משקיעים זרים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
אחד ממאפייניהן המרכזיים של השקעות שמבצעות חברות במדינות זרות הוא שימוש בהליכי בוררות בינלאומיים מכוח הסכמי הגנה על השקעות. על חלק מהסכמים אלה, אשר מיועדים להעניק מעטפת הגנה משפטית מפני סיכונים שאינם מסחריים על השקעות בשווקים זרים, חתומה גם ישראל. בכך מקווה המדינה גם לעודד השקעות זרות בישראל תוך יצירת אקלים השקעות נוח, המתבטא ביציבות וביטחון למשקיע הזר.
סביר להניח כי מארגניו של הכנס "בוררות בהשקעות בינלאומיות", שנערך הבוקר (ב') בתל-אביב בהשתתפות פירמת עורכי הדין הבינלאומית DLA PIPER, לא תיארו לעצמם כי נושא הכנס יהיה אקטואלי יותר מתמיד. זאת, על רקע האכזבה נוכח פרישתה של חברת אלסטום מהמכרז להפעלת הרכבת הקלה בירושלים, לטענתה בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני והחשש לפגיעה בזכויות אדם.
במהלך הכנס, שנערך גם בשיתוף עם משרד אפשטיין-רוזנבלום-מעוז (ERM), עלתה לדיון השאלה כיצד יוכלו משקיעים ישראליים להגן על עסקיהם בחו"ל, ומהם האמצעים העומדים לרשות המשקיעים הזרים שמעוניינים להשקיע בישראל ושבכוחם להגן על השקעותיהם.
בן סנדרסון, שותף במשרד הלונדוני של DLA PIPER, העוסק בייצוג חברות מסחריות בבוררויות בינלאומיות, חשף במהלך הכנס כי ברחבי העולם קיימות למעלה מ-2,500 אמנות לבוררות בינלאומית שמייצרות הגנות למשקיעים זרים, ואולם ישראל חתומה על 40 אמנות בלבד. לדבריו, "אף שחלקן אינן רלוונטיות לישראל, הן כולן אמנות המסדירות את כללי ההשקעות מבחוץ, כשמרביתן מעודדות את אותן השקעות".
עוד סיפר סנדרסון כי ניסיונו בתחום לימד אותו כי תמיד עדיפה בוררות בינלאומית במקרה של סכסוך בין חברה מקומית לממשל זר, מאשר בירורה בבית המשפט המקומי. "חשוב לוודא שהדיון לא יתנהל בבית המשפט הזר, כי 95% מהם כפופים באופן זה או אחר לממשל".
עו"ד גדעון וינבוים, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ERM, הדגיש כי משקיעים שמבקשים לעשות שימוש במנגנון בוררות השקעות בינלאומיות, צריכים להיות מודעים לכל הדרישות והתנאים הקבועים באמנות, כמו למשל החובה המוטלת על המשקיע לנהוג בתום-לב במגעיו ובהתקשרותו עם המדינה בה הוא משקיע.
בנוסף, ציין עו"ד וינבוים, אירעו בעבר מקרים בהם מדינות לא קיימו את פסק הבוררות. לדבריו, "על אף שעל-פי רוב מדינות שניתן נגדן פסק בורר מסוג זה מכבדות אותו ומשלמות, קיימות דוגמאות הפוכות, ובמקרים כאלה תהיה למשקיע משימה לא פשוטה לנסות ולעקל נכסים של המדינה הסרבנית ברחבי העולם, אשר בחלק גדול מהמקרים נהנים מחסינות מפני הליכי הוצאה לפועל".