המורים הישראלים נערכים למאה ה-21

הכשרת אנשי החינוך עוברת שינויים, שיתאימו למציאות הטכנולוגית. אפילו ה-OECD מחמיא

כיתת לימוד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כיתת לימוד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחד מתפקידיה העיקריים של מערכת החינוך הוא להכשיר את הדור הצעיר לעולם התעסוקה. בעולם העבודה הישן מקובל היה לרכוש מקצוע שהתאים עד הפרישה לגמלאות. מי שהיו לו ידע וכישורים שהתאימו לדרישות המקצועיות נחשב עובד טוב.

עולם העבודה החדש במאה ה-21 דינמי, משתנה ללא הרף ומותאם לקצב השינויים הטכנולוגיים. מהעובד החדש מצופה להעמיק את הידע המקצועי לאורך חייו המקצועיים ולהגיע עם סל מיומנויות כגון עבודת צוות, יכולת למידה עצמית, יזמות ויצירתיות, המותאמות לעידן המודרני. הילדים הלומדים בכיתה א' כיום ייכנסו בעוד 20 שנה לשוק עבודה שונה בתכלית מהמוכר לנו היום. הם יגיעו לעולם העבודה בעיצומה של "המהפכה התעשייתית הרביעית", בעידן האינטרנט של הדברים, שבה תתקיים תקשורת מתקדמת בין חפצים באמצעות תוכנות וחיישנים. בשוק העבודה העתידי ייעלמו מקצועות רבים, ולצידם יופיעו מקצועות חדשים, שעדיין לא ידועים לנו. לפיכך, הילדים של היום יידרשו להתמודד בעתיד עם עולם גלובלי הרווי בשינויים טכנולוגיים.

לאיש החינוך תפקיד חשוב בהקניית היכולת הזו, ועל כן בשנים האחרונות פניה של מערכת החינוך אל העתיד והיא שוקדת על התאמת תוכניות הלימודים לצורכי המאה ה-21. התאמה זו כוללת קידום של שני היבטים עיקריים - התאמת תוכנית אישית לתלמיד על פי יכולותיו וכישוריו (פרסונליזציה) ושילוב של כמה תחומי דעת (לימודים אינטרדיסציפלינריים).

לאור זאת, גם הכשרת המורים מותאמת לעידן החדש באמצעות תוכניות פדגוגיות חדשות, שמטרתן להכשיר את המורים לעתיד להתמודד עם האתגרים של הוראה בעידן המודרני - פרסונליזציה של ההוראה, עבודה עם הורים, למידה בקבוצות ועוד. תוכניות ההכשרה להוראה משלבות גם טכנולוגיות חדשניות - שימוש ברובוטים, עבודה עם מדפסות תלת-ממד והוראה במרחבי למידה עתידיים FLS (Future Learning Space, שהם מרחבים דינמיים רווי טכנולוגיות אינטראקטיביות.

תפקידן של המכללות האקדמיות להכשרת מורים אינו מסתכם רק בהכשרת דור העתיד של עולם ההוראה, אלא שמוטל עליהן גם פיתוח מקצועי של המורים הוותיקים והכשרתם להוראה המותאמת למאה ה-21.

בשנים האחרונות האקדמיה מעניקה ליווי מקצועי לקהילות מורים (קבוצות של מורים בעלי עניין משותף) במסגרת תוכנית של משרד החינוך "מהלך השקפה - מורים מובילים". מטרת המהלך לפתח תרבות של פיתוח מקצועי של מורים, כדי לשפר את איכות ההוראה והלמידה. תחום קהילת המורים מפותח מאוד בישראל, ולאחרונה גם זכה להכרה בין-לאומית, כאשר מדינת ישראל דורגה במקום הראשון במדד החדשנות החינוכית בתחום קהילת מורים בקרב מדינות OECD.

הנתון הוצג במסגרת כנס שנערך לאחרונה בפריז ובו הוצג דוח שערך אגף המחקר החינוכי של ארגון ה-OECD בנושא מדידת חדשנות בחינוך בשנת 2019. מדובר במחקר מקיף שנערך בשנים 2016-2006 ובחן 150 שיטות חינוכיות ברחבי העולם, ושנתוניו מבוססים על ניתוח סקרים בין-לאומיים בחינוך.

דירוג ישראל במקום גבוה בתחום החדשנות בחינוך הוא תוצאה של השקעת משאבים רבים של משרד החינוך בתחום הטכנולוגיה בבתי ספר, הכשרות מורים בפדגוגיות חדשניות במסגרת השתלמויות מורים, והכשרת פרחי ההוראה בדגש על אתגרי העידן המודרני. על קובעי המדיניות להמשיך ולהשקיע משאבים בפיתוח מקצועי של מורים בכלל, ובפרט בתחום שבו ישראל הוכרה כמובילה בקרב מדינות המפותחות - קהילת מורים, שנמצא תורם משמעותית להתפתחות המקצועית של אנשי חינוך, מקדם הישגי תלמידים ובעל חשיבות רבה להכנת התלמידים לאתגרי המאה ה-21.

הכותבת היא נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך