מ"קנאביס ניישן" ל"אג-טק ניישן"

באחרונה הודיעה חברת הקנאביס-טק הישראלית פלנטקסט (PlantEXT), שפיתחה תכשירים רפואיים מבוססי קנאביס לטיפול במחלות מעיים, כי תבצע הנפקה בקנדה ותחל להיסחר בבורסה המשנית של טורונטו. פלנטקסט איננה לבד. חברות ישראליות רבות פועלות בתחום והמגמה המסתמנת ברורה - תחום הקנאביס-טק והאג-טק העלה את ענף החקלאות למרכז העניין הציבורי.

בשנותיה הראשונות של המדינה, החקלאות נהנתה ממעמד ייחודי בהשוואה לענפי המשק האחרים. עבודת האדמה היוותה ערך בעל חשיבות לאומית שזכה ליוקרה ולתמיכה כספית מוסדית. עם חלוף השנים, כך נדמה, החקלאות חדלה מלהיות כה נחשקת. כיום, ענף החקלאות מהווה אחוז קטן מכוח העבודה הן בישראל והן בארה"ב, למשל.

למרות הפגיעה לכאורה בתדמית ענף החקלאות, אנו נמצאים בנקודת מפנה בזכות עולם ההייטק, המחשבים, הבינה המלאכותית, למידת המכונה, ה-IOT והחדשנות הרפואית. כולם חוברים לעולם החקלאות. שילוב שלא רק עוזר להבטיח את העלאת האיכות והתפוקה החקלאית, אלא גם את הרווחיות בענף.

החקלאות הישראלית נחשבת למובילה עולמית, בייחוד בשל חיבורה לעולם הטכנולוגי. עם זאת, 12 מחברות האג-טק המובילות בארץ נוסדו עוד לפני הקמת המדינה, עוד בטרם עידן ה"סטארט-אפ ניישן". על-פי מחקר של חברת סטארטאפ ניישן סנטרל ואג-פאנדר (AgFunder), פועלים כיום בארץ כ-700 סטרטאפים בתחום החקלאות והמזון. כמו כן, בין השנים 2014 ל-2018 הושקעו קרוב ל-800 מיליון דולר בחברות אג-טק ופוד-טק בישראל, במסגרת כ-250 עסקאות השקעה. בשנת 2017 בלבד ישראל גייסה יותר כסף מסין (187 מיליון דולר) לפיתוחים טכנולוגיים בתחום ה-upstream, פתרונות שמעניקים כלים מתקדמים לחקלאים בתפעול וניהול המשקים.

על אף הרקורד בתחום והכמות הגדולה של הגופים הפועלים בשיראל, נראה כי הסגמנט החקלאי-טכנולוגי ייחודי גם בשל הוורסטיליות שלו וההתאמה שלו לרוח התקופה. כך, מפתחים בישראל תתי מגזרים רווחיים במיוחד, כשהבולט ביותר בתקופה האחרונה הוא הקנאביס-טק.

ישראל היא מעצמת קנאביס רפואי ונמצאת בחזית מחקר סגולותיו של הצמח. אישור יצוא הקנאביס הרפואי באחרונה, הוא צעד מאוד חשוב לקידום תעשיית הקנאביס-טק, והמשך ביסוס מעמדה של ישראל בעולם כמובילה חקלאית (וטכנולוגית).

דו"ח שהוגש על ידי הוועדה המשותפת שבחנה את הנושא העריך שהפוטנציאל הכלכלי למדינת ישראל מיצוא יעמוד על 1-4 מיליארד שקל בשנה. יתרה מכך, שוק הקנאביס הגלובלי הוערך בכ-8.3 מיליארד דולר ב-2017 ויש הצופים שיגיע ליותר מ-25 מיליארד דולר עד 2024.

תחום זה יוצר עניין רב גם בקרב מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם. לאחרונה, הנשיא טארמפ חתם על חוק חקלאות חדש, שבין היתר הופך את צמח ההמפ (זן ממשפחת הקנאביס) לחוקי לגידול ולסחר במגבלות מסוימות. בד-בבד, חקיקה זו, יחד עם מיליוני השקלים שמושקעים כל שנה בתעשיית האג-טק ופוד-טק, מהווה הזדמנות דווקא לחברות ישראליות שמספקות פתרונות שונים, כמו השבחת זרעים, חקלאות מדייקת, השקיה, הדברה, דישון וניהול חכם של שדות גידול.

בשורה תחתונה, אנו צריכים להיות ערים להתפתחויות בתחום ברמה הגלובלית, כמו גם לעניין שמתעורר בקרב פוליטיקאים בישראל (הבחירות האחרונות בישראל הוכיחו זאת - והפוליטיקאים חזרו על ססמאות הקנאביס).

כך או כך, המיתוג של ישראל כאומת החדשנות וההשקעה בתחום הטכנולוגיות-החקלאיות מהווה זרז עבור החברות המקומיות להתרחבות לשוק האמריקאי. ראוי כי היזמים הישראלים ינצלו את הידע שנרכש פה לאורך שנים, על מנת לחזק את מעמדה של ישראל לא רק בתור מעצמה טכנולוגית וכסטארט-אפ ניישן לבדה, אלא גם כאג-טק ניישן.

הכותבת היא שותפה בפרקטיקת ישראל בפירמת עורכי הדין Holland & Knight