גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפל הוכיחה שמוקדם להספיד את הטלוויזיה המסורתית

שירות הטלוויזיה שאפל השיקה השבוע מסמן את המגמה הבולטת בשוק הטלוויזיה: שילוב של ערוצי הברודקאסט המוכרים לצד תוכן אינטרנטי ובלעדי, והכול באריזה ידידותית ● וגם: למה בחסות הבחירות משרד התקשורת מונע מבזק להציע אינטרנט במהירות משודרגת ללקוחותיה

שירות הטלויזיה של אפל / צילום: רויטרס, Stephen Lam
שירות הטלויזיה של אפל / צילום: רויטרס, Stephen Lam

ההכרזה השבוע של אפל על שירות הטלוויזיה החדש שלה, אפל טי וי פלוס, ממשיכה לתדלק את הוויכוח סביב עתיד הטלוויזיה ועתידן של חברות הטלוויזיה המסורתיות. השירות החדש מאפשר לצפות בסרטים, בסדרות ובערוצי ברודקאסט, אך הדובדבן שבקצפת הוא שאפל גם תשיק תוכני מקור.

בהשקה מרשימה, כמו שאפל יודעת לעשות, הוצג השירות החדש בנוכחות יוצרים, שחקנים ומפיקים מהמובילים בהוליווד, שהתחייבו לכך שיפיקו תוכן בלעדי לשירות החדש. מה יעשה המהלך לשוק הטלוויזיה? "גלובס" מנסה לעשות סדר.

1. השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע כניסתה של ענקית הטכנולוגיה על שוק הטלוויזיה ועל תעשיית הבידור כולה. אפל היא לא עוד שחקן. היא חברה שמכתיבה מגמות. מרגע שהיא בחרה גם לשדר תוכן קיים וגם להפיק תוכן עצמאי, היא מטילה צל כבד על שוק היצירה כולו. היא עומדת להשפיע על כל החוליות בשרשרת, מה שצפוי לטלטל את שוק הפקות המקור ואת הרגולציה הקיימת על השידורים ברחבי העולם כולו.

מעל הכול, אפל החליטה לעשות סדר. היא בחרה במודל היברידי - גם ערוצים ליניאריים וגם שירותי סטרימינג חיצוניים - מודל שחברות רבות כבר אימצו. גם אצלנו למשל, פרטנר מציעה ממיר אינטרנטי שכולל את השירותים הללו. גם את ערוצי הברודקאסט המוכרים וגם שירותים כמו נטפליקס. המשמעות היא שאפל מציעה בממיר החדש שלה שירותים שרובם קיימים, אבל היא השכילה להציע אותם באריזה הייחודית שלה.

2. שחקני הסטרימינג הגדולים בעולם (נטפליקס, אמזון פריים, הולו ודומיהם) מבינים שהם צריכים לחבור למפיצים מקומיים - כפי שעשתה נטפליקס עם פרטנר בישראל וכפי שעומדת לעשות yes עם אפל.

כפי שפרסמנו ב"גלובס", yes עומדת להשיק בחודשים הקרובים את האפל טי וי, כך שהתוכן שלה יונגש דרך אפליקציה וישולב עם התכנים של אפל. לא ברור עדיין איך ייראה המוצר באופן סופי ואיך אפל תאפשר ל-yes להביא את עצמה לידי ביטוי, בעיקר את התוכן שלה, אבל ברור שאפל גם מבינה שיש צורך בעבודה מקומית עם מפיצים שישווקו את התוכן שלה, כמו שנטפליקס עושה עם פרטנר.

 

לשחקנים היברידיים יש תפקיד מרכזי בעולם הצפייה החדש שמתהווה. הצופים כבר לא מסתפקים רק בטלוויזיה המסורתית, הכבלים והלוויין, וגם לא רק בשירותים האינטרנטיים. הם רוצים גם וגם. זו המגמה בעולם, וגם בישראל. הנתונים מלמדים שהחברות המסורתיות, הוט ו-yes אצלנו, מתקשות לשמור על המנויים שלהן. לעומת זאת, השירותים האינטרנטיים ההיברידיים, כמו פרטנר TV, צומחים.

אחת המרוויחות הגדולות מהמגמה העולמית היא גוגל, שיותר ויותר שחקנים בעולם מאמצים את אנדרואיד TV שלה, שמציעה מערכת היברידית.

3. מי שהספיד את הטלוויזיה ניצב היום מול מציאות הפוכה - זמן הצפייה בטלוויזיה בעולם עולה בזכות השפע האדיר של תוכן מושקע. אם הן רוצות לשרוד, חברות הטלוויזיה המסורתיות ייאלצו להתאים את הממירים שלהן לעולם החדש. זה מחייב השקעות גדולות. גם את הממיר מוקדם היה להספיד. הוא כאן כדי להישאר, רק עם שידרוגים ושיפורים.

כל השוק ממתין לסיבים של בזק

גם בתקופות בחירות קודמות נכנס משרד התקשורת לעמדת המתנה, שלא לומר קיפאון. בלא מעט מקרים משמשות הבחירות כתירוץ לדחיית החלטות, וגם עכשיו נדמה שמשרד התקשורת מעדיף מבחירה להמתין לכניסת שר חדש. אך במצב שבו שוק התקשורת בישראל נמצא, ההמתנה לשר חדש מעניקה למשרד מרחב נשימה בעיתוי בעייתי מאוד. לא כל החלטה ולא כל סוגיה מחייבת המתנה לאישור השר, יש דברים שאפשר לעשות עכשיו ומיד.

כך למשל בכל הקשור להחלטה הלא ברורה של המשרד למנוע מבזק את שדרוג הרשת שלה למהירות של 200 מגה. הסירוב נובע מכיוון שהמשרד חושש שבזק רוקמת "מזימה" שנועדה לתפוס את מתחרותיה לא מוכנות עם נתבים תומכים. בנוסף, המשרד רוצה להאיץ בבזק לפרוס סיבים אופטיים, ולכן הוא חושש שמהירות של 200 מגה תהווה תחליף לפריסת סיבים. אלו שתי הסיבות העיקריות שבגינן המשרד תוקע את מהלך שידרוג המהירות של בזק.

כדי להתמודד עם הטענות של המשרד, נזכיר שאחד היסודות שהנחו את המשרד בעבודתו היו שלא להתערב בניטרליות הטכנולוגית של החברות. זה המגרש של החברות שבו הן יודעות הכי טוב מה הן רוצות לעשות לטובתן. האם המשרד התערב כשהוט השיקה מהירות של 200 מגה? התשובה היא שלילית. האם המשרד התערב כשהחברות הסלולריות שדרגו מהירות בדור הרביעי? שלילי. האם כאשר בזק שדרגה מהירות מ-15 מגה ל-40 מגה המשרד התערב? גם לא.

מדוע הוא מתערב הפעם? אין לזה תשובה מקצועית אמיתית. גם אם אנשי המשרד לא יודו בכך בפומבי, כשיושבים כמה ממעצבי המדיניות של המשרד בחדרי חדרים, כמו למשל עופר רז-דרור, סמנכ"ל הכלכלה, ושמילה מימון, המשנה למנכ"ל, הם לוחשים על אוזנו של המנכ"ל נתי כהן את מה שהם שומעים ממתחרותיה של בזק, פרטנר וסלקום. והן מתנגדות לשדרוג של בזק.

ההתנגדות המוזרה של סלקום ופרטנר

העמדה של שתיהן היא תעלומה אחת גדולה. יותר משיש בה היגיון כלכלי, יש בה רצון לפגוע בבזק. לטעמי, על משרד התקשורת להעניק לפרטנר וסלקום את השהות הסבירה להיערך לשירות, אבל כל החלטה מעבר לכך מקורה ככל הנראה בהחלטה פוליטית ולא מקצועית.

קשה לראות הצדקה אמיתית לעכב שדרוג טכנולוגי של חברה שכל השוק מרוויח ממנו, גם השחקנים האחרים וגם הציבור שמשווע למהירויות גבוהות יותר. אי-אפשר שלא להגיע למסקנה שההחלטה שלא לאפשר את השדרוג מטילה צל גדול על האינטרסים שעומדים מאחורי מדיניות המשרד. משרד שמעכב את הקידמה הטכנולוגית של המדינה, זה עוד לא היה לנו.

ההשלכה המיידית של המשרד היא הפיכתו לגורם הקובע מי ירוויח ומי יפסיד בשוק התקשורת. המשרד מבצע התערבות גסה בהתפתחות של השוק ובעצם שם את עצמו כמי שאמון על הקצאת העושר בשוק.

תגובת המשרד: "משרד התקשורת פועל במרץ לקדם תשתיות אינטרנט מתקדמות באמצעות עידוד החברות להאצת פרישת סיבים אופטיים. חברת בזק כבר פרסה בשנים האחרונות סיבים אופטיים ב-60% ממשקי הבית. לא ברור מדוע החברה לא מפעילה את הרשת כך שתוכל לספק שירותי תקשורת מתקדמים לאזרחי מדינת ישראל.

"אם חברת בזק מעוניינת להשקיע בטכנולוגיית v35b כשלב משלים לפריסת סיבים אופטיים ולהדלקת רשת הסיבים שפרסה, המשרד אינו מתכוון למנוע זאת, אך לא לפני שיוודא שחברת בזק עושה את ההתאמות הנדרשות, זאת ללא פגיעה בתחרות או סיכול המהלך לקפיצת מדרגה טכנולוגית". 

עוד כתבות

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

סופית: מגה די סי של צחי נחמיאס תבנה חוות שרתים לאנבידיה במאות מיליוני שקלים

חברת בינוי חוות השרתים של צחי נחמיאס הודיעה כי נחתם ההסכם, וחוות השרתים תוקם בפארק התעשייה מבוא כרמל ● ע"פ ההערכות, אנבידיה תשקיע כ-1.5 מיליארד שקל והחווה שתיבנה תהיה אחת הגדולות בישראל

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

שי סנדלר, מנכ''ל Vega Security (משמאל) ואלי רוזן / צילום: Ohad Kab

4 חודשים אחרי הסבב הקודם: סטארט־אפ הסייבר ווגה מגייס שוב ומכפיל את השווי ל־800 מיליון דולר

ווגה גייסה 120 מיליון דולר בהובלת אקסל, ארבעה חודשים בלבד אחרי הסבב הקודם ● סך הגיוסים עומד על 185 מיליון דולר, והשווי כמעט הוכפל בתוך פחות משנתיים מהקמתה

אילוסטרציה: Shutterstock

מחצית מהבית הפרטי תועבר לגבר, למרות שהוא רשום על שם האישה בלבד

בית המשפט קבע כי על אף שהבית רשום על שם האישה בלבד, המעורבות המשותפת ברכישה, בהלוואות ובחובות העסקיים של הבעל מעידים על כוונת שיתוף, ולכן מחצית מהזכויות תועבר לבעל

קלוד מבית אנת'רופיק / אילוסטרציה: Shutterstock

הכירו את הכלי למשפטנים שזעזע את השווקים ומאיים לחסל ענף שלם

הפיתוח שהשיקה אנת'רופיק לצ'אטבוט שלה, קלוד, מחולל סערה ונתפס כאיום על שוק התוכנות שבהן משתמשים כיום עורכי דין להכנת מסמכים משפטיים ● מומחים צופים שינוי דרמטי, אך מבהירים כי התוסף החדש עוד לא מותאם לישראל ולכל תחומי המשפט

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

עפ"י דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

רכב של אוטותל / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ־25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות חתמה על הסכם מסגרת עם SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות בבורסת ת"א; מדד הביטחוניות יורד בכ-1.5%, קמטק עולה ב-5%

הדולר מוסיף להיחלש, מתחת ל-3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

קופנהגן / צילום: Shutterstock

קופנהגן על המפה: למה שלוש חברות תעופה מסתערות פתאום על היעד היקר?

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8% לשיא; מדד הביטוח זינק ב-4.5%, הדולר בשפל של 4 שנים

מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%, גם כן לשיא ● השקל מתחזק בעקבות החלשות הדולר בעולם ● מניית גילת צנחה בכ-18% בעקבות הדוח הרבעוני ● מניות מנורה ועזריאלי טיפסו במעל 6% ● מניית אמות נפלה בעקבות הדוח הרבעוני המאכזב ● ישראכרט צפויה להכיר ברווח של 60-90 מיליון שקל ממכירת השליטה ב-BUYME להפניקס

מלון גליליון / צילום: יח''צ

המימוש של הקיבוץ הצפוני: שני מלונות נמכרו ב-142 מיליון שקל

קיבוץ כפר גלעדי מכר מחצית מהחזקותיו בשני בתי מלון, גליליון וכפר גלעדי, לישראל קנדה מלונות תמורת 142 מיליון שקל ● הרוכשת לוטשת עיניים להרחבת עסקיה בעשרות דונמים שבשטחי הקיבוץ

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

חברת הבנייה הראשונה שמדווחת: קיבלנו הודעה על זיהום קרקע בשדה דב

שיכון ובינוי קיבלה הודעה מרמ״י על ממצאי זיהום ראשוניים בשדה דב ● החברה מדגישה כי ההודעה נשלחה לכל היזמים וכי טרם ידוע אם הוא משפיע על נכסיה ● נכון לעכשיו, עבודות הבנייה בפרויקטים נמשכות כמתוכנן

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

כך מתכננת אל על להילחם בקנס הענק שהוטל עליה

אחרי שרשות התחרות הודיעה כי תשקול לקנוס את החברה ב-121 מיליון שקל בגין הזינוק במחירים במלחמה, באל על ינסו לשכנע בשימוע כי המחירים עלו באופן מתון - לעתים מסיבות שלא בשליטתם ● אך הקנס כבר נותן רוח גבית לתביעות ענק מצד לקוחות