100 מחשבות על 100 ימים: "להפסיק להתרכז במדינת תל-אביב"

כיצד ניתן לטפל בגירעון, מה ימנע משיעור האבטלה להעלות, ואיך אפשר לקרב את הפריפריה למרכז • 100 אנשי חברה, כלכלה, רוח ותרבות מסמנים את המשימה הדחופה ביותר ל-100 הימים הראשונים של הכנסת • חלק שלישי בסדרה

100 עצות לממשלה החדשה
100 עצות לממשלה החדשה

■ רמי שביט, בעלים ומנכ"ל קבוצת המשביר לצרכן

"לשנות את דפוסי החשיבה"

"הממשלה צריכה לשנות את דפוסי החשיבה שלה ולהתאים את ההתנהלות לאתגרים, כפי שהחברות העסקיות עושות. לאור השינויים בפיתוחים הטכנולוגים, ברגולציה ובגלובליזציה, התגובה של גופים עסקיים צריכה להיות מהירה יותר וחדה יותר, אחרת הן לא יעמדו בקצב ויאבדו נתחי שוק ולקוחות".

הכתבות הנוספות בפרויקט: 

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק ראשון

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק שני

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק רביעי

■ אילון זרמון, פרסומאי ואיש עסקים

"להגביל את ענקיות ההייטק"

"אנחנו מסתנוורים מעולם ההייטק ולא שמים לב לעובדה שהמידע והכוח מרוכזים אצל מעט ענקיות".

■ שרון חנס, דקאן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל־אביב

"רפורמה כוללת בבריאות, לא רק תוספת תקציב"

"יש למקד מאמץ בביצוע רפורמה במערכת הבריאות. לא מדובר רק בתוספת תקציב. יש לחשוב מחוץ לקופסה, לשנות את מערך התמריצים ולחולל שינוי גדול".

פרופ' שרון חנס / צלם: יונתן בלום / צלם:
 פרופ' שרון חנס / צלם: יונתן בלום / צלם:

■ רם בלינקוב, לשעבר הממונה על אגף התקציבים ויו"ר דירקטוריון חברת נמלי ישראל 

"להגדיל את ההוצאה האזרחית"

"האתגר המרכזי של הממשלה הבאה הוא במציאת האיזון הנכון בין צורכי ביטחון לבין ההוצאה אזרחית שצריכה להיות גבוהה יותר באופן משמעותי, על-מנת להבטיח רמת חיים אטרקטיבית לאזרחי ישראל. רק משק תחרותי יאפשר לכוח הקנייה של האזרח להמשיך ולגדול. זה אומר לשבור מונופולים ולקדם רפורמות מבניות שיגבירו אתחרותיות ויוזילו את יוקר המחייה".

■ ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית ליסין

"להיפגש עם מנהלי מוסדות התרבות"

"אני מאחלת לכולנו חג שמח ומייחלת שהתרבות תקבל את המקום הראוי לה בסדר היום הציבורי. אני מציעה לראש הממשלה ונציגיו להיפגש בהקדם עם האמנים ומנהלי מוסדות התרבות, כדי להתחיל דיאלוג פורה ומתמשך. התרבות והיצירה מהוות את לב הזהות הישראלית וצריך לעזור להן להתקיים ולפרוח".

■ רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור

"להפסיק להתרכז במדינת תל-אביב"

המשימה וההזדמנות הגדולה של הממשלה הנכנסת היא ליישם חזון מהפכני פורץ-דרך, פשוט ומזמין - לפרק הבא של מדינת ישראל. מדינת ישראל מכפילה את עצמה עד 2048. במקום להמשיך ולהתרכז באופן הרסני סביב תל-אביב, עלינו להפוך את הנגב והגליל למרכזים החדשים של ישראל".

■ אמיר חייק, נשיא התאחדות המלונות בישראל ויו"ר תאגיד אל"ה

"לבחון החלטות כלכליות לפי תרומתן לצמיחה"

"יש להכין תוכנית ארוכת טווח לצמיחת המשק תוך הגדרת מנועי הצמיחה אשר יניעו אותו בעשר השנים הבאות. יש להעניק למנועי צמיחה אלו את התנאים להניע את המשק ולבחון כל החלטה כלכלית במונחים של ‘תורמים או לא תורמים' למנועי הצמיחה. על התוכנית להתבסס על שת"פ בין הממשלה, על זרועותיה השונות, המגזר הפרטי, ארגוני העובדים והמגזר השלישי. כלכלה אוהבת ודאות וחשוב להעניק לה תכנית עם וודאות".

אמיר חייק / צילום: איל יצהר
 אמיר חייק / צילום: איל יצהר

■ נחום ביתן, מנכ"ל ובעלים של קבוצת יינות ביתן

"השינוי הגדול מתחילים מבפנים"

"הבסיס לאחדות, לגישור על פערים, לסובלנות, לצמיחה ושגשוג של חברה, טמון בעשייה חברתית ותרומה לקהילה. הצעד המשמעותי שיכול להביא לשינוי חברתי אמיתי, הוא הכרה ממשלתית בתחום האחריות החברתית - ולא להותיר אותו מנת חלקן של העמותות. הממשלה צריכה להכריז על מהלכים יזומים פורמליים למען עשייה חברתית. נכון, יש נושאים רבים שהממשלה צריכה לטפל בהם - אך כדאי לזכור כי השינוי הגדול והחיובי מתחיל מבפנים".

■ דורון ארבלי, מנהל רשות המסים וראש מינהל המכס לשעבר

"הורדת נטל המס על עבודה"

"המפתח להצלחת הממשלה תלוי במידה רבה בתקציב המדינה, ובעיקר לשני עוגנים: קביעת סדרי עדיפיות חדשים בתקציב בהתאם ליעדי הממשלה, והגדלת מקורות וצמצום הגרעון. איך עושים את זה? הממשלה צריכה להקדיש מאמצים רבים לצעדים שיעודדו צמיחה והשקעות, לדוגמה: הורדת נטל המס על העבודה, מול חלוקה צודקת יותר של נטל המס על ההון; טיפול מעמיק ביוקר המחיה; צמצום ביורוקרטיה וצמצום משמעותי ברגולציה; שיתוף פעולה עמוק ואמיתי עם המגזר העסקי; תמיכה וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים; הגברת התיאום בין משרדי הממשלה בתוכניות חוצי משרדים; והמשך העמקת הגביה".

■ שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים

"לטפל בגירעון" (1)

"הצעד הכלכלי הראשון שהממשלה החדשה צריכה לעשות הוא לטפל בגירעון הענק שרובץ על כתפי הכלכלה הישראלית. לצורך צמצום הגרעון יש לסרוק במסרק עדין את תקציבי המשרדים, לקצץ בשומנים שהצטברו במשך השנים, לבחון את החוב הלאומי ואת המיסים המוטלים כיום על האזרחים, ולהיכנס לפעילות נמרצת שתכליתה הגדלת העוגה - הרחבת ההשקעות בתעשייה, בבניין, בתיירות, בחקלאות ובכל הענפים היצרניים שסוחבים אחריהם את הכלכלה כולה".

■ פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס

"לטפל בגירעון" (2)

"המשימה הדחופה ביותר היא טיפול בגירעון התקציבי וביחס החוב של הממשלה. ענייני חוץ וביטחון חשובים לפחות באותה מידה, אבל היכולת שלנו להשפיע עליהם לטובה בטווח הקצר כנראה מוגבלת. השנתיים האחרונות מאיימות להפוך לרעה מגמת שיפור שקיימת כבר 15 שנים בתחום הפיסקלי, וגירעון של 3.6% לשנה, אם לא ייעצר מיד - יאיים על הישגי דירוג האשראי. למרבית הצער, משמעות האתגר הזה היא קיצוץ בשירותים חברתיים והעלאת מסים".

■ אביה מזרחי מגן, מנכ"לית פתאל

"למנוע סגירה של שדה דב"

"כמי שנולדה, גדלה ועבדה שנים רבות באילת, אני רואה חשיבות עליונה בשינוי ההחלטה לסגירת שדה דב. השדה מהווה צינור חמצן לתושבי אילת הנזקקים לו, בין היתר לטיפולים רפואיים במרכז, וסגירתו תהיה בכייה לדורות ומכת מוות לעיר".

■ ניר דגן, מנכ"ל ארקיע

"הקטנת הפילוג בעם"

"ההנהגה בישראל צריכה לשים לפניה מטרה נעלה: הקטנת הפילוג והפסקת השליטה באמצעות פחד. לא נורא להיות ימני או שמאלני, מזרחי או מערבי, שיוך מיני, דת או צבע - כולנו יחד, גם אם הדעות שונות.
מי באוויר ומי בקרקע, מי באור ומי בחושך".

■ רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה

"להשקיע בהכשרת עובדים מבוגרים לפני שהאבטלה תעלה"

"כדי להישאר רלוונטיים בשוק העבודה העתידי, קריטי להשקיע בשיפור מיומנויות העובדים. על פי דוח ה-OECD, ההשקעה הממשלתית בישראל בהכשרה מקצועית היא מהנמוכות ביותר במדינות הארגון. על הממשלה להוסיף מאות מיליוני שקלים להכשרת מבוגרים, בדגש על הכשרות מתקדמות.

בימים אלו אנו מגבשים בשירות התעסוקה תוכנית המיועדת לבני 45 ומעלה, שמיועדת לשילובם בצורה נכונה ומדויקת להם ולמשק. אם המדינה לא תתקצב מודלים כאלו - נמצא את עצמנו, בעוד זמן לא רב, עם כוח עבודה לא רלוונטי ועם נתוני אבטלה גבוהים".

■ יפית אטיאס, סמנכ"לית שיווק ברשת רמי לוי שיווק השקמה

"להשקיע במקומות עבודה בפריפריה"

"הצעד המשמעותי של הממשלה הנכנסת יהיה התבוננות בחברה פנימה, ובדגש לפריפריה. משבר הדיור טרם נפתר, ולאור מצוקת הקרקעות במרכז הארץ, האלטנרנטיבה היא רק הפריפריה. אך על מנת שהפריפריה תהווה אלטרנטיבה ראויה, הממשלה נדרשת להשקעה רחבה לטובת יצירת מקומות עבודה, ולקירוב הפריפריה למרכז".

יפית אטיאס לוי/ צילום: יונתן בלום
 יפית אטיאס לוי/ צילום: יונתן בלום

■ פרופ' מנואל טרכטנברג, מרצה באוניברסיטה ופוליטיקאי

"למנוע עוד פרץ של פופוליזם כלכלי"

"המשימה הדחופה של הממשלה הבאה היא החזרת האמינות הפיסקלית, קרי לא רק לגבור על הגירעון הגדול, אלא גם למנוע עוד פרץ של פופוליזם כלכלי. זאת תהיה משימה לא פשוטה, הן כיוון שהקמת הקואליציה תהיה כרוכה בדרישות תקציביות גדולות, והן אם כמצופה כחלון יחזור לאוצר - לא יהיה לו קל לתקן את אשר הוא בעצמו חולל".

■ יפית גרינברג (ג. יפית), יו"ר קבוצת g ומבעלי סטימצקי

"לנהל את המדינה כמו עסק"

"הממשלה החדשה צריכה לעזוב את ‘שיטת הפלסטרים' שהפכנו למומחים בה ולנהל את מדינת ישראל כמו עסק. זה אומר מינוי צוות עבודה מקצועי, שכל אחד מחבריו מומחה בתחום עיסוקו, בראשות מנכ"ל שיהיה כפוף לראש הממשלה ויישב במשרדו. המנכ"ל יבנה תוכנית אסטרטגית לשנתיים, עם יעדים יומיים, שבועיים וחודשיים שיימדדו וידווחו ישירות אליו, כיוון שהוא עסוק בהרבה מדי עניינים ברמת המאקרו ולא יכול לרדת לפרטי הפרטים".

■ אלדד יניב, עו"ד ופעיל פוליטי

"לממן לכל הצעירים המשרתים תואר ראשון בחינם"

"לא הצבעתי לאף אחת מהמפלגות שיישבו בממשלה החדשה. אני גם יודע שהן לא יבצעו אף אחת מהתוכניות למלחמה בשחיתות וחיזוק הדמוקרטיה, שהן העזרה הראשונה שישראל צריכה, כך שאין טעם לתת להם עצות בעניינים האלה. ובכל זאת, נבחרה ממשלה חדשה, ואת ישראל חייבים לקחת קדימה.

אז הנה עצה אחת בכל זאת. מדינת ישראל הצעירה, שהייתה ענייה מרודה, מצאה כסף לממן לימודים חינם לילדי ישראל. עכשיו היא צריכה להיות המדינה הראשונה בעולם שמציעה תואר ראשון בחינם לכל הצעירים, המפתח החשוב ביותר לחיים באלף השלישי. יהיה לזה רק תנאי אחד: שירות צבאי או אזרחי. חלופה אזרחית לשירות בצה"ל נחוצה גם כך, כדי לפתור אחת ולתמיד את המחלוקת על חוקי הגיוס לדורותיהם".

■ חן מענית, "גלובס"

"לתת הרגשה שמישהו דואג לנו"

"עצם ההכרה בכאבו ובמצוקתו של אדם, יכול לתת מזור לאותו אדם, לא פחות מאשר פתרון פרקטי לבעיה שלו, שהוא גם לא תמיד בנמצא. בקצה כל אתגר שעומד בפני הממשלה, בבריאות, בתחבורה, בחינוך, בביטחון, במשפט, נמצא אזרח ישראלי - קשישה במסדרון ביה"ח, הייטקיסט בפקק אינסופי, ילדה בכיתה של 40 תלמידים, ילד בעוטף עזה המופגז, בחור ערבי שאין לו נגישות לערכאות שיפוטיות. המשימה הראשונה והחשובה של הממשלה החדשה היא לדבר אל כל אותם אזרחים, להכיר במצוקתם, לתת הרגשה שמישהו דואג לנו, שם למעלה".

■ משה פייגלין, יו"ר מפלגת זהות

"להקטין את הממשלה"

"הדבר המיידי שצריכה הממשלה לעשות הוא להקטין את עצמה ולהגדיל את הציבור. צעד ראשון והכרחי הוא ביטול מכסי יבוא ופתיחת שוק המזון לתחרות. הקרטלים המקומיים ייאלצו להוריד מחירים ולהתייעל, הוועדים וההסתדרות יעשו בלגן, הפוליטיקאים המקושרים אליהם יילחצו קצת - אבל עבור אותו הסכום, יצאו השכבות החלשות מהסופר, עם שתי עגלות במקום אחת - כמו באמריקה".

משה פייגלין, מפלגת זהות / צילום: ניב אהרונסון, וואלה
 משה פייגלין, מפלגת זהות / צילום: ניב אהרונסון, וואלה

■ שמשון הראל, בעלים משותף של חברת אמריקה ישראל להשקעות

"שהרכבת תגיע ליותר יישובים"

"הדבר הראשון שבו צריכה להתמקד הממשלה החדשה הוא תכנונם ואישורם של פרויקטי תשתיות לאומיים, בדגש על תשתיות התחבורה והאנרגיה. המטרה היא שנהיה מסוגלים להגיע לאזורים לא מפותחים, לבנות אותם ולהקים שכונות מגורים מוקפות במרכזי תעסוקה ושירותי בריאות, כך שמי שגר בגליל, לא יצטרך להרחיק עד לתל-אביב לטיפולים מיוחדים. התשתית בעדיפות ראשונה שיש לפתח פה היא הרכבת - שתגיע ליותר ישובים ובתדירות גבוהה יותר".

■ אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר

"העמקת ההשקעה בתשתיות תחבורה"

"החשש הטבעי הוא מנתוני הגירעון, וברירת מחדל שתוביל להקטנת ההשקעות. אבל על הממשלה הבאה מוטלת החובה להגדיל תפוקה ופריון, והיא תוכל לעשות זאת רק על-ידי הפחתת הפגיעה בשוק העבודה וזאת באמצעות העמקה והרחבת ההשקעה בתשתיות, בדגש על תשתיות תחבורתיות".

■ ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון בחולון

"לטפל בשחיקה הגבוהה של הצוותים הרפואיים"

"רמת הבריאות בישראל טובה מאוד, אבל עלינו לפעול במהירות במספר מישורים: להשיג שוויון במדדי הבריאות בין המרכז לפריפריה; לפעול ליצירת מודלים אזוריים משותפים של בתי החולים, קופות החולים, העיריות והציבור, לקידום בריאות ולמניעת מחלות; לטפל בגורמי השחיקה הגבוהה של הצוותים הרפואיים; להטמיע מערכות מחשוב המסייעות לקבלת החלטות, לשיפור בטיחות המטופלים ועוד".