו תקנות לדחיית תשלומים ונגד פינוי בכוח

נשים ערביות ישראליות מפגינות נגד אלימות במגזר הערבי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

מתווה לתוכנית חומש נוספת למגזר הערבי: הסללה להייטק, העלאת התוצר לנפש וצמצום האלימות

ברקע הבחירות ומשבר הקורונה הכין המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גמליאל את מתווה התוכנית החדשה, שמהווה המשך לתוכנית החומש שמסתיימת השנה • המתווה כולל, בין היתר, הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים, הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה ושיפור שירותי הבריאות

נמל ריק, ואלפים שממתינים להחזר / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

שילמתם על כרטיס והטיסה בוטלה? כל השיטות של חברות התעופה לא לעזור לכם

חוק התעופה הישראלי מעגן את הזכות להחזר כספי של עלות כרטיס הטיסה בבירור ● אולם תלונות רבות שהגיעו לידי "גלובס" מספרות כי החברות עושות ככל שביכולתן על-מנת לעקוף את החוק, תוך שימוש באמצעים פסולים ● אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לא בטוח שהרבה

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

פרשנות: בתי חולים כורעים תחת הנטל - אבל "זה הזמן לחשוב בגדול"

זה מה שאומר נגיד הבנק המרכזי לפוליטיקאים - והפוליטיקאים שוקלים הקצאות ענק חדשות לטובת היום שאחרי ● המדינות מהדקות את הפיקוח על תושביהן, ואחת מהן, וירג׳יניה, מרחיקה את תאריך היעד לסיום הסגר עד 10 ביוני

קניון tlv/ צילום:auev fvi

באיחור לא אופנתי ופחות מהמתחרים, גם קניון TLV מגיב למשבר הקורונה

בעוד שבביג ועזריאלי ויתרו על כסף אמיתי על מנת ללכת לקראת בעלי החנויות בקניונים שלהם שמכירותיהם נגדעו באחת - הרי שבקניון התל-אביבי שבשליטת מוטי בן משה מציעים הטבות מצומצמות בהרבה

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

משרד המשפטים הקים ועדה לטיפול בסוגיית "כוח עליון" בחוזים שמופרים בתקופת הקורונה

זאת לאור ההערכה כי בתי המשפט צפויים לספוג גל של אלפי תביעות בין צדדים לחוזים שהופרו על רקע משבר הקורונה וההגבלות על המשק; וההבנה כי המדינה צריכה לגבש מדיניות ברורה לטיפול במקרים כאלה

מתחם סומייל / צילום: איל יצהר, גלובס

סכסוך בקבוצת הרכישה של חג'ג' בסומייל: הליווי הבנקאי מתבטל

חברים בקבוצה לבניית פרויקט אינפיניטי במרכז ת"א, הכולל 237 דירות, טוענים כי ראשיה פעלו להגדלת מספר הדירות בפרויקט ללא ידיעתם ● כתוצאה מהסכסוך הליכי היתרי הבנייה מעוכבים, והבנק החליט לבטל את הליווי

שלט שמזכיר לשמור על מרחק של 2 מטר זה מזה, בניו יורק / צילום: Kathy Willens, AP

האם חברי סנאט השתמשו במידע מסווג על הקורונה לטובת השקעות בבורסה?

משרד המשפטים האמריקאי בודק האם חברי סנאט עשו שימוש במידע פנים מסווג שקיבלו בתדרוכים רגישים בדלתיים סגורות - ואז מכרו מניות במאות אלפי דולרים

פרידה ג'אבר / צילום: אתר פנאט

"המגזר נכנס לואקום הסברתי; אני מרגישה כמו המסביר הלאומי לערבים"

כך אומרת ל"גלובס" פרידה ג'אבר, עורכת ראשית של אתר פאנט ● לדבריה, "יש חוסר הבנה בולט בציבור הערבי של הנחיות הממשלה, כיוון שהתרגום וההנגשה לציבור זה היו לקויים" ● סוהיל כראם, בעלי רדיו א-שמס: "הפכנו להיות תחנת הסברה לכל דבר"

תושב הולך בבייג'ינג'. שיפור איכות האוויר / צילום: NG Han Guan, AP

הנתון היומי: שיפור באוויר שאנחנו נושמים עקב הבלימה הכלכלית

בעולם נרשמה ירידה משמעותית בזיהום האוויר בתקופה האחרונה, שמיוחסת להפחתת הנסועה ולצמצום המשמעותי בשימוש בדלקים מאובנים ● המשרד להגנת הסביבה דיווח על הפחתה של 42% בחנקן הדו-חמצני בישראל בשבוע החולף