פרופסור ארנון אפק / צילום: אוריה תדמור
מילאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) אישרה היום את החלטת שר החינוך וי"ר המל"ג נפתלי בנט להקים פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. הנושא הובא על ידי בנט לאישור המל"ג בהתאם להמלצת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
הפקולטה תחל את פעילותה כבר בשנת הלימודים הקרובה, אוקטובר 2019.
שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט: "מערכה של שנתיים הסתיימה בניצחון גדול של הקמת פקולטה לרפואה באריאל. חברי המל"ג קיבלו החלטה נכונה לטובת מדינת ישראל, שסובלת ממחסור חמור ברופאים. את ההחלטה לפתוח פקולטה נוספת בתחום קיבלתי מתוך ידיעה שאוניברסיטת אריאל עומדת בכל הדרישות והתנאים, כפי שנקבע בשורת החלטות לאורך הדרך. עמדנו מול לחצים עצומים של גורמי שמאל בעלי אינטרס, מול קרטל אוניברסיטאי שעשה הכל, הלכה למעשה, כדי לתקוע מקלות בגלגלים. זהו ניצחון השכל הישר על פני האינטרס הצר, ואני גאה בכך. ברכותיי לסטודנטים שיבואו בשערי הפקולטה כבר בשנת הלימודים הקרובה, הניצחון הזה שלכם".
הדרך לקבלת האישור לא הייתה קלה. לפני חודשיים, הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה (ות"ת) קיימה דיון נוסף באישור שניתן בשל חשש לניגוד עניינים מצד חברת הות"ת, ד"ר רבקה ודמני, בהחלטות שהתקבלו בנוגע להקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת אריאל. בדיון מחדש החליטו בות"ת לבטל את האישור. לאחר ביטול האישור, הנושא חזר לדיון אל היועמ"ש, שבתורו קבע כי החלטת הות"ת היא בגדר המלצה בלבד והורה להחזיר את הדיון למל"ג יו"ש. לאחר שבמל"ג יו"ש אישרו מחדש את הקמת הפקולטה, ההחלטה חזרה למילאת המועצה להשכלה גבוהה, שכאמור העניקה היום את אישורה.
התוכנית להקמת בית הספר עוררה ביקורת רבה בקרב האוניברסיטאות, שסבורות כי הדבר יבוא על חשבונן. הבעיה הגדולה בעיני האוניברסיאות היא מחסור בשדות קליניים - מקומות בבתי חולים שבהן ניתן להכשיר את הסטודנטים. מכיוון שיש מחסור בשדות קליניים בישראל, באוניברסיטאות חשבו שלא נכון להגדיל את מספר הסטודנטים באריאל. עם זאת, במועצה להשכלה גבוהה ובמשרד הבריאות מבצעים מיפוי של השדות הקליניים (לאחר בדיקה של מבקר המדינה), והם משוכנעים שיהיה מספיק שדות קליניים גם לאריאל. ביקורת נוספת הייתה על הרקע האקדמי של אריאל, שלא בהכרח מספיק ותיק וחזק כדי לתמוך בפקולטה לרפואה, ועל העלות הגבוהה שכרוכה במהלך.
"אני מברך על ההחלטה להקים את הפקולטה באריאל, כי אנחנו זקוקים לעוד רופאים", אומר ל"גלובס" פרופ' ארנון אפק, מי שעמד בראש ועדת הבדיקה להקמת הפקולטה ב-2018, שהמליצה אכן על הקמתה. אפק הוא המשנה למנהל בית החולים שיבא (תל השומר), ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר.
הרציונל להחלטת הוועדה, מעבר למחסור הגדול באלפי רופאים מומחים כיום, הוא העובדה שכיום 6 מכל 10 רופאים חדשים - למדו רפואה בחו"ל, שם רמת הלימודים אינה אחידה. מדובר בשיעור הכי גבוה מבין כל מדינות OECD של רופאים שהוכשרו מחוץ למדינה. לבד מפערי האיכות בהוראה, משמעות נוספת של הנתון הזה הוא שמאות ישראלים יוצאים ללמוד רפואה בחו"ל מדי שנה, בעלויות גבוהות מאוד - על חשבונם וחשבון משפחותיהם.
המטרה ששמו לעצמם משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה בהקשר הזה היא להגדיל את מספר הסטודנטים לשנה א' לרפואה בישראל מ-750 כיום לסביבות 950-1,000 סטודנטים בשנים הקרובות (וזאת אחרי שהוכפל בעשור האחרון), כך שיותר מבין הרופאים הפעילים יהיו בוגרי הארץ, ולא בוגרי חו"ל. זה יקרה דרך הפקולטה באריאל, והגדלה נוספת במספר הסטודנטים בחמש הפקולטאות הקיימות. ב-2011 קמה עוד פקולטה חדשה לרפואה בישראל בצפת, השייכת לאוניברסיטת בר-אילן. באריאל צפויים להתחיל לימודיהם החל מאוקטובר עוד 70 סטודנטים לרפואה, מתוך מאות שהגישו מועמדות.
גם לדעת אפק, וגם לדעת צוות הבדיקה הממשלתי שמונה באחרונה לבדוק איך אפשר להגדיל את מספר הסטודנטים ואת השדות הקליניים, והגיש מסקנותניו בינואר (צוות "מרום-הלפרין", בראשות מנהל בילינסון עד לאחרונה פרופ' ערן הלפרן ופרופ' שמעון מרום, שהיה דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון) - אפשר להגדיל את מספר "השדות הקליניים" בבתי החולים. צוות הבדיקה המליץ על שיוך של בתי החולים מעייני הישועה ולניאדו לפקולטה לאריאל כשדות קליניים; להרחיב את משך הלימוד במחלקות משלושה חודשים לחצי שנה; וליצור האחדה בתשלום שמקבלות המחלקות עבור הוראת סטודנטים מהאוניברסיטאות. המלצה נוספת של צוות הבדיקה היא לסגור או לצמצם משמעותית את התוכניות ללימודי רפואה לזרים באוניברסיטאות, כי הן באות על חשבונם של סטודנטים ישראלים.
"אין בעיית שדות קליניים, ואין בעיה להסדיר אותם, כי היום אין מיצוי מלא שלהם", אומר אפק. "היכן שיש הוראת סטודנטים במחלקה - היא צומחת ומשתפרת ואיכות הרפואה טובה יותר. לא ירחק היום עד שתקום כאן פקולטה חדשה נוספת. עוד הוא אומר, "ישראל היא המדינה המערבית היחידה שבה האוכלוסיה הולכת וגדלה וקצב ההזדקנות גבוה. רופאים שהגיעו לכאן בעלייה הגדולה מבריה"מ פורשים, ואנחנו זקוקים לעוד מאות רבות של רופאים".
אתגר נוסף הכרוך בפתיחת הפקולטה הוא הצורך להבטיח את פרנסתם של הרופאים לכשיסיימו את הלימודים. כבר כיום יש מאות רופאים צעירים מובטלים מדי שנה, בגלל מחסור בתקנים להתמחות. משרד הבריאות אמנם התחייב באחרונה להוסיף עוד 600 תקני רופאים בשנים הקרובות, לבתי החולים ולקהילה, אבל בכלל לא בטוח שהגידול הזה יספיק. "חייבים להוסיף עוד תקני התמחות לרופאים", אומר אפק. "למשרד הבריאות יש תוכניות. זו מחויבית לאומית ואני מקווה שזה יקרה. התפתחויות נוספות בכיוון אולי יתרחשו גם בהסכם הרופאים שייפתח ב-2020".