"אנחנו ביקשנו ללכת מעבר לקו הירוק?" - התרעם ח"כ משה גפני בכנס הנדל"ן של "גלובס", כשנשאל על הפנייה של חרדים לשכונות בשטחים. "לא נותנים לחרדים כלום, אז זרקו אותם מעבר לקו הירוק. איזו עיר חרדית או שכונה חרדית בנתה מדינת ישראל ב-30 שנה האחרונות עבור הציבור החרדי? בית שמש היא בנתה? אז תגיד לי גם שהיא בנתה את תל-אביב".
גפני רומז, אם כן, שממשלות ישראל לא יזמו כבר שלושה עשורים בנייה ייעודית למשפחות חרדיות. חרדים יכולים להתגורר בעיר הקודש הצפופה ובעיר החטאים הפרוצה, אבל לא ביישובים שנתפרו למידתם. כמה מדויקת הקביעה הזאת?
עד שנות ה-70 לא תוכננו בישראל יישובים מיוחדים לחרדים. קהילות ותיקות שכנו בירושלים ובבני-ברק, ועם הזמן התבססו קהילות חדשות ביישובים עם אוכלוסייה מגוונת כגון תל-אביב, חיפה ורחובות. אחרי כיבוש הגדה המערבית החלו הממשלות לנצל את צורכי הדיור של החרדים כדי ליישב בשטחים משפחות יהודיות שלא נמשכו למקום מטעמים אידאולוגיים. ב-1983 נוסדה עמנואל, ב-1985 בית"ר עילית. ב-1996 הקימו יזמי נדל"ן פרטיים את מודיעין עילית.
ב-1994 נוסדה לראשונה שכונה חרדית בגבולות ישראל: רמת בית שמש. אף שהממשלה ייעדה לחרדים רק את השלב השני בשכונה, רמת בית שמש ב', חרדים החלו לרכוש דירות ברמת בית שמש א' שתוכננה במקור לאוכלוסייה הכללית. ב-1998, לפני כ-21 שנה, הוקמה ביוזמה ממשלתית העיר אלעד - עיר ראשונה בתחומי הקו הירוק שיועדה מראש לחרדים. כיום מתגוררים באלעד כ-48 אלף תושבים.
אבל האוכלוסייה החרדית המשיכה לגדול, והפתרונות לא הספיקו. משרד השיכון העריך ב-2006 כי עד 2015 יש צורך להוסיף 32 אלף יחידות דיור ייעודיות לחרדים שתואמות את הצרכים הייחודיים שלהם. כיוון שחרדים רבים התנגדו למגורים בשטחים, הוצע בין השאר להתאים את היישוב חריש לצורכי המגזר; אלא שההצעה עוררה התנגדות ציבורית, והרעיון נזנח.
ב-2007 החליטה הממשלה להקים סמוך לערד יישוב חרדי בשם כסיף, שעדיין לא אוכלס, אבל מתוכננות בו אלפי דירות. ב-2016 קבעה הממשלה כי עד 2035 יוקמו 200 אלף יחידות דיור לחרדים; מאז ועד 2018 תוכננו כ-22 אלף דירות, ושווקו רק כ-15 אלף.
בשורה התחתונה: דבריו של גפני אינם נכונים ברובם. לפני 25 שנה הוקמה שכונת רמת בית שמש, ולפני 21 שנה העיר אלעד. עשרות אלפי דירות נבנו בשכונות מיוחדות לחרדים ביישובים קיימים. עם זאת, החברה החרדית עדיין סובלת ממצוקת דיור.
