ינקי קווינט / צילום: איל יצהר
צעד נוסף בהטמעת אסטרטגייה עסקית ליצירת ערך משותף בחברות הממשלתיות: רשות החברות הפיצה לדירקטוריונים של החברות הממשלתיות רשימת שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה במיזמי "ערך משותף" והנחתה אותם לדון בהם. במכתב ששלח מנהל רשות החברות יעקב (ינקי) קוינט להנהלות החברות, הוא מנחה את הדירקטוריונים לדון בשיתופי הפעולה המוצעים, מציג רשימת דוגמאות למיזמי ערך משותף מהעולם ומזמין אותם להעלות שיתופי פעולה אפשריים אחרים ביוזמתם. "הערך המשותף הוא כלי שיכול לשמש לחיזוק אזורי הספר, לסיוע לעסקים קטנים, להכשרה ולקידום עובדים, לשמירה על איכות הסביבה ובטיחות בעבודה, לגיוון תעסוקתי, לקידום החינוך, לקליטת עלייה ועוד", כותב קוינט במכתבו.
מדובר בשלב נוסף ביוזמה שעליה הכריזה רשות החברות בינואר השנה - לקדם אסטרטגיה עסקית של ערך משותף בחברות הממשלתיות. בשלב הנוכחי מציגה הרשות תוצאות של עבודת איסוף על מיזמי ערך משותף בעולם. העבודה, שערכה עבור הרשות חברת הייעוץ הישראלית TASC, מתארת את הנעשה בישראל ומציגה את רשימת הרעיונות שעלו מצד הסוכנות היהודית, משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים לשיתופי פעולה שמטרתם להביא ליצירת ערך משותף.
בין היתר מציעים הסוכנות ובמשרד הקליטה והעלייה לחברות הממשלתיות להשתלב בתוכניות לקליטת עובדים עולים במקצועות ייעודיים בתחומים שבהם יש מחסור בישראל; משרד הכלכלה והסוכנות היהודית מציעים שיתופי פעולה בשורת מיזמים שנועדו לסייע ליזמים ולבעלי עסקים קטנים ובינוניים; הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל מציעות לחברות הממשלתיות לשלב עסקים קטנים ובינוניים בפריפריה בתוכניות הרכש שלהן, המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה (מה"ט) מציע שורת מיזמים לשילוב סטודנטים, בדגש על חרדים ואתיופים, בהכשרות מקצועיות מעשיות בחברות הממשלתיות; נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מציעה הכשרות להגברת הגיוון בעבודה; משרד החינוך מציע לחברות להשתתף בתוכניות לימודים בעלות אוריינטציה טכנולוגית שיאפשרו גם תעסוקה עתידית בחברות האלה; המשרד להגנת הסביבה מציע הדרכות לשימוש בחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה; והרשות לחדשנות מציעה תמיכה בתוכניות מו"פ.
"ערך משותף אינו בגדר פילנתרופיה"
ערך משותף או "שורת רווח כפולה" נוצרים כאשר יש התלכדות בין המטרות העסקיות-כלכליות של חברה ובין תועלת ערכית שהיא מייצרת - לאומית, חברתית או סביבתית. ההנחה הזו מעוררת ספקנות רבה בקרב אלה הסבורים כי חברה עסקית אינה רשאית לקבל החלטות שאינן מבוססות על היגיון עסקי טהור של השאת רווחים.
קוינט מתייחס לכך במכתבו וכותב כי "למען הסר ספק יובהר כי חברות עסקיות מתבקשות לפעול משיקולים עסקיים בלבד. עקרון הערך המשותף אינו חורג מכלל זה. ערך משותף אינו בגדר פילנתרופיה או אף אחריות תאגידית, אלא שהוא כאמור נועד לייצר ערך כלכלי בד בבד עם הערך החברתי. כך, בעוד שהעיקרון המנחה פילנתרופיה או אחריות תאגידית הוא תרומה לקהילה ולסביבה המתרחשת כתוצאה מלחץ חיצוני או תחושת אחריות, העיקרון המנחה בערך משותף הוא רווח כלכלי וחברתי אשר משרת את מטרות החברה". קוינט מוסיף כי בשנים האחרונות קיימת מגמה אשר הולכת וצוברת תאוצה של חברות עסקיות שמקדמות ערכים סביבתיים וחברתיים בדרך של יצירת ערך משותף - מגמה שמקבלת רוח גבית מציפיות הצרכנים, העובדים ובמידה הולכת וגדלה המשקיעים בחברה (ראו מסגרת).
בין החברות הגדולות בעולם שמנהלות פרויקטים של ערך משותף מונה קוינט את תאגיד המזון נסטלה בהודו, שפיתח תוכנית להכשרה וליווי של מגדלי קפה מקומיים בטכנולוגיות ייצור חדשות ותוכנית של יצרנית המלט והבטון העולמית Cemex, שזיהתה כי משפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך הזקוקות למוצרי החברה מתקשות לרכוש אותם. Cemex יצרה תוכנית המאפשרת פריסת התשלומים עבור מוצרי הבנייה שלה וליווי מהנדס לצורך הנחיה מקצועית, ובכך סייעה לכ-350 אלף משפחות לבנות את ביתן. בעקבות כך, נרשם גידול במכירות החברה ונרשמה עלייה של 20% במחירי הבתים באזורים שבהם הופעלה התוכנית.
בין הדוגמאות הנוספות למיזמי ערך משותף שמקדמות חברות ממשלתיות בעולם, שאספה TASC בהזמנת רשות החברות, אפשר למצוא פרויקט מיחזור למדי דוורים משומשים של חברת הדואר הפינית ופרויקט הכשרת נשים בדרום אמריקה להתקין מערכות סולאריות ביתיות של חברת האנרגיה האיטלקית Enel. בקטגוריה נפרדת אספה TASC דוגמאות לפרויקטים מהעולם שנמצאים בתחומי פעילות מובהקים של חברות ממשלתיות ישראליות. כך למשל יצרנית המטוסים האירופית איירבוס מממנת תוכנית (העשויה להתאים לתעשייה האווירית, ע"ב) להכשרת מהנדסים צעירים לילדים בגילאי 16-10, שמסייעת בשיפור רמת החינוך בקהילה ומספקת לאיירבוס גישה לגיוס כוח אדם צעיר ואיכותי. חברת הולכת הנפט והגז הטבעי טראנס-קנדה, הפועלת בצפון אמריקה, השקיעה 150 מיליון דולר בפיתוח אמצעים לניטור ומניעת דליפות בצנרת ביתית - פעילות שמגדילה את הכנסות החברה ומסייעת לאיכות הסביבה.
בין החברות הישראליות שמעורבות בפרויקטים של ערך משותף אפשר למנות את אגד, שמפעילה מזגן תעשייתי בתחנות האוטובוס שמקרר את האוטובוסים וחוסך עלויות דלקים ופליטות גזים מזהמים במהלך הנסיעה כתוצאה מהפעלת המזגן של האוטובוס. חברת מונא טורס פיתחה שירות לבניית חופשות בחו"ל המותאמות למשפחות עם מוגבלות - יוזמה שפותחת בפני החברה את שוק האנשים עם מוגבלות ומשיאה ערך חברתי.
שיפור המוניטין ועובדים שבעי רצון
על-פי קוינט ניתן לפתח אסטרטגיות ערך משותף בשלוש דרכים עיקריות: זיהוי צרכים חברתיים ופיתוח מוצרים ושירותים שנותנים להם מענה; ייעול שרשרת הערך באופן שמביא לחיסכון בפליטות, זיהום ועלויות אחרות; ושיתופי פעולה עם עסקים קיימים בסביבת החברה, כמו למשל בדרך של מתן הכשרות לספקים.
ההנחה הבסיסית מאחורי היוזמה היא שתועלת חברתית איננה באה על חשבון הרווח העסקי אלא להיפך -מאחורי המונח "שורת רווח כפולה" - עומדת ההנחה שתועלת חברתית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, חיסכון והגדלת חדשנות ופריון, באמצעות זיהוי קהלי יעד חדשים, פיתוח מוצרים חדשים ושיפור שיטות העבודה. בערוצים שבהם יש לערך חברתי תרומה מוכחת לפעילות העסקית אפשר למנות את שיפור המוניטין של החברה בזכות יחסי הציבור החיוביים שמעניקה לה פעילות התורמת חברתית וכן את שיפור רמת שביעות הרצון של העובדים ממקום עבודתם. קווינט מצטט בהקשר זה מחקר של פירמת דלויט, שהעלה כי מעורבות חברה בנושאים קהילתיים מעלה את הסבירות שהעובדים יישארו בה זמן רב ביותר מ-38%.