בנצי ליברמן / צילום: איל יצהר
למעלה מ-4 שנים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, קבע כי חרף המלצת המשטרה להעמיד לדין פלילי את בנצי ליברמן, לשעבר מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), יש להסתפק בהעמדתו לדין משמעתי בלבד; ו-4 חודשים לאחר שהורשע משמעתית בכך שפעל תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים עליו חתם עם כניסתו לתפקיד בשני מקרים בהם קידם את ענייניו של חברו עו"ד נחום לנגנטל - גזר בית-הדין למשמעת של עובדי המדינה את עונשו של ליברמן.
על ליברמן, שיוצג על-ידי עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין, נגזר עונש קל יחסית: נזיפה חמורה ופסילה למשך 3 שנים מלשמש בתפקידי ניהול בכירים (מרמת ראש אגף ומעלה) בשירות המדינה. זאת, למרות שהתביעה ביקשה להטיל על ליברמן עונש חמור הרבה יותר: פסילה לצמיתות מלשמש בתפקיד ניהולי בשירות המדינה. שופטי בית-הדין שגזרו את עונשו של ליברמן היו עו"ד אורי כהן ששימש כאב בית הדין, עו"ד אולגה רזינקוב גבאי ורחל קליינפלד.
בשלב הטיעונים לעונש העיד מטעם ליברמן, בין היתר, גם שר החקלאות, אורי אריאל, שנמנע בהיותו שר השיכון שהיה הממונה על רמ"י באותו הזמן, מלפטר או להשעות את ליברמן. אריאל העיד על ליברמן כי הוא מאופיין ב"עמידה בסיכומים ובהתחייבויות", וכמי שפעל במשך שנים לטובת הציבור.
"ריח רע של פרוטקציה"
בהחלטתו, קבע בית-הדין המשמעתי כי "אין ספק שהמעשים בגינם הורשע ליברמן הם חמורים מבחינת השפעתם על דמותו של השירות הציבורי, ועל רמת הנאמנות והאמון המצופים מעובד מדינה כה בכיר". עוד נקבע בגזר-הדין המשמעתי כי "חומרת הדברים זועקת ומתחדדת נוכח עומק החברות ארוכת השנים בין ליברמן לנחום לנגנטל", וכן כי "מעידתו של ליברמן לא היתה חד פעמית".
עוד כתבו שופטי בית-הדין המשמעתי כי "הריח הרע שנדף מהשתתפות ליברמן בישיבות שלחברו לנגנטל היה אינטרס בהם באה לידי ביטוי ברושם השלילי שהותירו בגורמים מתוך הציבור. כך התקבע בתודעתם של (חלק מהעדים שהעידו במסגרת ההליך, מ.ב) כי הנתיב הקצר והבטוח להגעה לנאשם היה באמצעות העדפה וקידום של מקורבים ובעלי קשרים, ובמילה אחת 'פרוטקציה'".
למרות זאת, כאמור, לא התקבלה בקשת המדינה לפסול את ליברמן מלשמש בתפקיד כלשהו בשירות המדינה לצמיתות. לדברי בית-הדין, "הגם שמהראיות שבפנינו עלה כי ליברמן ניצל לרעה את הכוח והמעמד שניתנו לו מתוקף תפקידו לקידום אינטרסים זרים, אין בידינו לקבוע שהוא עשה כן על מנת להשיג לעצמו טובות הנאה או רווח אישי. למרבה הצער, הוא פעל תחת השפעתו ההדוקה והלוחצת של לנגנטל".
נימוק נוסף ששכנע את בית-הדין לגזור עונש קל יחסית על ליברמן, נגע ל"עינוי הדין שליברמן עבר מאז תחילת החקירה נגדו (והפרסומים אודות החשדות החמורים שנילוו לה בתקשורת), ולמחיר האישי, הבריאותי והכלכלי שספג בעקבות ההליכים נגדו". בנוסף, לקחו שופטי בית-הדין גם את פעילותו הציבורית ארוכת השנים של ליברמן.
ניצול הקשרים עם לנגנטל
הרשעתו של ליברמן בנובמבר 2018 נבעה מכך שהוא הפר את התחייבותו במסגרת הסדר למניעת ניגוד העניינים שעליו חתם כשנכנס לתפקידו ב-2011, שלא להיות מעורב באופן ישיר או עקיף בעניינה של חברת קרדן לכל אורך תקופת כהונתו. זאת, בשל קשריו העסקיים והאישיים עם יזם הנדל"ן, עו"ד נחום לנגנטל, שהיה שותף בחברת הביצוע "אל הר" שבשליטת קרדן.
המשטרה חקרה שש פרשיות הקשורות ליחסים בין ליברמן ועו"ד לנגנטל, שאת חלקן חשף עיתונאי "גלובס" משה ליכטמן, אך מתוכן, בהתאם להחלטת וינשטיין ב-2015, רק שתיים הופנו לבית-הדין המשמעתי של עובדי המדינה.
ליברמן, כאמור, הורשע בשני אישומים משמעתיים הנוגעים להפרת הסדר ניגוד העניינים עליו חתם: האחד - עקב פעולותיו ביחס לפרויקט ברמת אליישיב בלוד, תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים; השני - פעולותיו בניגוד עניינים ביחס לחברה קדישא שבבעלותה קרקע ברמת אביב.
כפי שנקבע בהכרעת הדין, על-אף הסדר ניגוד העניינים עליו חתם, התערב ליברמן מספר פעמים בטיפול בפרויקט שביצעה קרדן יחד עם עו"ד לנגנטל - "רמת אליישיב" בלוד - באופן שתאם את האינטרסים של עו"ד לנגנטל. ליברמן, שבעצמו עבד בפרויקט זה לפני מינויו למנכ"ל רמ"י, ביקש מגורמים בכירים ברמ"י לשנות החלטה קודמת של הרשות הנוגעת לפרויקט, בעניין העברת זכויות לחברה שבה היה שותף לנגנטל.
בנוסף, בתקופה זו רכשה בתו של ליברמן, בהמלצת עו"ד לנגנטל, דירה בפרויקט, והמהלך שהוביל ליברמן היה בעל פוטנציאל להשפיע על שווי הנכס של בתו. במהלך התובענה התברר כי ליברמן, ימים אחדים אחרי שהשתתף בישיבה הנוגעת לפרויקט תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים, פנה לעו"ד לנגנטל כדי שזה יעזור לבתו בהסרת משכנתא מעל הדירה שרכשה.
בפרשה הנוספת שקשורה ליחסים בין ליברמן לעו"ד לנגנטל שגם בה הורשע משעתית, השתתף ליברמן במשא-ומתן בין חברה קדישא לבין רמ"י ומשרד האוצר, בזמן שעו"ד לנגנטל ייצג את חברה קדישא.