דואר / אילוסטרציה: Shutterstock
הרשות הפלסטינית פנתה ל"איגוד הדואר העולמי" לפני כחודש וביקשה ממנו להכיר בפלסטין כמדינה. כך נודע ל"גלובס". איגוד הדואר העולמי (Universal Postal Union) נוסד כבר ב-1874, והוא עוסק בהסדרה של משלוחי דואר בכל רחבי העולם. מדינה שאינה חברה באיגוד לא יכולה לשלוח את הדואר שלה במישרין למדינה אחרת והיא נאלצת להיעזר בגורם שלישי. במקרה של הרשות הפלסטינית - מדובר בישראל.
ישראל שולטת על הדואר הפלסטיני מאז החתימה על הסכמי אוסלו בשנות ה-90 של המאה הקודמת. דיפלומטים פלסטינים פנו באחרונה ל"איגוד הדואר העולמי" בניסיון לשנות את המצב. המהלך הדיפלומטי הזה הוא חלק ממאמץ של הפלסטינים בחזיתות שונות. ישראל מנסה להדוף את המהלך ולצורך כך עליה לשכנע שליש מהחברות להצביע נגד ההצעה הפלסטינית או להימנע.
מי שמייצג את ישראל באיגוד הוא גורם בדרג המקצועי, אשר ממוקם בעיר ז'נבה. גם דיפלומטית ישראלית שמתגוררת בז'נבה מנסה לסייע לקדם את העמדה הישראלית.
יו"ר ארגון הדואר הבינלאומי, דיפלומט קנייתי ששמו בישאר חוסיין הודיע במליאת הארגון שהפלסטינים הגישו בקשה רשמית להצטרף כמדינה חברה לארגון. לדברי חוסיין, "הריני להפנות את תשומת לבכם לכך, שמדינת פלסטין הגישה בקשה רשמית לקבלה כחברה בארגון ה-UPU, לפי דרישות חוקת הארגון. ועל כן פניתי בכתב לכל המדינות החברות בארגון, להתייעצות בנושא ותשובתם באמצעות 'פתק הצבעה' לשם קבלת החלטה על קבלתם לארגון".
רוב המדינות שחברות באו"ם מצטרפות באופן אוטומטי לארגון. מאחר שהפלסטינים אינם נחשבים למדינה באו"ם, ההצטרפות שלהם תלויה בכך שיצליחו לגרוף תמיכה של שני שליש נציגות - 127 במספר. ישראל תוכל להסתפק ב-68 הצבעות נגד או הימנעות. ההצבעה צפויה להתבצע בכתב ולהסתיים בתוך כחודשיים.
ארגון הדואר הבילנאומי הוקם כאמור במאה ה-19 וכיום הוא משמש כסוכנות מקצועית תחת אחריות האו"ם. למרות זאת, הוא פעיל בז'נבה באורח עצמאי יחסית. במקביל להתמודדות של ישראל במועצת זכויות האדם ובגופים בינלאומיים נוספים, כעת היא נגררת גם ל"מלחמות בולים".
מעבר להיבט הסמלי, למהלך יש גם השלכות מהותיות. אם הפלסטינים יקבלו הכרה כמדינה לצרכי ביול ודיוור, יחל תהליך משלים מטעמם ובו העלאת דרישות ועתירות בפני ארגון הדואר הבינלאומי, לאפשר להם לשלוט בקבלת הדואר, משלוח הדואר, והסדרת כל הפיקוח והשליטה על מעברי החבילות. השליטה הביטחונית של ישראל בחבילות תיפגע.
מערכת היחסים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בתחום הדואר הוסדרה במסגרת הסכם הביניים (אוסלו ב') שנחתם ב-1995. רוב סעיפי ההסכם נמצאים בתוקף עד היום. לפי ההסכם, הפלסטינים רשאים להנפיק בולי דואר, חותמות דואר וחומרים קשורים אחרים ובלבד ששמם הרשמי על הבולים יהיה "המועצה הפלסטינית" או "הרשות הפלסטינית".
בהסכם נכתב כי "העיצוב, הסמלים, הניסוח ונושאי הבולים וחותמות הדואר המונפקים על ידי הפלסטיני יהיו ברוח השלום". הצדדים הסכימו בנוסף לאפשר העברה ומסירה יעילה של פרטי דואר, לרבות חבילות שיעדן או מקורן הוא בצד האחר ו/או ממדינות זרות. בפועל, ישראל שלטה במשך השנים בהעברת דברי הדואר לתוך ומחוצה לרשות הפלסטינית. באותו ההסכם, התחייבו הפלסטינים לא לפנות לגופים בינלאומיים. "מעמד הצד הפלסטיני באיגוד הדואר העולמי, יישאר כפי שהוא בהווה, והצד הפלסטיני לא יהיה צד לפעולה כלשהי לשינוי או תיקון מעמדו", נכתב בסעיף 29 להסכם.
הפניה של הפלסטינים בחודש שעבר, מהווה למעשה הפרה של ההסכם המקורי. עם זאת, גם ישראל לא קיימה את ההסכם בצורה מלאה. בשנת 2018 התפרסמו ידיעות על כך שישראל מנעה כניסה של 10 טונות מכתבים וחבילות לשטחי הרשות הפלסטינית במשך שמונה שנים, מאז 2010. בין דברי הדואר והחבילות שהתגלו אז היו גם מכתבים רגילים, תרופות ואף כיסא גלגלים שנשלח מטורקיה לעזה בשנת 2015 ועוכב על ידי ישראל. שר התקשורת הפלסטינית, אלאם מוסא, האשים אז את ישראל בחסימת העברת הדואר.
בשנת 2016 חתם מתאם הפעולות בשטחים, האלוף יואב פולי מרדכי על הסכם דואר חדש עם הרשות הפלסטינית. לפי אותו ההסכם, שהיה עדכון להסכם אוסלו ב', ישראל התחייבה שלא להחזיק ברשותה דואר בינלאומי למשך יותר מ-48 שעות, בניגוד לעיכובים קודמים של שבועות ואף חודשים. על פי אותו ההסכם, הרשויות הישראליות אמורות לבצע בידוק בטחוני לדואר המתקבל דרך ירדן, באזור גשר אלנבי. הרשות הפלסטינית היתה אמורה להקים משרד דואר ביריחו שאמור היה לטפל בדואר הבינלאומי, המגיע דרך ירדן.
ישראל פנתה למרבית המדינות החברות בארגון (195 מדינות) והמליצה להן להתנגד לבקשה הפלסטינית. במשרד החוץ אמרו היום ל"גלובס" שמדינות כמו ארה"ב וקנדה יתייצבו לצידה של ישראל באופן חד משמעי. מדינות אחרות, שהידקו את היחסים בתקופה האחרונה, בהן ברזיל, ארגנטינה וגואטמלה, מתחמקות בשלב זה ממתן תשובה.
עו"ד יגאל לוי ששימש סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת ועמד בראש ועדת הדואר המשותפת לישראל והרשות הפלסטינית אמר כי "מדובר בניסיון פלסטיני לגרור את איגוד הדואר העולמי לסוגיה פוליטית, תוך הפרה בוטה של הסכם הביניים בין ישראל לרש"פ אשר אוסר במפורש על הצד הפלסטיני להיות צד לפעולה כלשהי לשינוי מעמדו באיגוד הדואר העולמי".