בכחול לבן ובליכוד לא אוהבים עובדות על כלכלה

מדברים עובדות בכלכלה: אילו מפלגות סיפקו הכי הרבה אמירות עובדתיות בנושא? רמז - לא הליכוד ולא כחול לבן • יצאנו לבדוק

בנימין נתניהו, משה כחלון, בני גנץ / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו, משה כחלון, בני גנץ / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עובדות הן מצרך נדיר בשיח הפוליטי בישראל. השקפות, דעות? את אלה הנבחרים מספקים בשפע. ב'משרוקית של גלובס' אנחנו מנטרים מדי יום עשרות ראיונות פוליטיים בתקשורת הישראלית. את הטענות העובדתיות, האובייקטיביות, שיכולות לתת עוגן לוויכוח, שאפשר לבדוק, לדייק, לתקן - צריך לפעמים לדלות בכפית.

שיח עובדתי הוא אבן יסוד בכל משטר דמוקרטי. רק כשהמדיניות מבוססת, מעבר לאידיאולוגיה, גם על עובדות ונתונים, אפשר לקיים עליה דיון מושכל. קחו, לדוגמה, את שני שרי האוצר הקודמים, יובל שטייניץ ויאיר לפיד. מלחמת הגרסאות שניהלו באשר להיקף הגירעון בזמן חילופי המשמרות ביניהם כללה שורה של שגיאות, אבל הכניסה לשיח עובדות ונתונים שאפשר לבדוק ולאמת.

איזו מפלגה טרחה לדבר על עובדות כלכליות? חזרנו לעשרות הבדיקות שערכנו במשרוקית, וספרנו. הבדיקות האלה אמנם לא מספקות תמונה ממצה של השיח החברתי-כלכלי בפוליטיקה הישראלית, אבל הן בהחלט נותנות אינדיקציה טובה.

בראש הטבלה עומדים חברי מפלגת כולנו: מתוך כל התבטאויות חברי המפלגה שבדקנו, שלוש מארבע קביעות עובדתיות עסקו בנושאים חברתיים-כלכליים. זה לא מפתיע, לאור העובדה שכלכלה היא נושא הדגל של כולנו, כולל שרים בתפקידים הרלוונטיים - משה כחלון (שר האוצר), אלי כהן (שר הכלכלה) ויואב גלנט שהוחלף ביפעת שאשא ביטחון (משרד הבינוי והשיכון). בהופעות בתקשורת, אנשי כולנו מרבים לגבות במספרים את ההתפארות ביוזמות העיקריות שלהם, ובראשן תוכניות הדיור. כמה ירדו המחירים בתקופתם וכמה הם עלו לפני כן? לא תמיד המספרים מדויקים, אבל לפחות אפשר לבדוק. שר הכלכלה אלי כהן הרבה לדבר גם על מחירי המזון ועל הרפורמה שקידם ברשתות הפארם.

שנייה למדברי העובדות הכלכליות היא מפלגת העבודה. מחצית הטענות שבדקנו מפי חברי המפלגה נגעו לנושאים חברתיים-כלכליים. היו"ר אבי גבאי הרבה להתנצח עם הממשלה על הפגמים שבמתווה הגז, שאליו התנגד בעבר כשר להגנת הסביבה, והשתמש בנשק הנתונים: מהו מחיר הגז בעולם, כמה מס בדיוק אנחנו מקבלים ממנו, ומה שיעור הנזק לכיס. בעבודה דיברו גם לא מעט על תקציבי הבריאות והרווחה.

ביש עתיד, שרשימת כחול לבן ירשה חלקים גדולים ממצעה הכלכלי, קצת פחות מ-40% מהטענות העובדתיות שבדקנו עסקו בכלכלה ובחברה - בריאות, רווחה, יוקר המחיה ואיזון תקציבי.

אחריהם ברשימה, ובפער ניכר, חברי הימין החדש - נפתלי בנט, איילת שקד ושולי מועלם-רפאלי. מתוך הטענות העובדתיות שהשמיעו בתקשורת, רק 20% מאלה שבדקנו עסקו בנושאים חברתיים-כלכליים. אמנם, שר החינוך בנט פיזר לא פעם נתונים על ההישגים שהשיג כביכול במשרדו, אבל עיקר השיח העובדתי של חברי הרשימה סבב סביב נושאים אחרים, ובראשם נושאי חוק ומשפט, שהיוו כמעט 30% מהאמירות שנבדקו.

גם אצל אנשי מרצ, מצדו השני של המתרס הפוליטי, היוו נושאי חברה וכלכלה 18% בלבד מן הטענות העובדתיות שבדקנו. כשאנשי מרצ התחמשו בנתונים, הם נגעו בעיקר לזכויות אדם ולסכסוך הישראלי-פלסטיני - 30% לכל אחד מהנושאים. תמונה דומה עלתה גם בקרב חברי הבית היהודי: גם שם כמעט 30% מהאמירות העובדתיות שבדקנו עסקו בסכסוך, ורק 14% בנושאים חברתיים-כלכליים.

לא הרחק אחריהם נמצאת מפלגת השלטון, הליכוד. 12.5% מהטענות העובדתיות שבדקנו אצל חברי המפלגה נגעו לתקציב, לבריאות, ליוקר המחיה או לעניינים כלכליים אחרים. לעובדות שקשורות בחקירות נתניהו, לעומת זאת, הם נתנו משקל כפול. 25% מהשיח העובדתי של חברי המפלגה נגע להן, יותר מאשר כל תחום אחר.

בתחתית הטבלה נמצאות המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה. רק 10% מהבדיקות שהניבו אמירות של חבריהן בנושאים נגעו בעניינים חברתיים-כלכליים. כשהם בחרו לדבר עובדות, אלה היו בעיקר עובדות מגזריות בשדה הדת והמדינה: 55% מההתבטאויות של אנשי ש"ס עסקו בשבת; 40% מהאמירות של חברי יהדות התורה - בחוק הגיוס.

מצביעים כלכלה
 מצביעים כלכלה