גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה הזמן להקמת גוש סוציאל-דמוקרטי

המשבר הוא הזדמנות לחשיבה מחודשת על ערכי העבודה והאם יש לערכים האלה ביקוש בישראל 2019

אבי גבאי ומפלגת העבודה בנאום התבוסה  / צילום: כדיה לוי, גלובס
אבי גבאי ומפלגת העבודה בנאום התבוסה / צילום: כדיה לוי, גלובס

ב-1977, כאשר המערך שמט בפעם הראשונה את הנהגת המדינה, התבטא אחד ממנהיגיו, יצחק בן-אהרון, בזעם גדול: "עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה". בטעות ייחסו לו אמירה אחרת: "אם זה רצון העם, אז צריך להחליף את העם". ובכן, אני מבקש לקבוע היום שני דברים. אחד, שאני מכבד את החלטת הציבור ושתיים, כמובן, לא צריך להחליף אותו.

ההפך קרה, כנראה. הציבור בהדרגה, אבל בביטחון, מחליף את מפלגת העבודה במפלגות אחרות. פעמיים בלבד מאז המהפך הצליחה העבודה לחזור - אצל יצחק רבין ואהוד ברק. הקדנציות האלה היו קצרות. מספר המנדטים שהעבודה מקבלת בבחירות פוחת והולך והגיע אמש לשפל חסר תקדים.

הפתרון המתבקש והפשוט לכאורה הוא כמובן לתבוע את התפטרותו של אבי גבאי, יו"ר המפלגה. אני מניח שהדבר יקרה בצורה כזו או אחרת. מנהיג, כל מנהיג, צריך לקחת אחריות להצלחות, אבל בעיקר לכישלונות. ובסוף הכישלון הוא של המנהיג.

אבל זה הפתרון הקל, מפני שהוא לא נוגע בשאלת היסוד והיא מה קרה בעצם? מדוע מפלגת העבודה, מפלגה שורשית, "עם דרך", ועם הרכב אנושי מרשים אינה מצליחה עוד למשוך קהלים רחבים?

לפני ארבע שנים הגיע המחנה הציוני, העבודה ו"התנועה", ל-24 מנדטים. דווקא ההישג הזה מלמד משהו על הכישלון הנוכחי. ההישג ההוא וההישגים של שתי המפלגות שצמחו במרכז בשני הדורות האחרונים, "קדימה" ו"כחול לבן", מלמדים לאן הציבור הולך. הציבור רוצה איחוד כוחות בראשות מנהיגות מוכרת ובשלה. והציבור מעדיף בחירה פרסונלית, על פני החלטות אידיאולוגיות. מגמות דומות נראות גם באירופה ובארה"ב.

העבודה נהגה במשך שנים ארוכות להתגאות בשני הדגלים שלה - הביטחוני והחברתי-כלכלי.

הדגל הביטחוני מכיל את הפתרון המדיני בינינו לבין הפלסטינים, פתרון שתי המדינות. רק העבודה ומרצ נשארו עם הפתרון הזה. כחול לבן, בלוליינות שלא הייתה מביישת קרקס, התחמקה מלהתייצב מאחורי פתרון זה. התוצאה - 35 מנדטים. הדגל האחר של מפלגת העבודה היה הדגל החברתי-כלכלי, דגל הסולידריות, החמלה והסיוע לחלש. הציבור אינו רוצה בדגל הזה.

ישראל של 2019 היא חברה כוחנית, מפוצלת לשבטים, לקבוצות חברתיות ולאינטרסים שונים. הדאגה של אדם לחברו, שהייתה מסימני הזהות של מדינת ישראל והחברה הישראלית, נעלמה. לא פלא על כן שהליכוד וכחול לבן לא נשאו אותם ולא הציבו אותם במצע שלהם (לליכוד לא היה מצע בכלל). ישראל השתנתה והבוחרים אמרו זאת שוב ושוב לאורך השנים.

מפלגת העבודה לא קראה, לא למדה ולא הבינה את השינויים הללו. היא יכולה להמשיך ולעמוד מאחורי העקרונות שלה, אני חושש כי הציבור ישאיר אותה שוב ושוב מאחור.

בנסיבות החדשות שנוצרו צריך להקים מחנה סוציאל-דמוקרטי גדול, שיכיל את מפלגת העבודה, מרצ ורכיבים מתוך החברה הערבית, אשר הגיעה העת לשלבם באופן פוליטי ולא לבודדם. המחנה הזה צריך לנסח מחדש את עקרונות התורה הכלכלית-חברתית שלו ולהבין כי התפיסות הישנות חייבות להתחלף בחדשות.

אני מסרב לוותר על סולידריות חברתית, אבל אפשר לתת לה פרשנות חדשה, אפשר גם לנסח מחדש מה הוא תפקידה של המדינה ביחסה לחברה. לא כל התערבות ממשלתית בצורת חקיקה או רגולציה היא פסולה, אבל כנראה צריך לעשות בה, כאמור, שימוש זהיר ומדוד.

חוששני, כי רעיון שתי המדינות מחייב בחינה חדשה. עדיין אפשר לייצר חלופה שתמנע מדינה אחת לשני עמים, קרי: סוף המדינה הציונית.

אנחנו בעיצומה של סערה גדולה, האבק טרם שקע, וצריך לחכות, אלו הן התרשמויות ראשוניות. בעיקר חייבים לנהוג בסבלנות ובאורך רוח. אין בחירות מחר וגם לא מחרתיים, לכל אלה שמצפים. את הזמן צריך לנצל כדי לבנות מחדש כוח פוליטי בשמאלה של המפה הפוליטית. הוא אולי לא יוביל אבל הוא בוודאי יאיר על התנהגותה של המדינה והחברה בישראל וכן, ישפיע עליה. 

הכותב הוא חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה

עוד כתבות

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל