פנאל "הזווית הכלכלית של האירוויזיון" בכנס "ECONOVISION" / צילום: שלומי יוסף
"'TOY' ונטע ברזילי הם הראשונים שחצו את גבולות אירופה לארצות-הברית ולמצעדים, וזה מזמן המון הופעות ברחבי העולם ומכניס מיליונים של שקלים לחברת ההפקה. אם רוצים לבנות קריירה מהותית, האירוויזיון מקפיץ אותך למעלה, ואתה צריך לבנות אותה. אז נטע הוציאה את 'באסה סבבה' ותוציא שיר חדש שהולך להיות מושק על במת האירוויזיון. אף אחד אחר מהזוכים המוכרים לי לא הצליח לבנות קריירה מבחינת סינגלים שמחזיקים אחרי זה, ונטע כן הצליחה. זה נותן תקווה לחברינו היוצרים, שאפשר לצאת מהמקום הקטן הזה ולהצליח בחו"ל" - כך אמר הערב (שבת) דורון מדלי, אחד מהיוצרים של השיר "TOY", באירוע "ECONOVISION" של "גלובס" בשיתוף בנק הפועלים.
מדלי אמר את הדברים במסגרת פאנל שעסק בזווית הכלכלית של אירועי האירוויזיון ותרומתו לעסקים המקומיים ולתעשיית הבידור בעיר תל-אביב-יפו ובכלל. עוד השתתפו באירוע גילי הייזלר, מנכ"לית פרומרקט מהפקת האירוויזיון; ליאון אביגד, מייסד ושותף בקולקציית מלונות בראון; חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל; ומירב קסטנבאום, מנהלת תחום המלונאות בחטיבה העסקית של בנק הפועלים.
כיוון שעלות ההפקה של האירוויזיון היא כה גבוהה, אמר מדלי, "יש בשנים האחרונות כאלה שישמחו מאוד לזכות במקום השני או להגיע לחמישייה, אבל המקום הראשון נתפס כמעמסה. בשנה שעברה היה טלפון שהורם לקפריסין לשאול אותם האם הם יכולים לארח אירוויזיון, כי 'יש מצב שאתם זוכים', והתשובה הייתה לא".
גילי הייזלר, מנכ"לית פרומרקט, דיברה על מאחורי הקלעים של הפקת האירווויזיון: "אנחנו מביאים המון תשתיות מחו"ל, מחלקים הרבה מהעבודה בין ספקים מאותו התחום, כי אין כאן ספק אחד שמסוגל לעשות את כל העבודה הנדרשת לבדו", אמרה. "זה אירוע בסדר גודל שלא רואים. עובדים שם אלפי עובדים, מאות ספקים גם מחו"ל וגם מהארץ. זה קנה-מידה שאני לא בטוחה שיחזור בזמן הקרוב. הוא הולך להיות האירוויזיון הכי מדהים והכי מרשים שהיה אי-פעם בעולם, אני חושבת שאירופה תהיה עם עיניים פעורות. אנחנו צריכים לחשוב קדימה, כי האירוויזיון יגמר בעוד שבוע, אבל השאלה היא איך הופכים את המדינה שלנו למדינה שמייצרת יותר אירועים כאלה, כדי שאירוע בינלאומי כמו האירווזיון לא יהיה חד-פעמי".
"אני חושבת שאם לא יסתכלו על אירועים כעל הוצאה אלא כעל השקעה, דברים ישתנו", הוסיפה הייזלר. "מהמדינה, דרך עסקים ועד כולנו, אם נבין שאם היו פה עוד אירועים בינלאומיים - לא חד-פעמיים אלא אירועים חוזרים - הם יכולים להביא רווח הרבה יותר ארוך-טווח. זו תהיה השקעה שתשתלם למדינה ולכולם. דבר שני, צריך לדבר על החוויה שהתייר שמגיע חווה פה, כדי שהוא יחזור לפה שוב ושוב".
"כשהכריזו על הזוכים, נורא שמחתי. יש לנו מלון גם בירושלים וגם בתל-אביב, וזה היה ברור שאנחנו הולכים לארח משלחות רציניות השנה, וכל המלונות מפוצצים", אמר ליאון אביגד, מייסד ושותף בקולקציית מלונות בראון.
למרות ההצלחה שאביגד מתאר, מספר התיירים שצפויים להגיע לאירוויזיון בישראל נמוך בהרבה מההערכות המקוריות. לדברי אביגד, "היה איזשהו הייפ, אבל עד לפני שבוע מחירי הכרטיסים היו גבוהים מאוד, גבוהים מדי. עכשיו יש ניסיון להנגיש אותם יותר, ואני משוכנע שהאולמות יהיו מפוצצים".
לדברי חני סובול, מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל, "תל-אביב מפוצצת גם בתיירי פנים, אך תיירות הפנים נשכחה" - גם באירוע האירוויזיון וגם בכלל. "המדינה משקיעה בתיירות הנכנסת, ובישראלים נזכרים רק כשיש אירוע מלחמתי. כשהכול טוב משקיעים בתיירות הנכנסת, אבל אני חושבת שמי שיעשה את החגיגה הגדולה בתל-אביב זה הישראלים. התיירות הנכנסת היא המנוע החזק ביותר לכלכלה, להבדיל מהתיירות היוצאת, אבל גם לתיירות הפנים צריך לתת את המקום שכרגע היא לא מקבלת".
לדברי אביגד, המדינה ושרי התיירות צריכים להשקיע אף יותר בתיירות הנכנסת: "קרה משהו בעשור האחרון: יש 'שמיים פתוחים', וזה אומר שאפשר להגיע ב-70 אירו מלונדון לתל-אביב, ואנחנו צריכים לחבק את זה. ההחזר על ההשקעה הממשלתית בתיירות הוא מהמהירים ביותר, ונדרשת השקעה כדי שכמות התיירים לא תישאר ב-5 מיליון בשנה ותגדל ל-18 ו-20 מיליון כמו שאפשר".
מירב קסטנבאום, מנהלת תחום המלונאות בחטיבה העסקית של בנק הפועלים, דיברה על התאמת המלונות לתיירים החדשים הן מבחינת כמות והן מבחינה סגנונית: "ענף המלונאות צריך להתאים את עצמו לסוגי התיירים שמגדירים את אותם אירועים גדולים שעליהם אנחנו מדברים", אמרה. "הם מחפשים תוכן שיחבר אותם לאותם האירועים. ב-2018 קיבלנו 5 מיליון שקל מענקים שפתחו 3,800 חדרים מלונאיים חדשים, ויש עוד מאות ואלפי חדרים בדרך".
*** גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף ובחסות בנק הפועלים