משרדי חברת האינטרנט יאהו / צילום: רויטרס
יאהו הגיעה להסכם במסגרתו תשלם 117.5 מיליון דולר למיליוני משתמשים, אמריקאים וישראלים, שנפגעו מפירצות הענק בשירות המייל שלה. ההסכם המקורי אליו הגיעה יאהו במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגדה, בו התחייבה לשלם 50 מיליון דולר, נדחה עך-ידי השופטת האמריקאית לוסי קו בבית המשפט המחוזי של סן חוזה בקליפורניה. גם ההסכם החדש בין יאהו לתובעים תלוי באישורה של קו.
ב-2013 פירצת אבטחה ביאהו השפיעה על החשבונות של כל משתמשי המייל שלה - 3 מיליארד. שנה לאחר מכן, פירצת אבטחה נוספת השפיעה על 50 מיליון משתמשים. במסגרת ההתקפות נחשפו פרטים אישיים של המשתמשים, הכוללים שמות, ימי הולדת, כתובות מייל, סיסמאות ובמקרים מסוימים אפילו שאלות אבטחה.
יאהו חשפה את הפירצות רק ב-2016 והואשמה בכך שלקח לה זמן רב מדי לעשות זאת. ב-2016 יאהו מכרה את חטיבת האינטרנט שלה לוריזון תמורת 4.83 מיליארד דולר, אך כשחשפה את גודל פירצות האבטחה, מחיר הרכישה ירד ל-4.48 מיליארד דולר. בדצמבר וריזון גם מחקה חלק מערכה של יאהו בדוחות.
במסגרת ההסכם החדש, לפחות 55 מיליון דולר ישולמו כפיצויים עבור הוצאות קורבנות הפירצה, פיצוי נוסף של 24 מיליון דולר יינתן לקורבנות עבור מעקב אשראי, וכן תשלם יאהו עד 30 מיליון דולר על הוצאות משפטיות ועד 8.5 מיליון דולר על הוצאות נוספות. ההסכם מכסה 194 מיליון משתמשים בארה"ב וישראל, שמחזיקים ב-900 מיליון חשבונות.
בנוסף, חברת-האם של יאהו, וריזון, הסכימה להשקיע 306 מיליון דולר בין 2019 ל-2022 באבטחת מידע, פי חמישה ממה שיאהו הוציאה בין 2013 ל-2016, והתחייבה להגדיל פי ארבעה את מספר אנשי הצוות של יאהו בתחום.
התביעה הייצוגית נגד יאהו החלה כתביעה של משתמשים אמריקאים, אך הצטרפותם של שני ישראלים לתביעה הייצוגית הביאה לכך שגם משתמשים שנפגעו מיאהו בישראל כלולים בפשרה ויכולים לדרוש פיצויים עבור הפגיעה. שני הישראלים שהצטרפו הם יניב ריבלין, מנכ"ל Bird ישראל, ועו"ד מלי גרנות.
בשיחה עם "גלובס", ריבלין סיפר באוקטובר כי הוא וגרנות למדו בהרווארד יחד, ו"כשהתביעה נגד יאהו עלתה, אחת מעורכות הדין שעבדו בתביעה חיפשה אנשים רלוונטיים שחוו נזקים. אני ומלי הגענו אליהם, ולכן ישראל היא המדינה היחידה מלבד ארה"ב שזכאית לפיצויים".
במסגרת ההסכם המקורי שנדחה על-ידי השופטת קו, כל משתמש היה יכול לדרוש פיצוי של עד 375 דולר. בנוסף, המשתמשים היו זכאים לשירותי מעקב אשראי לשנתיים של חברת AllClear, ששוויים מוערך ב-360 דולר לשנתיים, ומי שהחזיק בחשבון מייל פרימיום בעלות 20-50 דולר לשנה היה זכאי גם להחזר של 25% על עלות המנוי. השופטת קו טענה כי ההסכם המקורי לא היה הוגן, מאחר שלא היה לו ערך כולל בדולרים, ולא היה ברור בו לאיזה פיצוי הקורבנות יכולים לצפות.