סטודנטים מסיימים תואר / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
האקדמיה בישראל מעודדת את בוגרי הדוקטורט, שמבקשים להמשיך בקריירת מחקר אקדמית, לצאת להשתלמות פוסט-דוקטורט בחו"ל. ההשתלמות בחו"ל מאפשרת לחוקר חשיפה לשיטות מחקר מתקדמות, פרסום, יצירת קשרי עבודה עם חוקרים בכירים בעולם והתנסות משמעותית במחקר מתקדם - ידע וקשרים אלו ממנפים את המחקר בישראל.
הנחת היסוד היא, שיציאה לפוסט-דוקטורט היא החסם העיקרי להתקדמות בקריירה באקדמיה עבור נשים, בעיקר לנשים נשואות, שניתוק בן הזוג מהקריירה שלו בישראל עשויה להוות איום כלכלי על המשפחה.
קיימות היום קריאות באקדמיה לביטול הדרישה לפוסט-דוקטורט בחו"ל או עדכון התנאים להגשת מועמדות לקביעות, כמו למשל הכרה בתרומה אקדמית של מחקרים שנכתבו בישראל, במקום הצבת התנאי להשלמת תקופת לימודים ו/או מחקר בחו"ל. הצעות אלו הן למעשה התפשרות על רמה אקדמית, מה שעלול להוביל לפגיעה במעמד המחקר הישראלי בעולם.
נראה כי למל"ג וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין נתון מדויק על מספר הישראלים שיוצאים מדי שנה לפוסט-דוקטורט בחו"ל, כמה מהם חוזרים למשרות באקדמיה ומהו אחוז הנשים מתוכם.
על פי הנתונים שבידי ScienceAbroad, כ-50% מבין 1,500 החוקרים הרשומים בארגון כשוהים בחו"ל - הן נשים. בעשור האחרון חזרו ארצה 905 מחברי הארגון, רובם לאחר פוסט-דוקטורט. ב-2017 שבו לארץ 103 חברי הארגון - 43% מהם היו נשים. בימים אלו נערך מחקר בארגון הבודק את מספר היוצאים מדי שנה לפוסט-דוקטורט בחו"ל ואת אחוז הנשים שבו.
האוניברסיטאות בישראל, בחסות המל"ג, מפעילות היום תוכניות לעידוד דוקטורנטיות לצאת לפוסט בחו"ל, שכוללות סדנאות ומלגות לצד פיתוח וחיזוק תוכניות משולבות בין מוסדות ישראליים למוסדות בחו"ל, שיאפשרו שילוב של עבודה בינלאומית עם מגורים שרובם בארץ. במקביל נעשית פעילות להגברת נוכחותן של חברות סגל בוועדות קביעות ופרופסורה.
פוסט-דוקטורנטיות השוהות בחו"ל עברו את החסם הראשון של היציאה לפוסט, אך עדיין נתקלות בחסמים למימוש הקריירה שלהן לקראת החזרה לישראל: חסמים משפחתיים ואישיים דוגמת הריון, טיפול בילדים צעירים וקשיי הסתגלות של המשפחה. חסמים כלכליים עקב אי-תעסוקת בן הזוג.
חוסר ברישות (נטוורקינג) רחב הנובע ממיעוט יציאה לכנסים בינלאומיים ואי השתלבות באירועים מקצועיים/חברתיים בהם יש רוב גברי. רב הפוסט-דוקטורנטים במעבדות בחו"ל צעירים יותר ונטולי ילדים, פגישות רבות נקבעות בשעות הערב שהן פחות נוחות לאמהות.
השתתפות מועטה בהשתלמויות מקצועיות שמעניקות יתרון לקריירה בתעשייה (ניהול, רגולציה), הססנות בהגשת מועמדות ל"קול קורא", פרסים ומשרות שנתפסות כמבוקשות (מחקרים מצביעים שנשים לא מגישות אם הן לא עומדות ב-100% הקריטריונים הנדרשים).
הבדלי אסרטיביות ושיווק עצמי הבאים לידי ביטוי באופן כתיבת מכתבי ההמלצה לגברים ולנשים. הבדלים בתפיסת הפוליטיקה הארגונית, הבדלים מגדריים בקבלת מענקי מחקר.
חשוב, אם כן, לתת את הדעת על כל שלבי הקריירה של חוקרות ולהמשיך את הליווי והתמיכה גם בעבור אלו שיצאו לפוסט דוקטורט בחו"ל, בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה ומוסדות האקדמיה.
הכותבת היא מנכ"לית ScienceAbroad - ארגון המדענים הישראלים בחו"ל