מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קוינט / צילום: שלומי יוסף
רשות החברות הממשלתיות דורשת מדירקטוריון חברת החשמל לדון מחדש במתווה הפשרה עם חברות הגז המצריות - לאחר שהדיון הקודם שהסתיים באישור המתווה, התבסס לטענת הרשות על מצג חלקי ולא מדויק שהוצג לחברי הדירקטוריון.
במסגרת המתווה, מוותרת למעשה חברת החשמל על 85% מסכום הפיצויים שנפסק לה בבוררות בינלאומית. ב-2015 חייב בית משפט בשווייץ את חברות הגז המצריות לשלם לחברת החשמל פיצוי בסך 1.76 מיליארד דולר ועוד 600 מיליון דולר הוצאות משפט - הסכומים כוללים ריבית - בגין הפרת ההסכם לאספקת גז מ-2005.
הרשות נכנסה לתמונה בעקבות אישור מתווה הפשרה בדירקטוריון חברת החשמל ב-31 לינואר, אישור שהותנה בקבלת אישור רשות החברות (כנציגת הבעלים) ורשות החשמל (בגלל היבטים הקשורים לתעריף החשמל). בנוסף, מבקשת חברת החשמל מהרשות כתב שיפוי לבכירי החברה.
במכתב ששלח ליו"ר דירקטוריון החברה יפתח רון-טל ולמנכ"ל עופר בלוך, מתנה מנהל רשות החברות הממשלתיות, יעקב (ינקי) קוינט, את אישור המתווה ואת מתן כתב השיפוי בעריכת דיון חוזר בדירקטוריון החברה על-בסיס הצגת חוות-דעת משפטיות וכלכליות חדשות ומקיפות לחברי הדירקטוריון - זאת לאחר שההחלטה הקודמת התבססה לטענת הרשות על חוות-דעת חלקיות ורצופות אי-דיוקים.
על-פי פרסומים שלא אושרו על-ידי חברת החשמל, החברה אמורה לקבל, במסגרת ההסכם, פיצוי בסכום כולל של 500 מיליון דולר משתי חברות גז מצריות ממשלתיות, בגין שיבושים קשים באספקת הגז לישראל ב-2011 והפסקה מוחלטת של האספקה החל מ-2012.
המשבר שאיים על עתיד החברה
חברת החשמל חתמה ב-2005 על הסכם לאספקת גז טבעי עם EMG, חברה שהקימו איש העסקים הישראלי יוסי מימן ושותפו המצרי חוסיין סאלם - שגברה על ספקי הגז הישראלי והפלסטיני במכרז שפרסמה חברת החשמל לרכש גז טבעי עבור תחנות הכוח שלה. לדרישת דירקטוריון, חברת החשמל נחתם גם מכתב כוונות בין שרי האנרגיה של ישראל ומצרים - מכתב שהוצג לדירקטוריון כמעין ערבות ממשלתית לביצוע ההסכם.
ב-2011 החלו שיבושים קשים באספקת הגז ממצרים בגלל פיצוצים מסתוריים לאורך צנרת ההולכה בסיני, וב-2012 הופסקה ההזרמה סופית והחברות המצריות הודיעו על ביטול ההסכם. כדי להמשיך ולייצר חשמל, נאלצה חברת החשמל לרכוש דלקים יקרים במקום הגז המצרי בעלות ישירה של כ-15 מיליארד שקל. המדינה נאלצה לבנות לחברת החשמל חבילת חילוץ כדי לאפשר לה לעמוד בעלויות, שאיימו להביא אותה לפשיטת רגל.
חבילת החילוץ כללה את העלאת תעריף החשמל בהדרגה ב-30% לתקופה זמנית ומתן ערבויות מדינה בהיקף של כ-10 מיליארד שקל לגיוסי החוב של חברת החשמל. משבר הדלקים הסתיים במארס 2013, כשמאגר הגז הישראלי "תמר" החל בהזרמת גז למשק.
בדיון שנערך בכנסת ביולי 2011 נשאל היו"ר יפתח רון-טל על-ידי ח"כ מירי רגב "איך אתה אוכף את ההסכם וכמה פיצוי תקבל?". הוא השיב כי "שנינו נהיה בפנסיה לפני שבית משפט ייתן שקל לאיזשהו גוף". ואולם חודשיים לאחר מכן, בספטמבר 2011, החליט דירקטוריון חברת החשמל להורות לחברה להיכנס להליך בוררות בינלאומית בשווייץ מול חברות הגז המצריות ו-EMG, לקבלת פיצוי בגין הנזקים הכבדים שנגרמו ושייגרמו לה עקב אי אספקת הגז המצרי.
חברת החשמל תבעה בבוררות סכום של כ-15.4 מיליארד דולר. פסק הבוררות שניתן ב-4 בדצמבר 2015 חייב את החברות המצריות לשלם לחברת החשמל 1.76 מיליארד דולר בתוספת ריבית והוצאות משפטיות, המוערכות, נכון ליום 31 בדצמבר 2018, בסך של כ-600 מיליון דולר.
החברות המצריות לא ויתרו וערערו לבית המשפט העליון בשווייץ, אך הערעור נדחה ב-27 באפריל 2017 והחברות המצריות חוייבו בתשלום הוצאות המשפט.
מאז דחיית הערעור מנהלת חברת החשמל מגעים בניסיון לאכוף את פסק הדין. במסגרת המו"מ ביקרו בכירים בחברה פעמים רבות במצרים. גורמים בסביבת החברה טענו כי מדובר במו"מ קשה במיוחד, וכי הסיכויים לאכוף את פסק הדין באמצעות בית משפט מצרי אפסיים.
מנהל רשות החברות קוינט אינו מציין סכום כלשהו במכתב, אך מעיר כי מדובר בסכום המהווה תספורת של כ-85% בערכים נומינליים (ללא הצמדה) לעומת הסכום שנפסק לטובת חברת החשמל במסגרת הבוררות הבינלאומית בשווייץ העומד על 2.6 מיליארד דולר. מדובר אפילו בסכום נמוך מהוצאות המשפט והריבית שנפסקו לחברה בסך 600 מיליון דולר. מצד שני, נטען כי הסיכויים לאכוף את פסק הדין היו נמוכים מלכתחילה וכי מדובר בסוגיה בעלת רגישות מדינית גבוהה.
במכתב ששלחה רשות החברות להנהלת חברת החשמל, נטען כי החברה הציגה לרשות מצג לפיו יש "דחיפות רבה" לאשר את הסכם הפשרה בסד זמנים שאינו מאפשר לרשות לגבש עמדה עצמאית ביחס לסבירות ההסדר המוצע.
חברת החשמל מסרה בתגובה: "את התגובה צריכים לתת מי שהדליף את המכתב או מי שכתב אותו. חברת החשמל תמשיך לפעול באחריות בנושא זה, כפי שעשתה עד כה, והכל לטובת צרכני החשמל".