מורן רוזנבלט / צילום: כפיר זיו
למורן רוזנבלט יש בעיה, היא סובלת מעודף חמלה. במקום לכעוס על אנשים שעושים לה רע, היא מרחמת עליהם. במקום לעמוד על שלה, היא מוותרת, מנסה למצוא את הסיבה שגורמת להם להתנהג ככה, ומתקשה לנטור. "במקום לכעוס על מי שעושה חרא דברים, אני מרחמת עליו", היא מספרת. "כשחקנים, אנחנו לומדים להזדהות עם התכונות הכי קשות אצל בני אדם, ומאז שאני שחקנית, כשאני רואה גילוי של רוע - או שזה מצחיק אותי, או שאני חושבת שזה משחק, או שכואב לי על הפגיעה באחר. אולי כשזה ישתנה, אוכל לדרוש את מה שמגיע לי ואחר כך לחמול על אחרים. אני עובדת על זה, אבל כרגע הדיפולט שלי הוא לחמול ולסלוח".
על הסלחנות הכרונית הזאת וחוסר הרצון להתעמת ולעמוד על שלה, היא משלמת מחיר בהתקדמות בקריירה, כי עם הרזומה של רוזנבלט, אפשר היה לצפות שהיא תהיה עכשיו במקום אחר לגמרי. אחרי הכול, כמה שחקניות בנות 33 בסך הכול כבר מחזיקות ברזומה שלהן זכייה בפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (על תפקידה בסרט "חתונה מנייר"); כמו גם תפקידים משמעותיים בסרטים כמו "תפוחים מן המדבר" ו"פרה אדומה", או בסדרות להיט דוגמת "פאודה", "כפולים" ו"איש חשוב מאוד". הוסיפו לכך גם את הממד הצהבהב הבולט - רוזנבלט הייתה בזוגיות צמודה ומתוקשרת במשך שלוש שנים עם השחקנית העולה גם כן, ג'וי ריגר. "אני לא חושבת שבקריירה אני חומלת על אחרים ושזאת הסיבה שאני לא עומדת על שלי, אבל יכול להיות שאני פוחדת", היא אומרת.
ממה את פוחדת? מההצלחה?
"אני לא יודעת. אולי זה בגלל הגישה של אבא שלי, שהיה פיזיקאי מחונן שלא הצליח לעמוד במרוץ אחרי ההצלחה, ויתר והתפרנס מחלוקת עיתונים. אני עדיין חוקרת את המקום הזה. מה שאני מאוד רוצה המון זמן זה להרגיש חופשייה לכתוב כל מה שבא לי ברשתות החברתיות".
אין לך פייסבוק?
"יש לי, אבל אני לא פעילה. אני רוצה להקיא את מה שיש לי בראש בלי חשבון, ולא מסוגלת. אני פוחדת שמחר אשנה את דעתי".
ומה יקרה אם תשני את דעתך?
"אני יודעת ששום דבר דרמטי לא יקרה, אבל יש לי עניין עם זה. אני חושבת שמהמם וחשוב להגיד מה חושבים, ואני לא בגישה של אני רוצה שכולם יאהבו אותי ואז יהיה לי טוב. אני כותבת הרבה ועובדת על הסדרה שלי, ושם אין לי בכלל מעצורים".
גם כשרוזנבלט משחקת, היא מרשה לעצמה לאבד שליטה, שכל-כך מאפיינת אותה בחיים. אין לה בעיה להופיע בעירום, להיות פרובוקטיבית, לזעזע. עכשיו היא משתתפת בהצגה החדשה "צעצועים" שכתב נועם גיל וביים יגאל זקס, שתעלה ביום חמישי הבא בתיאטרון הקאמרי. מדובר בסאטירה פוליטית-פסיכולוגית על אדם דיכאוני, שמבין שדעותיו לא חשובות לאף אחד ושיום אחד הוא מחליט שהוא ראש הממשלה. אשתו, ששמחה לראות שיפור במצבו הנפשי, משתפת איתו פעולה, בונה לו לשכה, שוכרת יועצים ועם הזמן השיגעון שלו עולה לו לראש. "אני משחקת את מנהלת הלשכה שלו", מספרת רוזנבלט, "ובגלל שהם משלמים לי יפה - כשהוא מנסה להפיל את הממשלה המדומיינת שלו, אני לא רוצה להפסיד את העבודה. אני עושה כל מה שאני יכולה כדי לסכל את הניסיונות של אשתו, שנמאס לה מכל זה, לסיים את הקדנציה. כל אחת מאיתנו מושכת את היועץ האסטרטגי החדש לכיוון שלה".
נשמע מטורלל.
"יש במחזה הכול - קואליציה, אופוזיציה. הכול פיקטיבי, מומצא, עם רפרנסים לדברים שאמרו פרס ורבין, ולנתניהו. האיש שחושב שהוא ראש הממשלה נכנס לתפקיד כדי לעשות טוב, אבל כדי להחזיק את הממשלה שלו, הוא מתקלקל, עושה עסקאות מאחורי הקלעים ואפילו שוקל לצאת למלחמה".
את מעורבת בפוליטיקה?
"את האמת, אני לא מחוברת - לא קראתי עיתון איזה חצי שנה בגלל האבל על אבא, אין לי כוח לכלום. זאת תקופה כל-כך מבולגנת, שאני עושה רק מה שאני צריכה".
"להיות איפה שרוצים אותי"
היא נולדה בת"א לאב נווט בחיל האוויר, גאון פיזיקה ואמן בנפשו, שעבד כטכנאי אלקטרוניקה ועבר לחלוקת עיתונים, ולאם מעצבת תכשיטים. כשמלאו לה שלוש ההורים התגרשו, היא עברה לגור עם אמא שלה ואחיה הקטן, אביה התחתן שוב, הוליד תאומות והתגרש שוב. לפני חצי שנה נפטר במפתיע.
היא למדה מתמטיקה ופיזיקה בתיכון, הייתה בחוג תיאטרון ובגיל 17 יצאה מהארון. בצבא שירתה כנהגת בוס ועם השחרור ניגשה לבחינות בשלושת בתי הספר למשחק, נכשלה באודישנים והצליחה להתקבל לבית הספר למשחק, הדרך. את הדלת לתעשייה פתח לה הסרט "אודם" של יהונתן סגל, אבל היא לא הסתפקה רק במשחק ולמדה גם תסריטאות בסם שפיגל.
"מה שמניע אותי זה ליצור והכי מעניין זה לכתוב, לביים ולערוך את מה שאני יוצרת. עוד לפני סם שפיגל ביימתי סרט קצר, ‘מי שטוב לו', וכדי לצלם אותו גייסתי כסף בהד-סטארט - וגייסנו הרבה יותר ממה שהתכוונו".
ורק אחר כך הלכת ללמוד תסריטאות? זה לא היה צריך להיות ההיפך?
"יצרתי את הסרט מתוך הניסיון שלי כשחקנית, מלהבין איך מתפקדים סט, מצלמה ותסריט, ובזכות הסרט הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. אומנם לא שיחקתי בסרט שלי, אבל אני צריכה את שלושת המרכיבים - כתיבה, בימוי ומשחק. המשחק היה כרוך בשברון לב כשלא התקבלתי לבתי הספר הממוסדים. ב'הדרך' אולי לא קיבלתי בעיטה ללב התעשייה, אבל הוא ענה על מטרת העל שלי, ללמוד משחק, ושירת אותה היטב. בשנתיים האחרונות נפתחה לי הצ'אקרה ואני עובדת הרבה".
ופרנסה?
"זה מה שאמא שלי אומרת. אני רוצה להיכנס לרפרטוארי. היו כמה פגישות לאחרונה ואני מאמינה שכשיגיע התפקיד הנכון, זה יקרה. אני מתפרנסת מהפרויקטים שאני מצלמת, ומלמדת משחק ב'מנשר' ועושה סדנאות אמן בכל מיני מקומות. יש לי ביטחון שיהיו לי תפקידים, אני לא פוחדת. אבל יש רגעים היסטריים שאני אוכלת סיבוב, מה יהיה עם העבודה. התלמידים שלי אמרו לי לא מזמן שאני ההוכחה שבמקצוע הזה יכול להיות גם אדם רגוע".
זה אפשרי?
"התקשורת מספרת סיפורים אחרים ואני פחות משחקת את המשחק".
נגררת לזרקור התקשורתי כשהיית עם ג'וי וכשחזרת אליה לתקופה קצרה אחרי שאביך נפטר.
"יש לי חברה שעובדת המון והעיתונאים אמרו לה שעד שהיא לא תצא עם מישהו מעניין, לא יהיה לה באזז. זה עולם כל-כך שונה מהמשחק".
אבל במציאות התקשורתית של היום, הוא הכרחי.
"מעולם לא חשבתי לנצל את מערכת היחסים שלי כדי להתפרסם. אני לא צריכה 15 דקות של תהילה. כשהיינו יחד, הציעו לנו סכום נכבד כדי להגיע להשקה ולא לקחנו את זה".
זאת פחיתות כבוד?
"זו בחירה אם להישאר בפוזיציה של השחקנית הרצינית, או להתדרדר לרכילות. אם יש משהו שקורץ לי בפרסום, זה המקום שבו לא אצטרך להסביר לאנשים מי אני ומה עשיתי, אלא פשוט להיות".
להתפשט על הבמה הרבה יותר קל לך מללכת להשקה.
"כי זה כמו הבית שלי, למרות שזה נורא אינטימי. אני בטיפול פסיכולוגי והבנתי שהרבה מהבחירות שלי תלויות גם בסביבה שבה אני נמצאת באותו רגע. תראי, אני אשמח לעבוד מלא, ולא להתחבא, אולי אני עדינה. בא לי להיות איפה שרוצים אותי. עכשיו אני עמוק בעבודה על הסדרה שאני כותבת, דרמה קומית, שלא אשחרר עד שאפענח אותה לגמרי. אני נותנת לדברים זמן, הדיוק חשוב לי".
את מצטלמת לעונה החדשה של "פאודה", להפקה גרמנית, התפקיד שלך ב"פרה אדומה" זכה בביקורות טובות. אבא שלך היה גאה בך עכשיו.
"אולי כשהוא איננו, אוכל להתגבר ולדרוש. הייתי שמחה לצלוח את השלב הזה והוא בטח היה שמח".
מורן רוזנבלט | אישי: 33, רווקה, גרה בת"א | אקטואלי: ההצגה "צעצועים" תעלה בתיאטרון הקאמרי ביום חמישי 4.4. ההצגה היא הפקה של אנסמבל קבוצת עבודה שאותו הקימו יגאל זקס ונעם גיל, ומשתתפים בה גם יעל לבנטל, מעיין בלום ואוהד קנולר