מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
ביוני 2017 עצרה רשות המסים את רו"ח רוני גלבוע, בעל חברה להחזרי מס לשכירים, שהיה מפורסם באזור הצפון כמי שמשיג ללקוחותיו החזרי מס מכובדים. גלבוע נחשד אז בהגשת בקשות להחזרי מס ללקוחותיו, בהיקפים של עשרות-מיליוני שקלים בהתבסס על אישורים שזייף, ובגזירת קופון אסור של אחוזים ניכרים מכל החזר מרמתי שהשיג עבור הלקוח.
העובדים שעבורם השיג את ההחזרים היו בהלם. מאות עובדים בחברות מוכרות במשק, שקיבלו שירותים מרו"ח גלבוע, הוזמנו לחקירות ברשות המסים בחשד למעורבות או ידיעה על התרמית. בין העובדים הללו היו גם עובדי "רפאל חברת מערכות לחימה מתקדמות", שהגיעו לחדרי החקירות של הרשות. מהר מאוד התברר, כי הם אינם קשורים כלל לתרמית, וכי הגילוי נפל עליהם כרעם ביום בהיר. אולם בזה לא תם "הרומן" שלהם עם רשות המסים. ברגע שהובהר כי הם אינם חשודים בפלילים, החלה המחלוקת האזרחית בין הרשות לעובדים שזכו להחזרי מס מרמתיים, בנוגע לגובה המס שעליהם להשיב לקופת המדינה.
בשבוע שעבר הגיעה המחלוקת הזאת אל בית-המשפט. זאת, בעקבות תביעה שהגישו שמונה עובדי רפאל נגד מנהל רשות המסים, פקיד שומה חיפה ופקיד שומה עכו. בתביעה נטען, כי רשות המסים אינה יכולה לדרוש מהם החזרי מס עקב התרמית שבוצעה ללא ידיעתם. זאת, לטענתם בשל התיישנות השומות. במסגרת התביעה מעלים העובדים טענות חמורות נגד הרשות, ובהן כי כדי "לעקוף" את ההתיישנות המציאה הרשות המסים לכאורה "דוח וירטואלי", שמעולם לא הוגש על-ידי התובעים, ובכך סללה לעצמה דרך לדרוש מהם את דרישות המס, שנעות בין אלפי לעשרות-אלפי שקלים לכל עובד.
תמלוגים מהחזרי מס
ראשיתו של סיפור התביעה שהגישו עובדי רפאל נגד רשות המסים, בתרמית שביצע רו"ח גלבוע. גלבוע הורשע לאחרונה בתרמית מס בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל (ראו מסגרת), לאחר שהודה כי זייף מסמכים שהגיש בשם לקוחותיו לרשות, והשיג עבורם החזרי מס שלא כדין. בתביעה נטען, כי גלבוע הוצג בפני עובדי רפאל כרואה-חשבון מטעם רפאל, או מטעם ועד עובדי רפאל, והגיש עבור התובעים, ומאות עובדים נוספים בחברה, דוחות מס לשנות המס 2016-2007. לפי דוחות אלה, קיבלו עובדי רפאל החזרי מס שונים מרשות המסים.
בשנת 2017, נעצר רו"ח גלבוע בחשד שהונה את שלטונות המס במיליוני שקלים לאורך שנים. לפי החשד, רו"ח גלבוע הגיש לרשויות המס אלפי בקשות להחזרי מס, בשם נישומים תמימים; שבמרביתן זויפו ונוצרו על-ידו פרטים ומסמכים פיקטיביים, כך שבעקבותיהם נוצרו לעובדים זכאויות להחזרי מס שהתקבלו במרמה. גילוי התרמית נפל עליהם כרעם ביום בהיר.
במהלך החקירה והטיפול בפרשה, החלה רשות המסים לחקור גם את עובדי רפאל, שעבורם הועלם חלק מהמס, אולם די מהר הובהר, כי לעובדי רפאל, ובהם התובעים, לא הייתה כל נגיעה או ידיעה בנוגע להתנהלותו הנטענת של רו"ח גלבוע, שפעל על דעת עצמו ונהנה מתמלוגים משמעותיים כתוצאה מהחזרי המס שיצר.
לפני שנה, במארס אשתקד, הוגש נגד רו"ח גלבוע כתב אישום המייחס לו העלמות מס בהיקף מיליוני שקלים ועבירות נוספות. גלבוע הודה והורשע לאחרונה בעבירות המיוחסות לו, וממתין כעת לגזר-דינו. בכתב האישום נגדו נכתב מפורשות, כי גלבוע פעל "ללא ידיעת או מעורבות הלקוחות", ובתוכם התובעים.
עובדה זו לא סייעה לתובעים במגעים מול רשות המסים, שפנתה אליהם בשלהי 2017-ראשית 2018, הבהירה להם כי דוחות המס שהגיש רו"ח גלבוע בשמם כוזבים, ודרשה מהם להשיב את החזרי המס שקיבלו בגין התרמית שביצע גלבוע ללא ידיעתם. במסגרת דיוני השומות, דרשה הרשות מהתובעים את כל סכומי המס שנגרעו מקופת המדינה, בעקבות החזרי המס שניתנו להם, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה - הן בגין השנים שבמחלוקת והן בגין השנים העוקבות.
ניצול סמכות ועקיפת הדין
תביעת עובדי רפאל - שהוגשה באמצעות עוה"ד טלי ירון-אלדר, אושר הרוש וסיגל אבירם, ממשרד עוה"ד ירון-אלדר-פלר-שורץ - תוקפת רק את דרישת רשות המסים לתשלום המס על-פי השומות החדשות שהוצאו לתובעים. זאת, מאחר שעל-פי טענתם שומות אלה הוצאו באופן פסול. לדברי התובעים, פקידי השומה דרשו מהם - בדרך לא דרך - לחתום על טופס, שלפיו הם מוותרים על הטענה כי השומות התיישנו, ומשסירבו לחתום על הטופס, הוצאו להם שומות חדשות, תוך כדי ניצול סמכות ו"עקיפת" הוראות הדין.
עוד טוענים התובעים מרפאל, כי התנהלות פקידי השומה הביאה למצב שבו השומות החדשות הופקו באופן שלא ניתן להשיג או לערער עליהן, בדרך הקלאסית (על שומות "רגילות" קיימת זכות השגה בפני פקיד שומה, ובהמשך זכות ערעור לביהמ"ש). נטען, כי לתובעים אין כל סעד או דרך דיונית אחרת להעלות את טענותיהם, אלא בדרך של התביעה שהוגשה.
עוד נטען בתביעה, כי במהלך דיוני השומות, הציגו פקידי השומה לתובעים מסמך שעליו התבקשו לחתום, ובו נכתב שהעובדים עצמם הם אלה שמבקשים ביוזמתם את תיקון השומות לכל השנים. לדברי התובעים, פקידי השומה לא הסבירו להם, כי בגין השנים שבמחלוקת כבר יש שומה סופית, שלגביה חלה התיישנות; ולכן פקידי השומה מנועים על-פי דין להפיק שומה חדשה, ועל כן נדרשת חתימתם על טופס ההסכמה.
דוח וירטואלי יש מאין
על-פי עצת עורכי-דינם, סירבו העובדים לחתום על "טופס ההסכמה", שיאפשר את הוצאת השומות החדשות; "ואולם", נכתב בתביעה, "למרות סופיות השומות (המקוריות, א' ל"ו) והתיישנות המועדים, בהיעדר סמכות מפורשת, הפיקו פקידי השומה - בדרך לא דרך - את השומות החדשות לתובעים".
התובעים מתארים בתביעה - כיצד בכל זאת הפיקו פקידי השומה שומות חדשות, למרות סירוב התובעים לחתום על "טופס ההסכמה" לכך. "על-מנת לעקוף את ההתיישנות וסופיות השומות, הפיקו פקידי השומה את השומות החדשות בהתבסס על מצג שאותו יצרו בעצמם, שלפיו התובעים הגישו לכאורה דוח שאינו כולל את הפרטים הכוזבים - דוח שמעולם לא הוגש בפועל (!)". זאת, "כאשר השומות החדשות התבססו ואישרו למעשה את הדוח הווירטואלי, שנוצר בצורה מלאכותית יש מאין, כשומה עצמית בשלב ראשון או כשומה סופית המאשרת את הדוח הווירטואלי".
עוד נטען בתביעה כי - בלית ברירה, שילמו התובעים את המס על-פי השומות החדשות שהופקו להם. זאת, על אף המחלוקת שנתגלעה לעניין ההתיישנות של השומות המקוריות. והסיבה, בין היתר, לנוכח החשש כי יינקטו נגדם הליכי גבייה, וכן בשל כך שלא הייתה להם אפשרות להשיג או לערער על השומות החדשות.
כעת דורשים התובעים כי יוחזרו להם סכומי המס ששילמו. לטענתם, "פקידי המס סטו מהדרך הקבועה בחוקי המס". המחלוקת בהליך, לטענתם, היא בשאלה משפטית-עקרונית העוסקת בשאלת התיישנות השומות. "התובעים הם חוד החנית של מאות רבות של נישומים נוספים, שעניינם דומה, ומשכך לעניין זה חשיבות עקרונית גבוהה", נטען.
מטענה זו עולה, כי ההכרעה בתביעה עשויה להשפיע על דרישות מס של הרשות ממאות עובדים, בהיקף כולל של מיליונים.
עוד לדברי התובעים, "המצג שהציגו פקידי השומה בפני התובעים (ובפני אחרים), וניסיונותיהם להחתמתם על טופס ההסכמה, מהווה הטעיה, ולכל הפחות, מצג שווא. התנהלותם מהווה אף הפרה, במעשה או במחדל, של חובת ההגינות המינהלית המוטלת עליהם, שכידוע היא חובה המוגברת מחובת תום הלב".
על בסיס טענות אלה, מתבקש ביהמ"ש לתת סעד הצהרתי, שלפיו השומות החדשות שהופקו לתובעים לשנות המס 2015-2007, הופקו שלא כדין, בחוסר סמכות ובגין שנות מס שחלה לגביהן התיישנות; ועל כן הן בטלות.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "הרשות תעביר את התייחסותה לביהמ"ש".
כך השיג הרו"ח עבור לקוחותיו את החזרי המס המרמתיים
רו"ח רני גלבוע, בעלי חברת פסגות הייעוץ בע"מ מקריית ביאליק, שהתמחה בהחזרי מס לשכירים, היה אהוד על לקוחותיו. מהיום שגלבוע החל לטפל להם בדוחות למס-הכנסה הם זכו להחזרי מס יפים מרשות המסים. עובדים שכירים בחברות שונות המליצו עליו לחבריהם, ואפילו ועדי עובדים - כמו ועד עובדי רפאל - הציגו אותו כרואה-חשבון מוצלח לצורכי קבלת החזרים המגיעים לעובדים שכירים ועצמאים מרשות המסים.
הכול עבד נהדר עד יוני 2017, אז נעצר גלבוע על-ידי רשות המסים. זאת, בחשד כי השיג את ההחזרים עבור לקוחותיו במרמה. ברשות חשדו, כי במשך עשור כמעט הגיש גלבוע מסמכים מזויפים לרשות המסים על-מנת להשיג החזרי מס בהיקפים של עשרות-מיליוני שקלים עבור לקוחותיו.
באפריל 2018 הוגש נגד גלבוע כתב אישום בגין זיוף מסמכים, שימוש במסמכים מזויפים, הלבנת הון, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ברשויות המס העריכו את היקף פעילות הזיוף שלו במיליונים רבים.
גלבוע כפר בהאשמות נגדו עד לאחרונה, אולם בחודש שעבר הגישו הצדדים לביהמ"ש הסדר-טיעון שאליו הגיעו. במסגרת ההסדר, חזר בו גלבוע מכפירתו, הודה בעבירות שיוחסו לו, והורשע בעבירות של הלבנת הון, זיוף מסמכים, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה והגשת דוחות כוזבים. עוד במסגרת ההסכמות, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן, המייחס לו העלמות מס של כ-7.5 מיליון שקל, שבוצעו בין השנים 2008 עד 2017. זאת, הגם שברשויות העריכו את ההעלמות בהיקפים גבוהים יותר - עשרות-מיליוני שקלים.
השיטה שבה פעל גלבוע להשגת ההחזרים המרמתיים מפורטת בכתב האישום שבו הודה, שבו מתואר כי גלבוע ביקש מכל אחד מלקוחותיו מסמכים רלבנטיים לצורך קבלת החזרי מס, וביניהם טופס 106, אישור מהבנק שבו מתנהל חשבון הלקוח המפרט את הניכויים ממשכורתו, אישור בנק על הפסדים ברווחי הון הניתנים לקיזוז על-פי חוקי המס, ואישור מחברת הביטוח על תשלומי דמי ביטוח המזכים בהחזרי מס.
אולם, על-פי האישום, במקום להשתמש בטפסים כפי שהם, נהג גלבוע לזייף את המסמכים שנמסרו לו, בכך ששינה את הסכומים המופיעים בהם, באופן המזכה את הלקוחות בקבלת החזרים ממס-הכנסה שלא היו זכאים להם, או בקבלת החזר הגבוה מזה שהיו זכאים לו. גלבוע צירף את המסמכים המזויפים לדוחות האישיים שהגיש, שגם בהם מילא נתונים כוזבים, בהתאם לנתונים במסמכים שזייף.
כך השיג גלבוע עבור לקוחותיו את החזרי המס המרמתיים, תוך שהוא גוזר לעצמו שכר-טרחה בשיעורים שנעים בין 18% ל-30% מהסכום.
במסגרת הסדר-הטיעון הודה גלבוע בכל העובדות, והוסכם כי הצדדים יעתרו יחד כי יוטל עליו קנס כספי שנע בין 100 אלף ל-250 אלף שקל, כאשר לגבי יתר מרכיבי הענישה, בהם מאסר בפועל או מאסר על-תנאי, הם יטענו באופן חופשי. עוד הוסכם על חילוט של כ-1.28 מיליון שקל מרכושו.
התיק נקבע לשמיעת הטיעונים לעונש, ובהמשך ייגזר דינו של גלבוע.