גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהי מערכת בריאות טובה? ככה עושים את זה במדינות מערביות אחרות

מבט על מערכות בריאות במדינות מערביות אחרות מגלה שבכל מקום הן מקור לתסיסה ציבורית ולוויכוחים אידיאולוגיים ● מה הם המדדים של מערכת טובה, ועד כמה המדינה צריכה לנהל אותה? ● אתגר ההזדקנות של האוכלוסייה מחייב את כל המדינות לחשב מסלול מחדש ● ישראל 2048

מחאה נגד ביטול אובמקר בוושינגטון / צילום: רויטרס
מחאה נגד ביטול אובמקר בוושינגטון / צילום: רויטרס

בכל מדינה, הממשלה משחקת תפקיד בעיצוב ובניהול מערכת הבריאות. תפקיד קטן או גדול? זה כבר תלוי בין השאר בתפיסות אידיאולוגיות של רווחה וחלוקת העושר במדינה. בעולם המערבי, התגבשו מודלים שונים של מערכת בריאות. איזה מהם טוב יותר? אמנם ארגון הבריאות העולמי (WHO) ו-OECD הגדירו כמה מדדים אבסולוטיים לבחינה של מערכות בריאות, אבל הדירוגים הקיימים חסרים מאוד וישנם הבדלים גדולים בהערכות של המודלים האלה בין גופים שונים.

יש דבר אחד לפחות שמאחד בין מערכות הבריאות במדינות השונות: אין אחת שנהנית מקונצנזוס בקרב האזרחים שהיא משרתת. למרות המגוון בגישה ובמחיר, מארה"ב ועד בריטניה וגרמניה, רק בשנה האחרונה ראינו שורה של מחאות ודוחות מבקרים שהן הביאו על עצמן. גם רפורמות מרחיקות לכת בעשורים האחרונים הותירו אחריהן הרבה מאוד מטופלים ופוליטיקאים לא מרוצים.

איך מודדים את איכותה של מערכת הבריאות

כדי לפענח מה היא מערכת הבריאות הטובה ביותר, ארגונים ומדינות משתמשים במדדים שונים. ארגון הבריאות העולמי בוחן את תוכנית הבריאות העולמית, את סקרי הבריאות, מצב האוכלוסיות המתבגרות, זמינות השירות והדיאלוג ברמת המדינה ותוצאותיו.

ארגון OECD ו-Commonwealth Fund, המתמקדים במדינות המערב, או המדינות העשירות, מעריכים מערכות בריאות על ידי בחינת היקף הכיסוי שנותן הביטוח לאזרחים, הנגישות לטיפול, הוצאות המדינה על בריאות כשיעור מהתמ"ג, הסכום שמוציאים האזרחים מכיסם כדי לממן את הכיסוי הרפואי שלהם, מספר רופאים ומכשירים רפואיים מתקדמים לאלף איש, הוצאות בתי חולים, זמני המתנה לרופא, תמותה, איכות הטיפול הניתן לחולים כרוניים והיקף וזמינות של רפואה מונעת.

רופאים לאלף איש

הדגשים הניתנים למדד זה או אחר משתנים בין מערכות בריאות, ולעתים הם באים אלה על חשבון אלה. כך, מדינה אחת תעדיף לצמצם את הוצאות האזרחים על בריאות על חשבון התורים לרופאים מומחים, ובמדינה אחרת יפעלו לקצר את זמני ההמתנה על חשבון הכיסוי הביטוחי והנגישות לרפואה.

MRI למליון איש

סדרי העדיפויות של ממשלות ואופן התקצוב של מערכת הבריאות של מדינות מושפעים גם מאתגרים ייחודיים למדינות מסוימות. לדוגמה, שיעור השמנת היתר הגבוה בארה"ב או שיעור המעשנים הגבוה בגרמניה.

ויתרו על טיפול בשל עלויות

החינמית והיקרה: הבריטים קורסים, האמריקאים חולים

בעולם המערבי התגבשו ארבעה מודלים עיקריים של מערכת בריאות: בוורידג' בבריטניה, ביסמרק בגרמניה (גרסה שלה מיושמת גם בישראל), ביטוח בריאות ממלכתי אוניברסלי בקנדה ומערכת בריאות פרטית בארה"ב. וריאציות על המערכות האלה מיושמות במדינות שונות.

שני הקצוות בעולם המערבי הם ארה"ב ובריטניה, אף שבשתיהן תפיסת השוק החופשי והקפיטליזם נוכחת במלוא עוזה. הראשונה מביאה מאות אלפים לפשיטת רגל והשנייה על סף פשיטת רגל בעצמה.

מודל בוורידג' הבריטי, הנקרא כך על שם דוח בוורידג' שפורסם אחרי מלחמת העולם השנייה, נפוץ באזורים נרחבים באירופה ובדרום מזרח אסיה. הדבר המייחד את מערכת הבריאות הזאת, מעבר להיותה מרוכזת, מנוהלת וממומנת על ידי הממשלה, הוא שהמדינה אחראית לספק את השירותים הרפואיים בעצמה. בפועל, זה אומר שמערכת הבריאות הלאומית בבריטניה, ה-NHS, היא המעסיק הגדול ביותר במדינה ואחד המעסיקים הגדולים בעולם - עם 1.6 מיליון עובדים ותקציב עתק העומד על 128 מיליארד ליש"ט בשנה.

הביטוח עצמו הוא נרחב במיוחד וכולל שירותי מניעה, אשפוזים, שירותי רופא, טיפולי שיניים הכרחיים, הוצאות אמבולנס, ניתוחים מורכבים וטיפול סיעודי, נפשי ושיקומי. לחולים יש גם זכות לקבל תרופה, אם זו אושרה על ידי מערכת הבריאות והיא מומלצת על ידי המטפל. הכול ניתן בחינם על ידי הממשלה, שמממנת 98.8% מפעילות זו באמצעות מסים לאומיים ועוד 1.2% מתשלומי מטופלים. רק כ-10% מהאזרחים רוכשים ביטוח בריאות פרטי - שיעור שצמח בתקופת ראשת הממשלה מרגרט ת'אצר. ילדים, אנשים בני 60 ומעלה, אנשים בעלי הכנסה נמוכה, נשים הרות ואלו שילדו ב-12 החודשים האחרונים וחולי סרטן פטורים מתשלום עבור הביטוח.

ה-NHS כונתה בעבר "הדבר הקרוב ביותר לדת שיש לבריטים". מדובר במוסד הפופולרי ביותר בבריטניה על פי סקרי דעת קהל, יותר מהצבא או המלכה עצמה. השיטה נשענת על התפיסה שטיפול רפואי הוא זכות אדם בסיסית שעל המדינה להעניק "מהעריסה עד הקבר" לכל אזרח באופן שווה.
אלא שבמציאות התפיסה היפה הזאת פוגשת גירעון של 960 מיליון ליש"ט. ארגון NHS נמצא כעת במשבר כספי הנובע מעלייה בתוחלת החיים, הגידול באוכלוסייה המזדקנת והמשבר הפיננסי העולמי. בין ההשלכות של משבר זה הם הקצבות בתרופות, תורים ארוכים, דחיית אלפי הליכים לא דחופים, תפוסה כמעט מלאה של מיטות בית חולים (96%) ולעתים העדפת צוותי הרפואה לעמוד ביעדי תקציב על חשבון איכות הטיפול.

הלחץ על מערכת הבריאות הביא לסערה ציבורית. רק לאחרונה התקיימו כמה צעדות ל"הצלת ה-NHS", שבהן דרשו המפגינים טיפול משופר ומימון נוסף למערכת. בכיר ב-NHS לא עזר להרגיע את האווירה כשיצא בהצהרה לציבור הרחב לקראת החורף ובה ביקש "להשתמש בשירותי הבריאות באופן אחראי, כדי להבטיח טיפול זמין לכל מי שיזדקק לו".

בארה"ב, הסיפור שונה לחלוטין. גם אדם עם כיסוי רפואי מכובד עלול להתקשות בתשלום הטיפולים הרפואיים שלו, אם במקרה הוא נזקק לאחד שלא נכלל בפוליסה. בארה"ב, המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, בריאות אינה נחשבת זכות בסיסית, אף שהאו"ם רואה בה ככזאת. הזכות לחיים, כפי שמגילת העצמאות האמריקאית קובעת, מוגבלת באמצעים הדרושים להשגתה. לא פלא, שאלה שלא יכולים - לא משיגים: נכון להיום לכ-33 מיליון אמריקאים אין כיסוי רפואי כלל, ולמיליונים רבים נוספים יש כיסוי ממשלתי - מדיקר או מדיקאייד - חסר מאוד.

המחיר של היעדרם המוחלט כמעט של שומרי סף הוא עלויות בריאות גבוהות במיוחד. ההוצאה הרפואית לאדם מגיעה בארה"ב לכ-10,000 דולר בשנה (17% מהתמ"ג), פי שתיים וחצי מאשר באירופה. רופאים ואחיות מרוויחים כמעט כפול מבמדינות אחרות ושוק התרופות סובל מתת-פיקוח חריף.

התוצאה היא ש-22% מהמבוטחים מוותרים על ייעוץ רפואי בגלל עלויות, 18% לא רוכשים את תרופות המרשם שלהם, וכמעט חצי מכל המשפחות שהן בעלות הכנסה נמוכה דיווחו על בעיות רפואיות לא מטופלות בגלל העלויות. לפי ארגון הבריאות העולמי, ארה"ב מדורגת במקום 37 ביעילות מערכת הבריאות שלה, אחרי פחות או יותר כל מדינות המערב ועוד כמה אחרות. לפי ה-Commonwealth Fund, קרן אמריקאית פרטית שמטרתה המוצהרת היא שיפור והנגשה של מערכת הבריאות, האיכות, התוצאות והנגישות של הרפואה בארה"ב הם הנמוכים ביותר מעשר הכלכלות המערביות המובילות בעולם: 27% מהמבוטחים סורבו על ידי חברות הביטוח לתשלום על הליך רפואי, 32% ויתרו על הליך הקשור לרפואת שיניים (לעומת 11% בבריטניה) ו-60% דיווחו על קשיים בתשלום הוצאות רפואיות (לעומת 1% בבריטניה). כמו כן, יש בארה"ב שיעורים גבוהים של "תמותה הניתנת למניעה" ושל תמותת תינוקות.

לפי כתב העת המדעי "לנסט", ארה"ב מדורגת 29 בעולם מבחינת איכות המערכת. האבסורד הוא שכאשר כבר מגיעים לטיפול, הוא נחשב טוב. לפי סקר של גאלופ, 80% מהאמריקאים חושבים שמערכת הבריאות טובה או מצוינת ו-69% קבעו שהכיסוי הביטוחי מצוין. הבעיה היא בעיקר של נגישות.

מאז נכנס לתוקפו The Affordable Care Act (המוכר בשמו "אובמקר"), ב-2010, לראשונה ישנה הכרה בכך שלממשלה, למעסיקים ולאזרחים יש אחריות משותפת להבטיח שלכל אמריקאי תהיה גישה לביטוח בריאות במחיר סביר. תחת אובמקר מכוסים המבוטחים בעשר קטגוריות חיוניות (לדוגמה שירותים אמבולטוריים, שירותי חירום, אשפוז, שירותים ליולדות, שירותי בריאות הנפש ותרופות מרשם). כל מדינה מנהלת את תוכנית הבריאות במסגרת ההנחיות הפדרליות הרחבות ומעמידה בין היתר סובסידיות (חלקיות) לבעלי הכנסה נמוכה במיוחד. הביטוח הציבורי ממומן ממסים ומהכנסות פדרליות, אף שפוליסות הביטוח הרפואי עצמן הן הוצאות פטורות ולכן לא תורמות להכנסות ממסים.

תוכנית אובמקר עברה לא ללא מאבק, וגם אחריה יש עדיין מיליוני אמריקאים ללא ביטוח בריאות (10%). שינוי מערכת הבריאות במדינה הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת וחלק בלתי נפרד ממסעות בחירות של מושלים, סנאטורים, חברי קונגרס ונשיאים.

בקנדה התורים ארוכים, גם לחולים עשירים

בין ארה"ב לבריטניה נמצאת קנדה. לא מבחינה גיאוגרפית כמובן, אלא אידיאולוגית. בקנדה קיימת מערכת רפואית אוניברסלית מפוקחת, אך לצדה מתנהלת מערכת פרטית משגשגת. איזון זה נועד לשמור על עצמאות בתי החולים והקופות ולהפחית את עלויות המדינה בניהול מערכת בריאות עצומה.

13 הטריטוריות והפרובינציות בקנדה נושאות באחריות העיקרית לספק את שירותי הבריאות, להוציא כמה קבוצות מיוחדות שהמדינה אחראית לטיפול בהן, כמו האינואיטים. הטריטוריות והפרובינציות נסמכות על תקציב שמוענק פעם בחמש שנים וממומן באמצעות מסים פדרליים ומקומיים, מסי חברות ומכירה, והן מחויבות לפעול במסגרת חוק הבריאות הקנדי הקובע את הסל הרפואי שכל אזרח זכאי לו במימון מלא. שני שלישים מהאזרחים הקנדים מחזיקים בביטוח בריאות פרטי המכסה שירותים שלא נכללים בסל הציבורי, אך המדינה מפקחת על מחירי הפרמיות ודואגת שלכל אחד תהיה גישה מלאה לכיסוי ולטיפול רפואי.

מערכת בריאות כזאת למעשה נהנית מכל העולמות. מצד אחד שיעור התמותה הניתנת למניעה נמוך יותר (78 ל-100 אלף מיתות בקנדה, לעומת 112 ל-100 אלף בארה"ב) בקרב האוכלוסייה המתבגרת, שיעור הזוכים לרופא מטפל גבוה פי ארבעה מאשר בארה"ב, ובקרב הצעירים, פי שניים זכו לטיפול רפואי במהלך השנה החולפת. מצד שני, 28% מהקנדים דילגו על טיפול שיניים בגלל עלויות ו-30% התקשו לשלם הוצאות על הליכים רפואיים, 21% דיווחו על תורים ארוכים בהמתנה לטיפול אחרי אבחנה (לעומת 9% בארה"ב או 31% בבריטניה) ו-30% המתינו יותר מחודשיים לרופא מומחה (לעומת 6% בארה"ב).

מבחינת הקנדים, מערכת הבריאות שלהם היא מקור לגאווה לאומית. טומי דאגלס, שנחשב אבי הרפואה הציבורית בקנדה, הוכתר על ידי הציבור כקנדי החשוב ביותר בכל הזמנים (אפילו חשוב יותר מהקנדי צ'ארלס בסט, ממגלי האינסולין). אחת האמרות המפורסמות היא ש"לקנדים לא אכפת לעמוד בתור, כל עוד הקנדים העשירים והקנדים העניים צריכים לחכות בתור אותו זמן".

מייסד מערכת הבריאות הקנדית טומי דגלאס / צילום: ויקיפדיה

גרמניה וישראל: אותו מודל, לא אותה רווחה

מערכת הבריאות הציבורית הראשונה בעולם נהגתה בכלל בגרמניה, במאה ה-19, על ידי הקנצלר ביסמרק. קיומה רב השנים הפך אותה למודל של מדינות רבות, ובהן גם ישראל. כמו במערכת הקנדית והבריטית, גם בגרמניה טיפול רפואי נתפס כזכות בסיסית ואסור למנוע אותו מאף אדם. בהתאם לכך, כל תושבי גרמניה - אזרחים, סטודנטים ומי שעובד בה כחוק - חייבים להחזיק בביטוח רפואי. הם יכולים לקבל אותו מ-124 קופות חולים ממשלתיות (Krankenkassen) או באמצעות ביטוח פרטי (PKV). ביטוח החובה מבוסס על רעיונות של מדינת רווחה, כלומר, כל אזרחי המדינה תורמים 14.6% מהשכר ברוטו שלהם, המופרש באופן שווה על ידי המעסיק והעובד. מי שמרוויח מתחת לסף מסוים, אינו חייב בתשלומי הביטוח הרפואי. 48% מהמיטות בבתי חולים הן ציבוריות, 35% הן פרטיות ללא מטרות רווח ו-17% הן פרטיות למטרות רווח.

כ-86% מאזרחי גרמניה מבוטחים באמצעות הביטוח הרפואי הממשלתי. נכון ל-2019, מי ששכרו השנתי עולה על 60,750 יורו או שהוא עצמאי, יכול לבחור לפרוש מהביטוח הציבורי ולבטח עצמו בביטוח רפואי פרטי, אך עליו להביא בחשבון שקשה מאוד לחזור אחר כך לביטוח הציבורי. הביטוח הפרטי מרחיב את סל השירותים ומאפשר לבחור בין מגוון רחב יותר של רופאים ומומחים בכירים.

מאחר שהעובדה שהעשירים יכולים לפרוש מהמערכת הציבורית יוצרת עול מימוני על המערכת ומעלה את החשש לתעדוף שלהם במתן טיפול רפואי, המדינה מקשה בביצוע הצעד הזה. הפרישה מהמערכת הציבורית מותנית בכמה תנאי סף קשיחים, וחברות הביטוח הפרטיות מוגבלות ברווחי ברוטו קבועים.

השיטה עובדת. בכל מדד הקשור לגישה ולהוצאות טיפול, גרמניה מדורגת גבוה. לפי Commonwealth Fund, רק 7% מתושבי גרמניה סבלו מחסמי גישה בעקבות עלויות, 14% ויתרו על טיפול שיניים בגלל עלויות ו-4% התקשו לשלם את החשבונות הרפואיים שלהם. 99% נהנים מרופא קבוע ורק 3% המתינו יותר מחודשיים לרופא מומחה. זמני ההמתנה לרופא כה נמוכים, שהמדינה כלל לא מודדת אותם.

בישראל, מערכת הבריאות דומה לזו הגרמנית, אך בשונה ממנה, חלקה של המדינה בכלל ההוצאות הרפואיות הוא 62% - אחד השיעורים הנמוכים בקרב מדינות OECD. בגרמניה ובבריטניה, שיעור ההוצאה של המדינה הוא כ-80%. בארה"ב - 50%.

תושבי ישראל יכולים לבחור בין ארבע תוכניות בריאות (קופות חולים) שאחראיות בתורן להעניק גישה לסל הרפואי כפי שנקבע על ידי הממשלה, אך יותר מ-87% רוכשים סוג מסוים של ביטוח פרטי משלים, כולל ביטוח סיעודי, טיפולי שיניים למבוגרים או אפילו תרופות מצילות חיים מסוימות - שוב, אחד הנתונים הגבוהים ב-OECD. ישראל היא גם אחת המדינות המערביות היחידות בעולם שתוחלת החיים בה התקצרה בשנה החולפת.

הבעיה שמטרידה את כולם: הזדקנות האוכלוסייה

בחודש האחרון הציבור הקנדי סוער. סרטון ובו אישה צעירה מספרת כיצד לא אובחנה אצלה סרטן במשך שנתיים, הפך לוויראלי. הסיבה לעיכוב באבחון, אומרת הצעירה, היא שלא הייתה לה גישה לרופא משפחה. עד שאובחנה והחלה בטיפול, היא כבר הפכה עקרה. אוהבים לתת את קנדה כדוגמה למדינה נהדרת ואחת העשירות, השוויוניות והבטוחות בעולם. והנה, אפילו שם יש בעיות במערכת הבריאות. הבעיות, כך נראה, נמצאות בכל מקום.

במובנים מסוימים, האסון הגדול ביותר של מערכות הבריאות הטובות הוא ההצלחה היחסית שלהן. תוחלת החיים העולה והציפייה לטיפול רפואי איכותי מובילה לעומסים יוצאי דופן על רופאי המשפחה, בתי החולים והטיפול הסיעודי. השאיפה להמשיך לתת טיפול איכותי מעמיסה על תקציבי המדינה וגורמת משברים מימוניים מתמשכים.

התשובה לשאלה מי ייפגע במצב הזה משתנה ממדינה למדינה. במערכות בריאות כמו אלה בגרמניה ובישראל, שכר הרופאים לא ישקף את העומס עליהם, והם ישאפו לעבוד יותר בשוק הפרטי. בקנדה, בבריטניה ובישראל התורים מתארכים ומספר המיטות הפנויות בבתי החולים מצטמצם, ובארה"ב הכיסוי הרפואי הופך קטנוני יותר ויותר.

"הפציינט מס' 1: מערכת הבריאות הגרמנית" - גם הרופאים הגרמנים מוחים על שכרם / צילום: רויטרס

במציאות הנוכחית, ממשלות נדרשות למחשבה מחודשת על מערכת הבריאות שלהן: האם היא מקיימת את התפיסה הלאומית לגבי הזכות לטיפול איכותי? מעבר לוויכוח האידיאולוגי, יש לשאלה הזאת השלכות כלכליות אדירות, המחייבות קונצנזוס רחב - דבר המותיר את הסיכוי לרפורמות גדולות די קטן. 

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי