בית חולים וולפסון / צילום: איל פישר
בית החולים וולפסון השיק השבוע שירות חדש לבחירת מנתח אחראי בבית החולים, שיתאפשר לראשונה בכל מחלקות בית החולים. וולפסון מצטרף לעוד כמה בתי חולים ציבוריים בישראל המאפשרים גם הם בחירת מנתח - שיבא, איכילוב ורמב"ם - אך בניגוד להם, בוולפסון בחירת המנתח מתאפשרת בכל מחלקות בית החולים, ולא רק במחלקות או אגפים ספציפיים.
בשיבא מאפשרים בחירת מנתח באגף לכירורגיה כללית ובצנתורי לב ועשויים להתרחב לשאר סוגי הניתוחים בעתיד. ברמב"ם בחירת המנתח מתאפשרת במחלקת אף אוזן גרון ובאיכילוב בתחום צנתורי הלב, כירורגיית ילדים, נוירו-כירורגיה וניתוחי רשתית. מנתח אחראי הוא זה שמוביל את הצוות המנתח ומלווה את המטופל לפני הניתוח ולאחריו, אך לצדו עשויים לנתח גם רופאים אחרים, בהם מתמחים.
פתיחת האפשרות לבחירת מנתח בוולפסון, שגם ככל הנראה תלך ותתרחב לבתי חולים ציבוריים נוספים בעתיד, נועדה לאפשר לבתי חולים להיות אטרקטיביים יותר מול המטופלים, שלא פעם מעדיפים את המערכת הפרטית בזכות שני רכיבים עיקריים: היכולת לבחור מנתח, והתורים הקצרים יותר. גם במשרד הבריאות דוחפים את המהלך, כאמצעי לחיזוק המערכת הציבורית, ובכירים מתוכו אף אמרו באחרונה ל"גלובס" ש"השאיפה היא שנראה בחירת מנתח בעתיד בכל בתי החולים".
מנהלת וולפסון, ד"ר ענת אנגל, הצהירה על כוונתה לקדם בחירת מנתח אחראי בבית החולים החל מכניסתה לתפקיד, לפני כשנה. "זו זכות בסיסית של אדם לבחור מי מטפל בו", אומרת אנגל בראיון ל"גלובס".
וולפסון הוא בית חולים בינוני בגודלו הממוקם בחולון, ולכן עומד בתחרות מול מרכזי העל של המרכז: שיבא, איכילוב ובילינסון. אתגר שנחשב לכלל לא פשוט. "אני רוצה להפוך את וולפסון למקום שבוחרים בו", אומרת אנגל. "הבחירה משפרת את האיכות ופורמת את המתח ואי הוודאות. זה הסטנדרט המתגבש כיום ברפואה. העובדה שאנחנו מאפשרים את הבחירה בכל המחלקות, היא בגדר מהפכה".
אז איך התהליך מתבצע בפועל?
"מתקשרים למערכת לזימון תורים אצלנו ומבקשים לעבור את הניתוח אצל המנתח שבו חפצים. בהתאם לבקשה משבצים את המטופל למרפאה הרלוונטית. המנתח מלווה את המטופל מההתחלה ועד הסוף".
את לא חוששת מכך שכולם ירצו לעבור את הניתוח אצל אותם מנתחים?
"אלה חששות שגם הרופאים העלו, אך בסופו של דבר כולם נרתמו למהלך. הם מבינים שבחלק מהמקרים הבחירה במנתח האחראי מתרחשת ממילא, בעיקר במערכות הפרטיות. מיפינו את החסמים, ותפרנו חליפה שמתאימה לכל מחלקה. אני מאמינה שכוחות השוק יעשו את שלהם, ואם מטופלים רבים יבחרו באותו המנתח, אז התור יתארך, וגם אורך התור הוא פקטור חשוב. יש הרבה רופאים מצוינים, ומשכי התורים ויכולת הבחירה ייצרו את האיזונים. אני לא חוששת שיהיו רופאים שלא יבחרו בהם".
אנגל מספרת שהצליחה להגדיל את ניצולת חדרי הניתוח בוולפסון מ-75% ל-85%-90%, בין השאר גם דרך הוספת ניתוחים המתבצעים בשעות אחר הצהריים, עבורם הרופאים מקבלים תוספות שכר. סך הכל מתקיימים בוולפסון כ-15 אלף ניתוחים שנה, ב-14 חדרי ניתוח.
תוכנית "הפולטיימרים" - מנתחים שיישארו לעבוד בבתי החולים גם בשעות אחר הצהריים, תמורת תוספות שכר - שעתידה לצאת לדרך בקרוב בבתי החולים הממשלתיים בישראל, תשרת גם היא את אנגל כדי להפעיל את חדרי הניתוח מעבר לשעות הפעילות הרגילות. התוכנית, שנחשפה באחרונה ב"גלובס", מתוקצבת בשלב ראשון ב-80 מיליון שקל בשנה.
בוולפסון הגישו חמישה מועמדים לתוכנית. "אני בעד התוכנית, אף שיש גם סימני שאלה, למשל: האם היא מוגבלת בזמן. ככל שהיא תתקדם וסימני השאלה יוסרו, אני מאמינה שיהיו עוד מעוניינים. החלום של הרבה בתי חולים ציבוריים הוא להפעיל את חדרי הניתוח שלהם עד המקסימום", אומרת אנגל.
בוולפסון גם מפרסמים לציבור את אורכי התורים לניתוחים, ויחסית לבתי חולים ציבוריים אחרים מדובר בתורים קצרים יחסית: כחודש המתנה לניתוח הוצאת שקדים, או ניתוח כפתורים באוזניים וכחודשיים המתנה עבור ניתוח החלפת מפרקים. כל הניתוחים הגניקולוגיים בבית החולים מתקיימים בתוך שבועיים עד חודש.