פרופ' ג'ון הלמקה, יועץ לממשלות ולחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, וראש חטיבת החדשנות בבית החולים בית ישראל בניו יורק, מסמן את מגבלות הבינה המלאכותית ●
ישראל 2048
פרופ' ג'ון הלמקה, גורו רפואה דיגיטלית, מי לא יוחלף במכונה?
"רופא אמפתי וקשוב שמביא בחשבון את הצרכים המיוחדים שלך".
מה ההבדל בין רופא כזה לפסיכולוג?
"אנחנו מחפשים מישהו שיקשיב לך לא רק כדי להקשיב, אלא כדי להבין לעומק את המצב הרפואי שלך בהקשרים השונים של חייך, ועל בסיס זה הוא עוזר לך להשיג את הטיפול הרפואי הכי טוב במערכת הבריאות. אני רואה בעתיד צוות של אנשים, רופא ואחיות, שכל אחד מהם מקבל רק את ההחלטות הכי מורכבות ומציע את הטיפולים הכי מורכבים שהרישיון שלהם מאפשר. אם הרופא שלך מתפקד באופן שמאפשר להחליף אותו בבינה מלאכותית, כנראה שזה מה שיקרה לו".
הלמקה, שכיהן עד לאחרונה, במשך 20 שנה, כראש חטיבת הטכנולוגיה בבית החולים בית ישראל, ארה"ב, משמש היום ראש תחום החדשנות בבית החולים. בתפקידו הנוכחי, הוא יהיה איש הקשר לשיתוף פעולה עם חברות, ממשלות ואקדמיה, יבחן הסבה של טכנולוגיות חדשות לתחום הרפואה; ינטר באופן שוטף את זירת הסטארט-אפים העולמית כדי להבין מה הם החידושים הקיימים ויתפקד כמנטור לסטארט-אפים הצומחים בתוך בית החולים או בשיתוף פעולה איתו. בעתיד הקרוב, בתי חולים רבים צפויים להעסיק אדם בתפקיד כזה.במקביל, הלמקה מייעץ לממשלות ולחברות בתחום הבריאות הדיגיטלית ומתחזק בלוג בשם GeekDoctor.
מאפייני הבסיס של רפואת העתיד על פי הלמקה הם אלה: רפואה מונעת ומשפרת איכות חיים (ולא רק רפואת חולים), שמתקיימת ברובה בבית הלקוח, באופן מותאם אישית. הרפואה הזאת נעשית בעזרת מכונות, אך גם באמצעות צוות אנשים הפועל יחד למען בריאות האזרחים.
כדי להגיע לרמת רפואה מותאמת אישית כזאת, הלמקה מדגיש את החשיבות של מחקר השוואתי בין מטופלים דומים. "ניסויים קליניים גדולים ומבוקרים בסמיות כפולה (כלומר, הן המשתתפים והן החוקרים אינם יודעים מי שייך לקבוצת הביקורת ומי לקבוצת הניסוי) הם ללא ספק הבסיס של הרפואה, אבל אי-אפשר לבצע בהם התאמה של הטיפול. אם נוכל ללמוד ממקרים דומים, נוכל לבסס טיפול בכל אדם על בסיס טיפול באלפי או מאות אנשים דומים לו. זו רפואה גם מבוססת אישית וגם מבוססת הוכחות, והיא העתיד".
לשאול "מה חסר לרופא"
הלמקה מייעץ באופן רשמי לכמה חברות בישראל, ובהן חברת הסייבר Cyneria ו-MDClone לשיפור פרטיות המידע, ולחברת Meaware העוסקת במניעת טעויות במתן תרופות. לאחרונה, הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Big Data in Healthcare באוניברסיטת בר-אילן. הכנס נערך על ידי בית החולים שיבא, שהקים את מרכז החדשנות הדיגיטלית ופועל לקידום הנושא בארץ.
הלמקה מציין שני אתגרים מרכזיים לחברות העוסקות בבריאות דיגיטלית. האחד הוא אבטחת המידע במכשירים, והשני הוא ניתוח התוכן ברשומות רפואיות.
"בתחום הסייבר, האתגר הוא ריבוי המכשירים שאינם מחשבים קלאסיים אך מחוברים למערכת המחשוב", אומר הלמקה. "לאחרונה יורטה בארה"ב התקפה שבוצעה דרך מזגן, שבמקרה היה ממוחשב עם חיבור לאינטרנט. בבית החולים הכול מחובר, אפילו משאבת האינפוזיה. לכן יש חשיבות למערכות שיודעות לאתר דפוס התנהגות ולחלץ מתוכו התנהגות חריגה, גם בלי היכרות מוקדמת עם מערכת מחשוב מסוימת. ישראלים טובים מאוד בזה, כי הדבר דומה לחשיבה על התקפה צבאית. אי-אפשר לדעת מהיכן היא תגיע ואיך היא תיראה, אלא רק שהיא תיראה חריגה".
בנוגע לניתוח תוכן ברשומות רפואיות לצורך המלצה על טיפול, התראה מוקדמת על מחלה, תעדוף טיפול וכדומה, אומר הלמקה: "אלה בעיות מורכבות למכונה כי המידע הרפואי מבולגן מאוד. כל רופא מדבר בשפה שלו, ורפואה היא מקצוע לא מדויק. כשרופא אומר שהיה לי חום, למה הכוונה? מי שמפתח אלגוריתם בתחום לא מבין עד כמה הבעיה סבוכה. מי שמתקדם מעט בתחום, מתחיל להעריך את עומק הפער ומבין שחייבים להתחיל תמיד ממקום אחד: השאלה מה הוא בדיוק הצורך של הרופא. איך הוא מגדיר את המידע שחסר לו".
הלמקה ממליץ להתחיל מבעיות שאינן מסכנות חיים או ממערכות שנותנות המלצה בלבד ואינן מחליטות על דעת עצמן. "לדוגמה, בבית החולים בית ישראל עובדים היום עם מערכת טיוב תורים של אמזון. חברת AIDOC הישראלית מתעדפת מטופלים שנראה שיש להם בעיה דחופה מאוד, אבל היא לא מונעת טיפול מאחרים וההחלטה הסופית היא של הרופא".
איך ייראו מערכות תומכות החלטה בעתיד?
"אני מנהל חווה מחוץ לבוסטון. לפני זמן מה, עובדת בת 20 בחווה אמרה שיש לה כאב באזור השחלה. הנחתי שזו ציסטה שחלתית, היא עברה אולטרסאונד ובאמת נמצאה ציסטה כזאת. מתחתיה היה אפנדציט מודלק שהציסטה הסתירה. אם היו מאבחנים אותה בתמיכה של מערכת בינה מלאכותית, אולי המערכת הייתה שואלת את הרופא, ‘אבל מה עם החום?'. רופאים לפעמים רצים לאבחון. ד"ר קירה רדינסקי הישראלית עובדת היום על מערכת מעניינת שרוצה להראות לרופא מה הסיכוי הסביר לכל אבחנה אפשרית".
האם הטכנולוגיה יכולה לעודד מטופלים להיות מעורבים יותר ברפואה שלהם ולתת להם מוטיבציה לטפל בעצמם?
"אפל החלה לאחרונה לשתף פעולה עם חברת ביטוח הבריאות אתנה ועם רשת בתי המרקחת CVS, ובמסגרת שיתוף הפעולה הזה אפל נותנת למטופל שעון ומציגה לו כל מיני מסרים כדי לראות מה משפר את המוטיבציה שלו לטפל בעצמו. האם זו הנחה לתרופות? האם אלה משפטי תמיכה? זה תחום קשה מאוד. חברת Twine Health, שעוסקת באימון אישי ונמכרה לפיטביט, שילבה בין צ'טבוט למאמן אנושי אונליין. האם חייבים מעורבות של אדם? זה תלוי במטופל, כמו כל דבר כמעט ברפואה.
"כולנו אנשים עסוקים. משימות רבות מתחרות על תשומת הלב שלנו. אם יזכירו לנו בדיוק ברגע הנכון, יש בהחלט סיכוי שנפעל כפי שאנחנו יודעים שטוב לנו. גם תמריצים כספיים וקנסות כספיים יכולים לעזור לנו להתמקד במטרות שלנו".
מעבר לכך, הלמקה מציין את הלחץ החברתי שמפעילים מטופלים זה על זה, כרכיב אנושי בשיפור המוטיבציה הרפואית. לדבריו, ניתן להשתמש בו בלי הצורך להכשיר מטפלים זמינים אונליין, רכיב שמקשה על הסקייל-אפ (הרחבת השימוש) של מערכות ממוחשבות לשיפור המוטיבציה.