בית הדין הרבני נתן 9 החלטות סותרות באותו יום

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, קבע כי התלונה שהוגשה בעניין היא מוצדקת • בהחלטה נוספת שנתן השבוע הנציב שהם, נמצא מוצדקת תלונה נגד שופטת בביהמ"ש לענייני משפחה, שנתנה בהפרש של שבועיים שתי החלטות סותרות באותו עניין בדיוק

השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על שופטים / צילום: ליאור מזרחי
השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על שופטים / צילום: ליאור מזרחי

מוסד הביקורת חושף ליקויים חמורים בהתנהלות השופטים. בהחלטה שנתן השבוע נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, נמצא מוצדקת תלונה נגד שופטת בבית המשפט לענייני משפחה, שנתנה, בהפרש של שבועיים, שתי החלטות סותרות באותו עניין בדיוק.

בהחלטתה הראשונה קיבלה השופטת את בקשת המתלוננת לקיצור תקופת עיכוב ההליכים שנקבעה בהליך של בקשה ליישוב סכסוך והורתה על סגירת התיק. לאחר מתן ההחלטה הראשונה הודיע בעלה של המתלוננת כי הוא מתנגד לקיצור תקופת עיכוב ההליכים. בעקבות הגשת תגובתו החליטה השופטת כי היא לא מצאה טעם של ממש "אשר יש בו דחיפות גדולה וגרימת נזק למי מהצדדים", בגינם יש לקצר תקופת עיכוב ההליכים, וכך למעשה דחתה את אותה בקשה עצמה. הנציב שהם קבע כי מדובר בהתנהלות בלתי נאותה של השופטת.

ההחלטות המדוברות ניתנו בתיק שעניינו בבקשה ליישוב סכסוך שהגישה מתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה. בתיק נקבעה פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע (היחידה שעורכת את הגישורים בבית המשפט לענייני משפחה), ובד-בבד עוכבו ההליכים בתיק. המתלוננת הגישה בקשה לקצר את תקופת עיכוב ההליכים, בטענה כי פגישת הגישור נקבעה כעבור 82 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הסדר התדיינויות במשפחה ואף פוגע בה ובבנותיה הקטינות הסמוכות על שולחנה.

הבקשה הועברה לתגובת הבעל ולתגובת יחידת הסיוע, תוך 10 ימים. תגובת יחידת הסיוע הוגשה כעבור 8 ימים, וזו המליצה על קיצור תקופת עיכוב ההליכים; ובו ביום החליטה השופטת, "מטעמי הבקשה ובהמלצת יחידת הסיוע", להורות על קיצור תקופת עיכוב ההליכים ועל סגירת התיק. לאחר מתן ההחלטה הראשונה, ובעקבות התנגדות הבעל לקיצור, חזרה בה השופטת מהחלטתה הקודמת וציינה כי אין דחיפות או נזק באי-קיצור התקופה.

בתלונתה לנציבות הלינה המתלוננת על הקביעה במסגרת ההחלטה השנייה, שלפיה לא קיימת "דחיפות גדולה" בבקשה, שיש בה כדי לגרום נזק למי מהצדדים. המתלוננת תוהה: "אם מקרה כזה של אבא שמתרחק מהבנות אין בו גרימת נזק, ואבא שלא משלם מזונות אין בו נזק - אז לאיזה נזק בית המשפט מצפה?". 

בתגובתה לתלונה מסרה השופטת, כי ההחלטה השנייה ניתנה בעקבות תגובת הבעל, וכי ככל שהמתלוננת טוענת שהבעל אינו משלם את דמי המזונות שנקבעו בהליך אחר, פתוחה הדרך בפניה לנקוט בהליכי הוצאה לפועל או לעתור למתן סעדים דחופים במסגרת תיק יישוב הסכסוך - והיא לא עשתה כן.

הנציב דחתה את טענות השופטת וקבע כי היא לא נתנה הסבר מניח את הדעת להתנהלותה, פרט לכך שלאחר מתן ההחלטה הראשונה הגיש הבעל את תגובתו - אך הוא עשה זאת בחלוף המועד שקצב בית המשפט להגשת התגובה (10 ימים).

בהחלטה אחרת שניתנה באחרונה מצא נציב תלונות הציבור תלונה נוספת מוצדקת, שלפיה התגלו ליקויים מערכתיים בהתנהלות בית הדין הרבני. אגב בירורה של תלונה, נמצא כי בחלוף שלושת החודשים מאז פרש אב בית הדין לגמלאות, ניתנו ביום אחד 9 החלטות שונות, בתיק המתנהל בבית הדין הרבני האזורי. החלטות אלה עודכנו במערכות בית הדין מספר שבועות לאחר שהמתלוננת הגישה את בקשותיה, וניתנו כולן במרוכז, ביום אחד. זאת, תוך סתירה בין ההחלטות השונות, כאשר באותו היום ניתנה החלטה נוספת המבהירה את פשר מתן ההחלטות הללו.