המבקר: המדינה לא מסייעת לזוגות המתגרשים ואפילו מערימה עליהם קשיים מיותרים

מדוח מבקר המדינה עולה כי זוגות מתגרשים שרוצים ליישב את הסכסוך במסגרת הליך הגישור נתקלים בחסמים שמערימה המדינה; אין מענה בגישור למעוטי יכולת; ועובדים סוציאליים שמלווים את ההליך המשפטי מעכבים את הדיונים כיוון שהם קורסים תחת העומס

גירושים. צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
גירושים. צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

איך מסייעת המדינה לזוגות המתגרשים בארץ לעבור את ההליך האמוציונלי והמורכב? האם היא מלווה אותם בהליך, מעניקה להם טיפול, מסייעת לצמצמם את הפגיעה בילדים ולהביא לסיומו של ההליך במהירות? אז זהו, שלא. מסתבר שהתשובה לכל השאלות הללו שלילית, שהמדינה לא ממש מסייעת לזוגות המתגרשים ואפילו מערימה עליהם קשיים מיותרים.

כך עולה מפרק מיוחד שהקדיש מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, במסגרת הדוח השנתי שלו, ל"טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושים ופירוד". מהדוח עולה, בין היתר, כי זוגות שרוצים ליישב את הסכסוך במסגרת הליך הגישור נתקלים בחסמים שמערימה המדינה; אין מענה בגישור למעוטי יכולת; ועובדים סוציאליים שמלווים את ההליך המשפטי מעכבים את הדיונים כיוון שהם קורסים תחת העומס.

תמונת המצב העגומה שמציג המבקר בתחום הליווי של הזוגות המתגרשים מתארת על רקע חוסר היכולת של המדינה להדביק את קצב השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתחום הגירושים בעשור האחרון, הן חברתיים והן משפטיים. בעקבות זאת, כותב המבקר, "נוצרה אי-בהירות נורמטיבית בתחומי המשמורת ומזונות ילדים, הגורמת לאי-ודאות בקרב ציבור המתגרשים ואצל גורמי המקצוע בתחום הרווחה ומקשה על גיבוש הסכמות ומתן שירותים למשפחות המצויות בהליכי גירושים ופירוד".

עוד מצא המבקר כי הגם שחלפו כמעט שלוש שנים מאז נכנס לתוקפו החוק ליישוב סכסוכים במשפחה באמצעות גישור (חוק מהו"ת), "בפועל ישנם חסמים לשימוש במנגנונים כאלה הן ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט והן בסיוע המשפטי במשרד המשפטים; פעולותיו של משרד הרווחה לא התגבשו ליצירת רצף מענים טיפוליים ייעודים למשפחות אלה, במיוחד בשלבים המוקדמים של המשבר, והוא אינו מספק כלל מענים כאלה המכוונים לילדים".

בתחום סיוע משרד הרווחה להליך המשפטי בגירושים, באמצעות עובדים סוציאליים, נמצא כי משרד הרווחה הזניח תחום זה לאורך שנים תוך התעלמות מהשינויים שהתרחשו בו ומהעומס שהלך וגבר על עובדים סוציאליים לעניין. "הזנחה זו באה לידי ביטוי קיצוני בזמני ההמתנה הארוכים והבלתי סבירים של משפחות לתסקירים של עובדים סוציאליים, שיש בהם כדי לגרום להתמשכות סכסוך הגירושים ולהסלמתו. תוצאת הזנחה זו היא פעמים פגיעה מילולית ואף פיזית של המשפחות ב'שליח' - העובד הסוציאלי".

על-פי הדוח, אותם זמני המתנה "בלתי סבירים" לתסקירים עומדים על חודשים ארוכים במקרים רבים, ואף יותר משנה. זאת, על אף שבית המשפט קוצב זמן להגשת תסקיר, על-פי רוב 45 ימים. "עיכובים ממושכים אלה, מלבד העובדה שהם אינם עומדים בדרישות צווי בית המשפט, הם גם גורמים לשורה של נזקים ועלולים אף להעצים את הסכסוך הזוגי והמשבר המשפחתי תוך פגיעה בילדים", כותב המבקר.

המבקר מציין כי הבעיה נולדה על רקע אי-התאמת המשאבים לשינויים החברתיים. "למרות הגידול המשמעותי בכמות התסקירים הנדרשים על-ידי בתי המשפט, מספר תקני עובדים סוציאליים ס"ד נותר בעינו, ואף פחת. משמעות עובדה זו היא הגברת העומס על עובדים סוציאליים ס"ד ועימה ההשלכות על הטיפול במשפחות", נכתב בדוח.

המבקר מציין כי מעצם טבעה, עבודת העובדים הסוציאליים היא חודרנית ומעוררת התנגדות, כעס ותחושות תסכול בקרב בני המשפחה, המופנים לעתים כלפי העובד הסוציאלי עצמו. תחושות אלה עלולות להתעצם נוכח היעדר מענים טיפוליים וזמני ההמתנה הממושכים. 72% מהעובדים הסוציאליים ס"ד דיווחו בשאלון משרד מבקר המדינה כי נחשפו למידה מסוימת של תוקפנות פיזית מצד המשפחות, וכ-56% דיווחו כי נחשפו לתוקפנות מילולית במידה רבה עד רבה מאוד.

14,800 זוגות מתגרשים

בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת התגרשו כ-2,000 זוגות בשנה, בתחילת המאה ה-21 גדל מספרם לכ-10,000 בשנה, ובשנת 2016 התגרשו כ-14,800 זוגות. המבקר מציין בדוח כי למרות הגידול במספר הזוגות המתגרשים והשינויים החברתיים בשנים האחרונות בתחום הגירושים, כמו אימוץ תפיסות שוויוניות בחלוקת התפקידים בין אימהות ואבות ושונות רבה בפסיקותיהן של הערכאות המשפטיות בסוגיות של משמורת, משמורת משותפת ומזונות ילדים, המצב החקיקתי נותר בעינו; ו"כך נוצר מצב משפטי לא ברור שגרם לאי-ודאות בקרב הציבור ואצל גורמי המקצוע בתחום הרווחה, בנוגע למצב הנורמטיבי בתחומי משמורת ומזונות ילדים".

המבקר מציין כי אף שמצב זה של אי-ודאות משליך באופן ישיר על גורמי הרווחה - עובדים סוציאליים - המשרד לא גיבש לעצמו תפיסת מדיניות בנוגע לסוגיות שבהן הוא מטפל, וגם לא הנחיות מקצועיות ברורות שישמשו את העובדים הסוציאליים, הנדרשים להמליץ לבתי המשפט בנושאים אלה. תקנון העבודה הסוציאלית (התע"ס) אינו מספק לעובדים סוציאליים ס"ד הנחיות מקצועיות עדכניות בתחומי משמורת ומזונות ילדים.

עוד מצא המבקר, כאמור, כי קיימים חסמים רבים לגיבוש הסכמות במסגרת הליכי גישור החובה בהליכי גירושים. המבקר ציין בדוח כי "על אף יתרונותיו של הליך הגישור - החלופה העיקרית להתדיינות בבית משפט בסכסוכים משפחתיים שהמשרד פועל לקידומה - ואף שיש זוגות רבים המעוניינים ובשלים לסיים את הליך הגירושים כבר בשלב הפגישות ביח"ס (יחידות הסיוע), בפועל אפשרות זו סגורה בפניהם, למעט במקרים מיוחדים שהגדיר משרד הרווחה".

על-פי הדוח, יחידות הסיוע מעבירות לצדדים רשימת מגשרים כללית וארוכה; והצדדים, המצויים בסכסוך בעצימות גבוהה, נדרשים להחליט יחד האם הם מסכימים לפנות לגישור וככל שישנה הסכמה, עליהם להסכים על זהות המגשר ולתאם עימו פגישה במשותף. במילים אחרות: הצדדים המסוכסכים צריכים להגיע להסכמות, בעיצומו של הסכסוך, כשבמקרים רבים הם בקושי מצליחים לדבר אחד עם השני. "תהליך זה, מלבד היותו כרוך בזמן ובעלויות גבוהות, גם מסכן את ההסכמות שכבר הושגו ביח"ס ועלול לגרום לצדדים לוותר או לדחות את הליך הגישור, להקצין עמדותיהם ולהסלים את הסכסוך", כותב המבקר.

עוד מציין המבקר כי קיים כשל בהפעלת שירותי גישור בחינם למעוטי יכולת. בדוח נכתב כי "משרד המשפטים לא פעל די על-מנת לאפשר למי שזכאי לשירותי גישור בחינם, באמצעות הסיוע המשפטי, לממש את זכאותו. לראיה, מתקציב של 18 מיליון שקל שהוקצה בשנת 2017 למטרה זו לא נדרש אף לא תשלום אחד למגשרים העובדים בהסכם עם הסיוע המשפטי, כלומר הזכאים לשירותי גישור חינם לא הסתייעו בשירות זה".

עוד נמצא כי רשימת המגשרים שנמסרה לפונים לא הייתה רלוונטית, ומגשרים המופיעים בה השיבו לפונים שהם אינם עובדים עם הסיוע המשפטי, אלא הם עובדים באופן פרטי ובתשלום.

הילדים הם החשופים ביותר לפגיעה

המבקר מציין עוד כי קיים מחסור במענים טיפוליים למשפחות בסכסוך גירושים בעצימות גבוהה. "על אף החשיבות שבמתן מענים טיפוליים למשפחות בהליכי גירושים, ובייחוד למשפחות המצויות בסכסוך גירושים בעצימות גבוהה, תוכניתו של המשרד לאגם משאבים ולרכז בתחנת שירות אחת שירותים חברתיים למשפחות ולילדים בסיכון, לרבות משפחות במשבר גירושים, לא הגיעה לכלל דיון ונפסקה בשל חילופי מנכ"לי המשרד, ומאז השירות לרווחת הפרט והמשפחה לא העלה אותו עוד".

המבקר מוסיף כי משרד הרווחה אמור לתת מענה וליווי לזוגות, גם במסגרת תחנות שמספקות טיפול זוגי ומשפחתי, ואולם פעילות תחנות אלה "מצומצמת", כך שבפועל נמנע השירות ממשפחות רבות. "אף שהמשרד מפעיל כ-100 תחנות שמטרתן לספק טיפול זוגי ומשפחתי למשפחות המצויות במשבר, לרבות משבר גירושים ופרידה, דוגמת ייעוץ זוגי, הדרכת הורים וטיפול משפחתי, היקף התקציב המופנה לתחנות משפיע על מספר המשפחות שביכולת התחנות לתת להן מענה, וזאת מבלי למצות את פוטנציאל המענים שהן יכולות להעניק; כך נמנע שירות חשוב זה ממשפחות רבות הנזקקות לו ושאין באפשרותן לקבלו בדרך אחרת".

המבקר מוסיף עוד כי לא קיים מענה ייעודי לטיפול בילדים במסגרת הליכי הגירושים. "המשרד אינו מקדם מענה ממוקד בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושים בעצימות גבוהה, גם לא במסגרת התחנות לטיפול זוגי ומשפחתי, אף שילדים אלה הם החשופים ביותר לפגיעה רגשית והתנהגותית".

נושא כאוב נוסף במסגרת הליכי גירושים הנו הקשר בין ההורים המתגרשים לילדיהם - או ליתר דיוק: ניתוק הקשר. בהקשר זה המבקר מצא כי על אף חומרת מקרים של ניתוקי קשר בין ילדים להוריהם ושכיחותם ההולכת וגדלה, משרד הרווחה לא גיבש הנחיות ונוהלי עבודה בסוגיות של ניתוק קשר וניכור הורי.