ירושלים. העירייה התאמצה לאתר דירות רפאים / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
משרדי האוצר והפנים והרשויות המקומיות לא היו מחויבים לתוכנית שנועדה להשית כפל ארנונה על דירות רפאים, ולכן היא נכשלה. מדוח מבקר המדינה עולה כי רק שלוש העיריות הגדולות פעלו בנושא, אולם הן לא זכו לסיוע ממשרדי הממשלה. עיריות אחרות כלל לא פעלו בנדון והממשלה לא חייבה אותן לעשות זאת.
הרעיון לחייב בעלי דירות רפאים, שאינן מאוכלסות, הוצג לראשונה בדוח של ועדת טרכטנברג שבדקה את שוק הדיור. במרץ 2012 החליטה הממשלה להמריץ את בעלי הדירות להשכיר או למכור אותן. דירת רפאים הוגדרה כדירה שאיש לא התגורר בה במשך תשעה חודשים בשנה החולפת.
בפועל הוראות השעה לא הגדירו כהלכה את המונח "דירת רפאים", מה שאיפשר לרוב הרשויות המקומיות לחמוק ממימוש ההחלטה. על פי הלמ"ס, ב-2016 היו בישראל כ-158 אלף דירות ריקות, אולם רובן המוחלט לא נחשבו לדירות רפאים. להערכת האוצר, רק כ-33.5 אלף דירות יכולות לענות על הגדרת דירות רפאים ואילו במכון המחקר והמידע של הכנסת העריכו כי המספר כפול.