מרכוס וובר / צילום: אלון רון
בעלי מניות הציבור בחברת החזקות הנדל"ן ארנה גרופ דחו את הצעת הרכש שהגיש בעל השליטה בחברה, מרכוס וובר. במועד ההיענות הסופי שנקבע להצעה התברר כי רק כ-2% מבעלי המניות נענו לה, מתוך כ-22% מהמחזיקים אליהם פנתה הצעתו של וובר, שפורסמה לפני כשלושה שבועות ונקבה במחיר של קרוב ל-3 אגורות למניה - גבוה בכ-20% משווי המניה באותה עת.
בעקבות פרסום ההצעה של וובר, בהשקעה כוללת של 8.5 מיליון שקל, התקרבה מניית החברה למחיר בו נקב וובר, והיום נחלשה בכ-3%-4%. אולם כך או אחרת, שינויים אלה בערך המניה הם כמעט חסרי משמעות אחרי קריסת שוויה כמעט במלואו.
בשיאה, במהלך שנת 2011, שיקפה מניית ארנה גרופ לחברה שווי של יותר מ-1 מיליארד שקל, לעומת שווי של פחות מ-40 מיליון שקל היום. זאת לאחר שורה של כישלונות עסקיים מהדהדים בתחומי הנדל"ן בחו"ל ובחיפושי הנפט בישראל (קידוח הנפט של חברת שמן מול חופי אשדוד) שגרמו לה להפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים.
וובר מחזיק כיום בכ-62% ממניות ארנה גרופ, אליה נכנס להשקעה ראשונה ב-2008, אז העמיד לחברה מסגרת אשראי של 25 מיליון דולר, בעת שהייתה בשליטתם של אברהם נניקשוילי, ג'קי בן זקן וחיים רביבו.
כשנה לאחר מכן, בעיצומו של משבר האשראי העולמי שהיכה גם בארנה (ובשמה אז - מנופים פיננסים), הפכה ההלוואה של וובר להשקעה הונית יוצאת דופן של כ-100 מיליון דולר במניות החברה. השקעת הענק, לצד הלוואות שהעמיד וובר לחברה בסכום דומה, הגדילו את סך השקעתו בחברה עד קרוב ל-1 מיליארד שקל - סכום שברובו הגדול ירד לטמיון.
היקף ההלוואות: כ-430 מיליון שקל
דוחות ארנה גרופ ל-2018, שפורסמו ימים ספורים לפני החלטת בעלי המניות לדחות את הצעת הרכש של וובר, חושפים כי היקף ההלוואות של וובר לחברה מסתכם בכ-430 מיליון שקל. בדומה לשנים קודמות, גם 2018 הייתה שלילית עבור ארנה, ולצד הפסד שנתי של כ-33 מיליון שקל, רואי החשבון שהצמידו הערת "עסק חי" לדוחות הפנו את תשומת-לב המשקיעים לגירעון של קרוב ל-650 מיליון שקל בהון החוזר של החברה.
לפי רואי החשבון, עיקר הגירעון מיוחס להלוואות בהיקף של 433 מיליון שקל מוובר, אשראי בנקאי בהיקף של 202 מיליון שקל וסיווג הלוואה בנקאית בהיקף של 41 מיליון שקל לזמן קצר, בשל זכות שלא מומשה של הבנק לפירעון מוקדם.
בעניין זה ציינו רואי החשבון כי "החברה פועלת לדחיית מועד פירעון ההלוואות או לאיתור מקורות מימון חלופיים", וכי התממשות תוכניותיה אינה ודאית ותלויה בין היתר בהסכמות הבנקים.
אחד מהנכסים המעיבים כבר שנים ארוכות על פעילותה של ארנה הוא קרקע בשטח של כמה מאות דונם באסטנה, בירת קזחסטן, שמחקה את עיקר שוויה מאז נרכשה בעסקה תמוהה על-ידי החברה ב-41 מיליון דולר, מידי בן דוד של נניקשוילי, זמן קצר אחרי שרכש אותה בעצמו תמורת פחות מ-3 מיליון דולר.
כיום שווי הקרקע מוערך בכ-8 מיליון שקל, ורואי החשבון מפנים את תשומת-לב המשקיעים לגביה, בשל העובדה כי חלק גדול ממנה עשוי להיות מופקע מהחברה על-ידי הרשויות, בעקבות הקושי בהתממשות תוכניות החברה עליה.
שני נכסיה המרכזיים של ארנה הם קניון ארנה שבנהריה, ששוויו נשחק בסיכום שנתי בכ-20 מיליון שקל לכ-242 מיליון שקל, והחזקה של 75% במרכז המסחרי "סטאר סנטר" שבאשדוד (ביתרה מחזיקה הפניקס), ששוויו עלה בסיכום שנתי בכ-30 מיליון שקל לכ-494 מיליון שקל.
לפני כשנתיים וחצי הציע וובר לרכוש את צמד הנכסים מהחברה תמורת כ-790 מיליון שקל, בניכוי הלוואות בנקאיות בסך של כ-320 מיליון שקל המובטחות בנכסים, ולהותיר את החברה כשלד בורסאי עם קופת מזומנים, אולם הצעתו לא מומשה.