גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העובדים נוהרים בהמוניהם לקלפיות

כיצד הפכו הוועדים ל"רעים" במערכת הבחירות? כנראה שיש מי שמפחד מאזרחים עם כוחם משותף

קלפיות בבחירות / צילום: Shutterstock
קלפיות בבחירות / צילום: Shutterstock

מדברים הרבה על הפילוג וההסתה במערכת הבחירות הנוכחית. אם לשפוט מסיסמאות המפלגות השונות, הרי שהאיום המיידי עליו מסכימות מפלגות מימין ומשמאל הוא איום ה"ועדים הגדולים". נהירת הערבים -"אאוט". העבודה המאורגנת - "אין". אז כיצד הפכה זכותם הבסיסית של העובדים להתאגד, להגן על תנאי העסקתם, וגם רחמנא ליצלן לשפר אותן לאיום על הסדר הטוב? בכנס "מצביעים כלכלה" של "גלובס" נשאלתי "האם אני לא חושבת שהוועדים הגדולים פוגעים דווקא בקבוצות העובדים החלשות?", וזו תשובתי:

בימים אלה חותמות מפלגות רבות, כולל מפלגת העבודה, על "תוכנית החירום להורדת יוקר המחיה בישראל", מבית פורום קהלת, שכוללת יוזמות חקיקה רבות ומגוונות לפגיעה בזכותם של עובדים להתאגד ולהיאבק למען זכויותיהם. ההתמקדות ביוקר המחיה נובעת מההסתכלות על האזרחים קודם כל כעל צרכנים. זוהי דוגמה מרתקת לפיצול ופילוג שמנסים לזרוע, והפעם לא בין קבוצות אוכלוסייה, אלא בתוך הנפש של כל אחד מאיתנו - הפרדה בין היותנו אנשים שצורכים, לבין היותנו אנשים עובדים. כאילו שמדובר באנשים שונים, עם אינטרסים נפרדים.

כך, מצופה מאיתנו להריע על חיסכון של כמה שקלים על בגד מיובא מסין, או מלט או חמאה, ולהתעלם ממאות המפעלים שיסגרו ואלפי העובדים שיפוטרו. כך, אנחנו חוגגים את מלחמת החורמה בוועדים,ושוכחים שצמצום פערים, עצם קיומו של מעמד ביניים חזק, והיכולת להשפיע על המציאות במקום העבודה, בו אנחנו מבלים לפחות שליש מחיינו, קיימת בזכות העבודה המאורגנת.

כשמתייחסים אלינו רק כאל צרכנים, אז מדברים איתנו רק על עלות החיים - "יוקר המחיה", אך מתעלמים לחלוטין מאיכות החיים - איך יראו חיי העבודה שלנו, וכמה כסף נרוויח תמורת העבודה שאנחנו עושים. לא לחינם רק 11% ממרוויחי שכר מינימום הם עובדים מאוגדים, ואילו בקרב מי שמרוויח 10,000 שקל ומעלה אחוז המאוגדים מגיע ל-40%.

היוזמות לפגיעה בעבודה המאורגנת ובעובדים המאוגדים נשענות על הטענה כי הוועדים הגדולים חזקים מדי, מהווים קבוצת אינטרס, ופוגעים בציבור כולו. בפועל, רק כ-25% מהעובדים בישראל מאוגדים. מאידך היקף עובדי הקבלן (שרובם ככולם אינם מאוגדים) בשירות הציבורי הוא הגבוה מבין מדינות ה-OECD, אז על איזה כוח מדובר?

והוועדים "החזקים"? הם אכן נאבקים על תנאי עבודתם, אך הם גם המגנים הגדולים על איכות החיים שלנו, ולא רק כי כולנו גם עובדים, שזכאים להתפרנס בכבוד, אלא גם כי מאבק על תנאי העובדים משפר את איכות העבודה והשירות אותו הם מספקים לכולנו. כשעובדי הרכבת ונהגי התחבורה הציבורית נלחמים על בטיחות כלי הרכב ועל הגבלת שעות הנהיגה - הם נלחמים על הבטיחות של כולנו.

כשהמרצים במכללות נלחמים על השוואת תנאים לתנאי מרצים באוניברסיטאות - הם מגנים על איכות ההשכלה בפריפריה החברתית. כשמורים של ילדים חולים ונערים שנשרו מבית הספר נלחמים על השוואת תנאיהם לתנאי המורים בבית הספר - הם נלחמים גם על חינוך שווה לאוכלוסיות מוחלשות.

אז לאור ההצלחה האדירה בהחלשת העבודה המאורגנת, מדוע דווקא כיום כולם נזעקים לקדם חקיקה שתפגע באיגודי העובדים? מי מפחד מהוועדים שלנו ולמה? אולי התשובה טמונה לא בדאגה לאזרחים, אלא בפחד מפני כוח אזרחי.

מי שחווה תהליך ההתאגדות יודע כי מדובר בתהליך רב-עוצמה, שמחבר אנשים, מאפשר להם להבין שיש להם כוח, ומייצר סולידריות בין קבוצות. זהו תהליך פוליטי. לא לחינם נמצא שיש קשר חיובי בין חברות בארגון עובדים לבין אחוזי ההצבעה בבחירות ופעילות פוליטית. לא לחינם נאבק השלטון, כמעט בכל קצוות הקשת הפוליטית, באיגודי העובדים.

כי מי שמפחד מוועדי עובדים, הוא מי שמפחד מאזרחים אשר מבינים את כוחם המשותף.

הכותבת היא מזכירה משותפת של כוח לעובדים

עוד כתבות

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו