פרקליט המדינה שי ניצן / צילום: איל יצהר
מבקר המדינה יוסף שפירא בודק בדוח שלו מדוע לא יושמה החלטת ממשלה, משנת 2001, לאחד בין מערך התביעה המשטרתית לבין הפרקליטות.
מינהל התביעות במשטרה אמון על הטיפול ב-90% מהתיקים הפליליים, כ-70,000 בשנה, ומשרתים בו כ-800 שוטרים, מהם כ-550 תובעים. אלה מטפלים בעיקר בעבירות הפוגעות בסדר הציבורי ובאיכות חייו של הפרט.
לעומת זאת, פרקליטות המדינה על מחוזותיה השונים כוללת כ-650 פרקליטים במחלקה הפלילית, המייצגים את המדינה בכ-10% מהתיקים הפליליים בישראל, שעוסקים בעבירות החמורות בספר החוקים.
לפי דוח המבקר, הסיבה העיקרית לזניחתה וסיכולה של "תוכנית האיחוד" נעוצה בהתנגדותם המסורתית של היועצים המשפטיים לממשלה וראשי הפרקליטות לאורך השנים.
משרד המשפטים מסר בתגובה: "כפי שנמסר במענה לטיוטת דוח המבקר, מאז החלטת הממשלה בשנת 2001, לפיה יש להביא לאיחוד בין התביעה המשטרתית לפרקליטות, התקבלו החלטות אחרות על-ידי הממשלה, באמצעות מספר הצעות חוק ממשלתיות שנועדו להסדיר את חלוקת העבודה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית.
"הצעות אלה, שהתקבלו ונחקקו על-ידי הכנסת, קבעו את ההסדרים תחילה כהוראות שעה ולבסוף כהוראת קבע. משמעות הסדרה זו בחקיקה שהוצעה על-ידי הממשלה, היא שהחלטת הממשלה משנת 2001, הלכה למעשה, בוטלה.
"עוד נמסר כי איחוד של התביעה המשטרתית עם הפרקליטות הוא מהלך שאינו ישים ואינו נכון הן מבחינה עניינית והן מבחינה תקציבית. מבחינה עניינית, סוגי העבירות, לפי מידת חומרתן ומורכבותן, מחייבות התמקצעות ייחודית ושונה - ודומה שרק כך יתאפשר טיפול אפקטיבי ויעיל שיהיה בו כדי להגן באופן המיטבי על הציבור.
"התביעה המשטרתית מתמחה בטיפול אפקטיבי ויעיל בפשיעה יומיומית ובכמות אדירה של תיקים, ואילו הפרקליטות מתמחה בטיפול בפשיעה חמורה המתבצעת באמצעים מתוחכמים ובתיקים מורכבים".