המבקר: בתי חולים מבצעים ניתוחים פלסטיים בבקרים בניגוד לנהלים ומאפשרים לגופים מסחריים לממן תקנים למתמחים

ממצאים חמורים נגד בתי החולים איכילוב, אסף הרופא, בני ציון וולפסון שמבצעים ניתוחים פלסטיים בבקרים, שלא עבור צורך רפואי, בניגוד להנחיות משרד הבריאות • באיכילוב וברמב"ם גופים מסחריים מימנו תקנים למתמחים בכירורגיה פלסטית • המבקר מפנה אצבע מאשימה גם כלפי משרד הבריאות, שלא אוכף את הנחיותיו שלו

ניתוח בבית החולים / צילום: תמר מצפי
ניתוח בבית החולים / צילום: תמר מצפי

דוח מבקר המדינה שפורסם הים (ב') חושף כי כמה מבתי החולים הממשלתיים בישראל חורגים באופן בוטה מהנהלים ומהוראות משרד הבריאות הנוגעים לתחום הכירורגיה הפלסטית.

הדוח חושף כי בתי החולים איכילוב, בני ציון, אסף הרופא וולפסון מבצעים ניתוחים פלסטיים בשעות הבוקר (שלא עבור צורך רפואי), כדי להשלים את תוכנית הלימודים של הרופאים המתמחים בכירורגיה פלסטית, בניגוד להנחיית המשרד וללא אישורו. המשרד מתיר לבתי חולים לבצע ניתוחים פלסטיים למטרות אסתטיות גרידה בשטחיהן, לצורכי הכשרת מתמחים, רק אחרי שעות הפעילות הרגילות ובאישורו בלבד.

בשנת 2014 הורה משרד הבריאות לבית החולים שיבא לסגור מיידית מרפאה למתן שירותים אסתטיים ("קלאס קליניק") שפעלה בו באמצעות תאגיד הבריאות בגלל עירוב פסול של רפואה פרטית וציבורית. "נוכח ההתנהלות שעלתה בשיבא מצופה היה ממשרד הבריאות לערוך בדיקה מערכתית של ההתנהלות בכל בתי החולים הציבוריים העוסקים בתחום האסתטיקה, כדי לוודא שאין עירוב של רפואה פרטית וציבורית", כותב המבקר, "לרבות אופן העסקת הרופאים ושאר אנשי הצוות". המבקר מעיר למשרד הבריאות שהוצאת הנחיות לבתי חולים, מבלי לוודא את אכיפתן, "מאיינת את תוקפן".

תופעה מדהימה נוספת המתרחשת בגזרת הניתוחים הפלסטיים בבתי חולים, שוב בניגוד להנחיות מפורשות של המשרד, היא מימון תקני מתמחים בכירורגיה פלסטית בבתי חולים בידי גופים מסחריים. הגופים הללו מממנים את התקנים תוך קיום הבנות מול המתמחה שאחרי סיום ההתמחות, יועסק אצלם כרופא מומחה. "הגופים המסחריים מממנים את משרות התקן הנוספות באמצעות עסקאות או תרומות לתאגידי הבריאות של בתי החולים", כותב המבקר. "גם מוסדות רפואיים וגורמים אחרים מממנים משרות תקן כאלה כדי לתגבר אצלם את השירות הרפואי וכדי לאפשר להם לקבל הכשרה בתחום".

לפי המבקר, בית החולים איכילוב העסיק שבעה מתמחים בכירורגיה פלסטית מעבר לתקן הקיים במימון גורמים שונים ובית החולים רמב"ם העסיק שישה מתמחים כאלה. "הדבר עלול לגרום לחוסר שוויון בין המוסדות המממנים למוסדות אחרים, להעמיק את הפערים בין המרכז לפריפריה ולמעורבות של גורמים בעלי עניין במספר הרופאים המתמחים בתחום", כותב המבקר.

מעבר לצורך ביישום ההוראות, המבקר ממליץ למשרד הבריאות לקבוע, "בהתייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית והאיגודים המקצועיים, מהם הידע וההכשרה המזעריים הנדרשים לביצוע טיפולים אסתטיים, ועל פי זאת לקבוע אילו הכשרות נדרשות לביצוען".

מקצוע הפלסטיקה פרוץ

המבקר גם בדק את האופן שבו מתנהל תחום הטיפולים האסתטיים בישראל בשלל הגופים שעוסקים בו או מפקחים עליו: משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, בתי חולים ממשלתיים ותאגידי הבריאות שלצדם (עמותות שמפעילים בתי החולים כדי לממן פעילות בשעות אחר הצהריים), קופות החולים והביטוחים המשלימים (שב"נים) שהן מפעילות והמועצה להשכלה גבוהה.

עצם מקצוע הפלסטיקה, קובל המבקר, לא נחשב מקצוע, לא נדרש רישיון כדי לעסוק בו, והוא אינו מפוקח משרדי הבריאות והעבודה. לכן רואים קוסמטיקאיות שמבצעות טיפולים שרק רופא מוסמך לעסוק בהם, "דבר עלול לסכן את בריאות המטופל". הן גם עושות שימוש אסור במונחים כמו "רפואי" ו"פרה-רפואי" - פעולות שמשרד הבריאות אינו אוכף, וחייב להתחיל לאכוף באופן תדיר, לפי המבקר. "המועצה להשכלה גבוהה לא פעלה נגד המוסדות להכשרה בתחום הקוסמטיקה שהתהדרו בהגדרה 'מכללה' או 'אקדמיה' שלא כדין", כותב המבקר.

המבקר גם מתריע על כך שרופאים שאינם מומחים בכירורגיה פלסטית מבצעים במטופלים ניתוחים פלסטיים ואסתטיים (בניגוד לחוזר משרד הבריאות מ-2012 האוסר זאת במפורש); ושרופאי שיניים עוסקים גם הם בטיפולים אסתטיים, על אף שהדבר אסור. לעתים הם מכנים עצמם מומחים ב"רפואה אסתטית", ב"דרמו אסתטיקה" או ב"טיפולים אסתטיים", אך שאין כלל תחום מומחיות כזה; "פרסום המנוגד להוראות הדין ולקוד האתי ומטעה את הציבור".

למרות שהתופעות המתוארות רווחות, משרד הבריאות, כך לפי המבקר, לא פועל נגד הרופאים והמכונים הבעייתיים "באופן נחרץ ושיטתי". 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "עיסוק בקוסמטיקה איננו מקצוע בריאות ואין למשרד כוונה להסדירו ו/או את הרישוי בו. מקצוע זה מוסדר בידי משרד העבודה והרווחה. לקוסמטיקאית אסור לבצע פעולות פולשניות או כל פעולה חריגה. ככל שיש פעולות אסורות המתבצעות ע"י קוסמטיקאיות והנושא מגיע לידיעתנו, הרי שמטופל בכלים העומדים לרשות המשרד.​

"בנוגע לשימוש במונחים "רפואי, פרה רפואי": הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור פעלה במסגרת עבודתה השוטפת להפסקת השימוש במונחים אלה בהקשר ללימודי מקצוע הקוסמטיקה. הוועדה החלה עבודתה בפברואר 2018 וכללה פניות לשמונה בתי ספר ללימודי קוסמטיקה הנמצאים בפיקוח משרד העבודה. בנוסף, נשלחו דרישות לגורמים מקצועיים במשרד העבודה כי במסגרת הליך רישוי בתי ספר הובהר כי חל איסור על שימוש במונחים אלה".