האם העבירה את הילד קופת-חולים, האב לא ידע - מה קבע ביהמ"ש?

עפ"י חוק, המוסד לביטוח לאומי אינו חייב ליידע הורה על העברת ילדו לקופת-חולים אחרת ע"י ההורה האחר • ביהמ"ש העליון דחה עתירה בה התבקש המל"ל להוציא נוהל חדש עם חובת יידוע הורים על מעבר קופ"ח של ילדיהם

גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גירושים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

יואב, בנו בן השלוש של אב גרוש, החל להרגיש ברע במהלך הלילה. הילד "התנפח" והחל להתגרד ולבכות. האב המודאג הרים את הילד על כתפו ומיהר לקחת אותו למוקד הלילה של קופת-חולים כללית, הסמוך לביתו. כשנתן בקבלה את כרטיס קופת-החולים של בנו, שתמיד החזיק בארנק ליתר ביטחון, האחות בדקה, התעכבה ארוכות ואז הודיעה לו כי "הילד לא רשום בקופת-חולים כללית". האב המשתומם לא הבין מה קורה והסביר כי הם כבר היו במוקד בעבר, אולם האחות הודיעה כי הילד כנראה נרשם לקופת-חולים אחרת, לא ידעה לומר לאב לאיזו קופה, והחזירה לו את כרטיס החבר.

האב, בייאושו, כשיואב החולה על כתפו, עצר מונית ונסע לבית החולים המרוחק כמחצית השעה. בדרך יואב המשיך "להתנפח" ולבכות. האב ניסה להרגיע אותו.

העובדות הללו היו הבסיס לעתירה שהוגשה לבג"ץ, אשר תקפה את החוק הקיים ונוהל של המוסד לביטוח לאומי, המאפשרים להורים גרושים או בנפרד להעביר את הילד מקופת-חולים אחת לאחרת, מבלי שההורה השני ידע על כך כלל.

העתירה, שהוגשה על-ידי עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" ושני אבות בנפרד שנתקלו בסיטואציה בה לא היו מודעים להעברת ילדם בין קופות-החולים, נדחתה החודש על-ידי בית המשפט העליון, שקבע כי "אין לקבוע כי פעולת המוסד במסגרת ההסדר הסטטוטורי המיוחד שנקבע בחקיקה הראשית חורגת ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות שיפוטית", אך נדמה כי השאלה שהוצגה לבית המשפט - מה היה קורה אם הילד יואב חס וחלילה היה נפטר עקב העיכוב בטיפול - ממשיכה להדהד בזירה המשפטית-משפחתית.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין חיים פאשי לוין ומיקי אביב (שעבדו בהתנדבות), ביקשה להבטיח שנושא מהותי הנוגע בדיני נפשות - העברת ילד מקופת-חולים אחת לשנייה - ייעשה בשיקול-דעת ובידיעת שני ההורים, כדי להבטיח את טובתו של הילד. בעתירה נטען כי המצב הקיים עלול לעכב אבחון, ובמקרים מסוימים, בעיקר במקרי חירום, התוצאות עלולות להיות הרות-גורל. זאת, מעבר ל"טרטור" של נסיעה לקופת-חולים במקום מרוחק עם ילד חולה.

במסגרת העתירה התבקש בג"ץ לחייב את הביטוח הלאומי להוציא נוהל מעשי המחייב ומאפשר יידוע כל הורה על כך שילדו עבר קופת-חולים, וזאת מיד עם הגשת בקשת המעבר. זאת, לאחר שעמותת "הורות משותפת" פנתה למוסד לביטוח לאומי בנושא, וזה השיב כי הוא מסכים עקרונית עם עמדתה שיש ליידע את ההורה האחר על בקשת רעהו למעבר קופה עוד לפני אישור המעבר - אך לא יישם את הנושא באופן פרקטי.

על-פי המצב הנהוג כיום בישראל, ילד רשום בקופת-החולים תחת הורה אחד בלבד, ההורה המקבל את קצבת הילדים - כאשר ברוב-רובם של המקרים מדובר באם. הבעייתיות, כפי שנטען בעתירה, מתייחסת לכל הנוגע ליידוע ההורה האחר, כשאחד ההורים מבקש לעבור עם הילד לקופת-חולים אחרת. במצב בו האם עוברת קופת-חולים יחד עם הילדים ולא מיידעת את האב, והמוסד לביטול לאומי אף הוא אינו מיידע את האב על מעבר קופת-החולים של ילדיו, עלולה להתעורר בעייתיות בנוגע למתן טיפול רפואי על-ידי ההורה האחר בשני מקרים: כאשר ההורים חיים בנפרד (גרושים ופרודים); או כאשר ההורים חיים יחד, אך מערכת היחסים ביניהם עלתה על שרטון, כך שאין ממש תקשורת ביניהם.

הביטוח הלאומי הוא הגוף האחראי על מעברי קופת-חולים, וזה פרסם בינואר האחרון חוזר ובו מפרטים המקרים בהם יעדכנו את ההורה על כך שההורה האחר והילד המשותף הגישו בקשה למעבר קופת-חולים. על-פי המצב הקיים, כאשר ההורה אצלו לא רשום הילד (לרוב האב) מעוניין לקבל מהביטוח הלאומי הודעה על כך שההורה אצלו רשום הילד (האימא) עבר יחד עם הילד קופת-חולים, עליו לרשום במשרד הפנים כתובת נוספת למשלוח דואר, ואז, אם יבוצע מעבר קופת-חולים, הוא יקבל את המידע.

על-פי הנתונים שהוצגו לבג"ץ, כיום כל זוג שלישי במדינת ישראל מתגרש, אך רק 969 הורים, נכון ליום הגשת העתירה, הוסיפו את כתובתם ככתובת נוספת למשלוח דואר, וזאת מתוך מאות אלפים. נכון שלא לכל ההורים הגרושים יש ילדים מתחת לגיל 18, אך עדיין מדובר במאות אלפי ילדים המצויים "בסיכון", על-פי העתירה, ככל שאחד ההורים כלל אינו יודע באיזה קופת-חולים ילדו מטופל.

הנוהל, נטען, אינו עובד, אינו פרקטי, וההשלכות ברורות. "את הגיחוך שבנוהל ניתן להדגים בפשטות בכך כאשר יקרה אסון, האם נוכל לטעון כנגד אותו אב: 'מדוע לא פנית בעת שהתגרשת למשרד הפנים על-מנת לרשום את הפרטים שלך, שכן אחרת, אם האימא תעבור קופת-חולים, והילד יהיה חולה בדיוק באותו זמן, יהיו בעיות?'".

ואולם, בית המשפט העליון לא התרשם מהדרמטיות. בהחלטה קצרה מאוד שכוללת פסקה וחצי בלבד, קבעו השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ ועוזי פוגלמן כי אין להתערב בשיקול-הדעת של הביטוח הלאומי בנושא. בית המשפט ציין כי הביטוח הלאומי, שאליו פנו העותרים בפנייה מוקדמת, התקין את אותו נוהל חדש על-מנת להסדיר את הסוגיה של יידוע הורים על מעבר קופת-חולים של ילדם; וכי "בגדר התיקון נקבע כי הורה אשר מענו הרשום אינו מענו הרשום של הקטין, רשאי לבקש כי מענו או כתובתו במשלוח דואר יהיו כתובת נוספת במשלוח דואר לקטין, ובמקרה כזה הדואר בענייננו של הקטין יישלח לשתי הכתובות, אלא אם קיימת מניעה לכך כגון שלילת אפוטרופוסות מההורה השני".

בתגובה לטענת האב עותר והעמותה, כי הורים רבים אינם מודעים להוראות חוק עדכון כתובת, ציינו השופטים כי המוסד לביטוח הלאומי הציג בדיון "נכונות להביא מידע זה לידיעת הציבור בצד הנוהל שכבר פורסם, וזאת מעבר לנדרש בחוק, מתוך הכרה בחשיבות הנושא". עוד צוין כי המוסד לביטוח לאומי ציין כי אין מקום לטעמו לפעול בדרך אותה מציעים העותרים - ולהוציא נוהל מעשי המחייב ומאפשר יידוע כל הורה על כך שילדו עבר קופת-חולים, וזאת מיד עם הגשת בקשת המעבר.

השופטים קבעו כי לאחר ששקלו את טענות הצדדים, הם "לא מצאו עילה להתערבות על-פי אמות-המידה הנהוגות במשפט המינהלי". עוד קבעו השופטים, כאמור, כי "אין בידינו לקבוע כי פעולת המוסד במסגרת ההסדר הסטטוטורי המיוחד שנקבע בחקיקה הראשית חורג ממתחם הסבירות במידה המצדיקה התערבות שיפוטית".

המקרים שהוצגו לבית המשפט: האם סירבה לגלות לאיזו קופה העבירה את הבן והאב שבסך-הכול רצה שבנו יקבל חיסון לשפעת

אביו של "יואב" מהעתירה לבג"ץ לא לבד. לשם המחשת חשיבות עדכון האב בהעברת ילדו מקופת-חולים אחרת לאחר, הציגה העמותה להורות משותפת מספר מקרים אמתיים מחיי היום-יום של אבות גרושים שהגיעו אל פתחה, וביניהם סיפורו של אב גרוש א', שחווה בדיוק את מה שחווה אביו של יואב. הוא לקח את ילדו הקטן למוקד לילה של אחת מקופות-החולים, אך כאשר ביקש לרשום תור עבור הילד, לא הצליח לעשות כן, ורק אחרי בדיקה מול המזכירה במקום התברר לו כי הילד אינו חבר יותר באותה קופת-החולים. אותו אב, שאין בבעלותו מכונית ואשר אינו יודע לאיזו קופת-חולים עבר ילדו שלו, נאלץ לנסוע עם הילד במונית לבית חולים, אשר נמצא במרחק נסיעה של 45 דקות.

סיפור נוסף שהוצג לבג"ץ היה סיפורו של אב גרוש ב', שניסה לקבוע לילדו תור רגיל באמצעות אתר האינטרנט של הקופה, אך לא הצליח לעשות זאת, וכשפנה למוקד הטלפוני, הוסבר לו כי הילד עבר קופת-חולים. כשהאב פנה לאם וביקש את פרטי הקופה החדשה שהילד רשום אליה, האם סירבה לתת לו את המידע ואף הציעה לו שלצורך כך יפנה לבית המשפט.

אב גרוש ג' הופתע כאשר לקח את בנו בן ה-3 לחיסון שפעת, וכאשר הם ישבו מול המזכירה בסניף, היא שאלה את האב מדוע הם עוברים קופת-חולים. האב, שלא ידע על כך דבר, נשאר פעור פה. בסופו של יום הילד קיבל את החיסון שבועיים לאחר מכן.