אישה בטקס קבורה המוני יומיים אחרי סדרת הפיגועים בסרי לנקה/ צילום: רויטרס
בשבת שעברה קוראי העיתון "דיילי מירור", המופיע בקולומבו, יכלו לקרוא מסר מן הבישוף הקתולי של בירת סרי לנקה, ד"ר דהילוראג' קאנאגאסאביי. תחת הכותרת "הללויה, הוא קם לתחייה! הוא אומנם קם לתחייה!", בירך הבישוף את המאמינים לרגל יום א' של חג הפסחא, המועד החשוב ביותר בלוח השנה הנוצרי.
"אם השבוע הקדוש שלפני חג הפסחא מזכיר לנו את החשיכה הרובצת בנפשו של כל אדם, החג עצמו הוא הסמל רב הכוח של ההתחדשות האלוהית, היכולה להתרחש בליבותיהם של גברים ושל נשים", כתב הבישוף. הוא חתם את המסר במילים: "אני תפילה שכולנו נפתח את עצמנו לתעצומות כוח החייאתו של אלוהים".
לא יצאו אלא 24 שעות, ושש כנסיות בסרי לנקה, כולל שלוש בקולומבו, חזרו והזכירו את "החשיכה הרובצת בנפשו של כל אדם" הרבה יותר מאשר את כוח ההחייאה וההתחדשות של בורא העולם. ביום שבו יותר משני מיליארד נוצרים ציינו את נס תחייתו של משיחם הצלוב, טבח חסר תקדים של נוצרים התחולל באי המיוסר, סמוך לקצה הדרומי של הודו.
מגיני האמונה באל אחד
אסלאמיסטים הם החשודים העיקריים. שלטונות סרי לנקה מייחסים את המעשה לקבוצה קיקיונית מקומית, ששמה, לפי האיות הלטיני הנמסר מסרי לנקה, הוא Thowheeth Jama'ath. נראה שהתעתיק הזה הוא שיבוש של שתי מילים ערביות, בסדר הפוך, "ג'מאעת אלתווחיד", או "קבוצת המונותיאיזם", זאת אומרת האמונה באל אחד.
הודעה יצאה היום מדאע"ש, המתארת את הטירוריסטים הסרי לנקיים כ"חיילי המדינה האסלאמית". שר ההגנה של סרי לנקה פירסם היום הודעה, שהטבח היה מעשה-גמול על תקיפת שני המסגדים בניו זילנד בחודש שעבר, שבמהלכה נרצחו 50 מוסלמים.
לפי שעה אין ממצאים חד-משמעיים, אבל אין קושי לזהות את טביעות אצבעותיה של דאע"ש על עצם שמה של הקבוצה, על יעדי פעולתה ועל אמצעיה. השלוחה המקומית אינה מקומית. היא משמשת חזית לקשר ג'יהאדיסטי אזורי, או עולמי. לפי SITE, מרכז העוקב אחר פעילות טרור, מיד לאחר שנודעו פרטי ההתקפה בסרי לנקה, פרוזדורי האינטרנט שבהם מתהלכים תומכי דאע"ש התמלאו קולות צהלה. הניסיון מלמד שתגובות כאלה הן סימן לבאות, ואפשר שהן מבשרות קבלת אחריות מפורשת של דאע"ש.
המילה "תווחיד" בשם הקבוצה שאולה כמובן מן היסוד המוסד של האמונה האסלאמית. קריאת המאמין, "אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא נביאו", מטעימה את האחדוּת ואת היחידוּת של האמונה באל אחד ואת ריכוזיותה. זה יותר מעניין סתמי, מפני שההתיימרות להגן על האסלאם מפני סוטים דתיים, המסכנים את המונופול, חרותה על דגלן של קבוצות טהרניות עוד מסוף המאה ה-18. הסבתא רבתא שלהן הייתה התנועה הווהבית בחצי האי ערב, שהאצילה את זיווה על מייסדי ערב הסעודית. אל קאעידה ודאע"ש הן נינותיה, הלגיטימיות או הלא-לגיטימיות.
מפוצצים את בודהה
על הסניף המשוער של דאע"ש בסרי לנקה איננו יודעים הרבה. אחד הפרטים המעטים, המאשר את המגמה הכללית, הוא השתתפותו של אחד מאנשי התווחיד המקומי בהריסת פסלי בודהה. זו אובססיה רבת שנים של אסלאמיסטים בדרום אסיה ובמזרחה. חודשים אחדים לפני שהאמריקאים הפילו אותו, באביב 2001, משטר הטליבאן באפגניסטן הורה על פיצוץ פסלי בודהה ענקיים באתר היסטורי הנקרא באמיאן. ראש המשטר הסביר שהאקט הזה יבטיח לו מקום בגן העדן, מפני שהוא אסר מלחמה על "עובדי אלילים".
אבל אינה דומה המשוואה הסרי לנקית למשוואה האפגאנית. באפגניסטן, 99.7% מן האוכלוסייה הם מוסלמים. בסרי לנקה, לפי אתר הסי.איי.איי, הבודהיסטים הם 70% והמוסלמים הם טיפה פחות מ-10%. הנוצרים אגב הם 7.4%, רובם הגדול קתולים.
מה הפך אפוא את סרי לנקה הלא-מוסלמית לזירה של מרחץ דמים בעל ממדים היסטוריים? התשובה היא קלות פתיחתה של הדלת. נמליה פרוצים, חופיה חשופים, הכניסה אליה היא עניין של מה בכך. דאע"ש ורסיסיה אינם מחפשים כרגע ניצחונות מסדר הגודל של כיבוש מוצול ושל כינון הח'ליפות ב-2010. הם מחפשים סימני קריאה, הן כדי להודיע שהם עדיין צועדים בסך, והן כדי להוסיף ולעורר עניין מצד מתגייסים פוטנציאלים.
בשבוע שעבר שמענו על נוכחות חדשה ולא צפויה של דאע"ש בקונגו, שאחוז המוסלמים בה זהה לזה של סרי לנקה. מה פתאום קונגו? גם שם הדלת נפתחת בקלות, בארץ ענקית, מסובכת ומסוכסכת, ללא ממשלה מרכזית אפקטיבית. היא לא רק יעד קל, אלא גם קרש קפיצה למקומות אחרים. אין כל חשש שחיילים אמריקאים, או רוסים או איראנים יופיעו במעבה הג'ונגלים שלה.
יש לה איש חזק, אבוי
סרי לנקה מכילה את רוב הסכסוכים האפשריים. יש בה ארבע קבוצות דתיות. שתי הגדולות ביותר, הבודהיסטים (סינהאלים על פי מוצאם האתני) וההינדו (טאמילים) ניהלו מלחמת אזרחים במשך 30 שנה ויותר. בחודש הבא ימלאו עשר שנים לסיומה. בשנים האחרונות, קיצונים בודהיסטים הציקו למוסלמים. עכשיו קיצונים מוסלמים רוצחים נוצרים. אנחנו רגילים לראות רוב מדכא מיעוט, אבל מיעוט נגד מיעוט הוא תופעה לא שגרתית.
התוצאה הסבירה ביותר של מצב העניינים הזה תהיה ערעור היציבות הפוליטית בסרי לנקה. הפוליטיקה שלה מסובכת להחריד. הנשיא וראש הממשלה אינם מדברים זה עם זה. ישראלים אינם מתרגשים, אבל הבעיה בסרי לנקה היא שלכל אחד מן השניים יש סמכויות ממשיות. הנשיא שולט בכוחות הביטחון, ונמנע מלהזמין את ראש הממשלה לפגישות של המועצה לביטחון לאומי. ניסיון של ראש הממשלה להזמין אליו את הגנרלים נתקל בסירוב. ראש הממשלה לא ידע אפוא, שהמודיעין הזהיר עשרה ימים לפני טבח חג הפסחא, מפני פגיעות ממשמשות ובאות בכנסיות.
נסיבות כאלה הן הזמנה מפתה לאיש חזק להציע את שירותיו, כדי למלא את הוואקום. למזלה של סרי לנקה, או לרוע מזלה, יש לה איש חזק, שהרקורד שלו כולל ניצחון על אחד מארגוני הטרור היעילים והמצליחים ביותר של זמננו. האיש הוא מאהינדה ראג'אפאקסה, שהיה נשיא במשך תשע שנים. ארגון הטרור שהוא הביס רצה לפרק את סרי לנקה ולהקים בה מדינה טאמילית עצמאית. הוא היה המשתמש הסדרתי הראשון של זמננו במחבלים מתאבדים.
המחיר שראג'אפאקסה גבה על שירותיו היה החנקת הדמוקרטיה הסרי לנקית. היא הצליחה להשתחרר מאחיזתו ב-2014, אבל הוא משוכנע שהרוב הסינהאלי-בודהיסטי מתגעגע אליו. אין זה מן הנמנע שהוא צודק - ואין זה מן הנמנע שהנוצרים הנפחדים יצטרפו אל הבודהיסטים בהצבעה לטובת האיש החזק, או אחד מאחיו.
דרום אסיה בימים האלה אינה מקום נעים למיעוטים דתיים ואתניים. אנחנו יודעים מה עוללה בורמה/מיאנמר למוסלמים שלה, הרוהינגה, שמאות אלפים מהם נמקים במחנות פליטים בבנגלדש. מתח דתי ואתני גואה בהודו, במהלך בחירות הענק שלה (שיסתיימו רק באמצע מאי). בסרי לנקה השבוע סוכני דאע"ש התנדבו לצקת עוד קצת שמן על המדורה. שתבער.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny