ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: אוריה תדמור
11 יום בטרם תפקע גם ההארכה שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו מהנשיא ראובן ריבלין להקמת הממשלה, ונראה כי חילוקי הדעות עם השותפות הקואליציוניות רק מחריפים. ראש הממשלה נתניהו התייחס היום (א') בישיבת הממשלה למגעים, באומרו כי "לצערי המפלגות עדיין נמצאות על צמרות העצים. אני מקווה שנוכל במהירות להוריד אותם אל קרקע המציאות, כדי שנוכל להקים ממשלה חזקה ויציבה".
מאז יום רביעי לא התקיימו שיחות רשמיות בין צוותי המשא-ומתן הקואליציוני של המפלגות, ולא ידוע על פגישות צפויות. ביום שישי נועד נתניהו עם אביגדור ליברמן, ובמקביל הוא מנהל שיחות טלפוניות עם ראשי המפלגות החרדיות.
הסיעה שמסתמנת שוב כאחת מהבעייתיות לסגירה היא איחוד מפלגות הימין, שהחליטה להיאבק ביתר שאת על תפקיד שר המשפטים לבצלאל סמוטריץ', לצד תפקיד שר החינוך שכבר הובטח לרפי פרץ. עילת המאבק הזה היא בין השאר חוק החסינות שאותו יוזם סמוטריץ' כחלק ממהפכת המשפט והמשילות שהוא מתכנן. שלשום (ו') הבהירו השר יריב לוין ויונתן אוריך, דובר ראש הממשלה, כי בניגוד לשמועות ולפרסומים, נושא החסינות אינו חלק מההסכמים הקואליציוניים. הביקורת החריפה עסקה בכך שהחוק הזה אמור להשפיע השפעה ישירה על אפשרות הגשת כתבי האישום נגד נתניהו.
אלא שסמוטריץ' דוחה את הודעת לוין ואוריך. הוא צייץ בטוויטר כי הוא מסרב לשתף פעולה עם מה שהגדיר "פופוליזם זול של מתנגדי חוק החסינות". בהודעה שמסר סמוטריץ' נאמר כי זו עדיין הדרישה של מפלגתו, וכי הוא יעמוד על כך שדרישה זו תיכנס להסכמים הקואליציוניים.
הבוקר התראיין הרב חיים דרוקמן, אחד ממנהיגי הציונות הדתית, אשר ידוע גם בקשריו הטובים עם נתניהו, ובין היתר אמר כי "בלי תיקי המשפטים והחינוך לא תקום ממשלה". דרוקמן התייחס לכך שמפלגת כולנו של כחלון בת ארבעת המנדטים מקבלת תיק בכיר כתיק האוצר, ואילו למפלגתו (שלה רק חמישה מנדטים כזכור) מציעים את תיק החינוך בלבד. הוא הבהיר כי ההצעה לקבל את תיק ביטחון הפנים תידחה.
גורם בכיר באיחוד מפלגות הימין אומר ל"גלובס" כי יש חשש שלאור המשבר שנוצר מול השותפות האחרות, נתניהו עשוי לחזור על התרגיל שעשה לבית היהודי בממשלה הקודמת ולהותיר אותה לרגע האחרון.
בכיר בליכוד מציג את התמונה ההפוכה. לדבריו, "סמוטריץ' דורש, בשם חמישה מנדטים, את מה שהבית היהודי קיבל בממשלה הקודמת בשם שמונה מנדטים".
בליכוד ניסו לקדם משא-ומתן נפרד עם ח"כ רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי, הנחשב מתון יותר והגיוני יותר, אך אנשי סמוטריץ' טרפדו את המהלך.
בד-בבד מעלים באיחוד מפלגות הימין את הדרישות המדיניות, ובראשן החלת הריבונות על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון, איסור מוחלט על פינוי יישובים וביטול חוק התנתקות צפון השומרון, כצעד ראשון לבנייה מחדש של ההתנחלויות חומש ושא-נור.
בליכוד אומרים כי דרישות אלה לא ייענו כל עוד לא הוצגה תוכנית המאה של טראמפ. "נתניהו הבטיח לאנשי טראמפ כי לא יעשה צעדים חד-צדדיים דרמטיים לפני הצגת התוכנית ויתאם עימם את המהלכים", אומר הגורם הבכיר בליכוד. הפתרון ככל הנראה יהיה הבטחה של נתניהו לפעול לקידום הדרישות הללו לאחר שהפלסטינים כצפוי ידחו אותה.
גם בחזיתות הקואליציה האחרות המצב סבוך. סוגיית חוק הגיוס, שנדמה היה כי נפתרה, נתקעה שוב, בשל התנגדות עזה של האדמו"ר מגור לפשרה שהוצגה, ובשל עוד דרישות שהעלו הוא ורבנים אחרים מיהדות התורה באמצע השבוע שעבר. הגורם בליכוד אומר: "פתאום קיבלנו רשימת דרישות חדשה, חלקה - אם לומר בעדינות מופרכת ובלתי ישימה, כתנאי לכך שהם יקבלו את פשרת חוק הגיוס, ואחר-כך התברר שבכלל אין שם הסכמה לפשרה, אז מה עשינו בזה".
בפגישתם ביום שישי עלה הנושא לדיון בין נתניהו לליברמן, אך לא ברור אם הושגה התקדמות.
הצד הרגוע לכאורה הוא של כולנו של משה כחלון, אשר עדיין מתלבט אם לקחת את תפקיד שר האוצר שהוצע לו, וגם שוקל את עמדותיו באשר לסוגיות המשפטיות כמו חוק החסינות והרפורמה במערכת המשפט, ולכן ממתין לסיכומי המפלגות האחרות בטרם יחתום.
משברים מסוג זה הם לחם החוק של המשאים-ומתנים הקואליציוניים. הפעם נראה כי גם בשל מצבו המשפטי של נתניהו וגם בשל העובדה שכל מפלגות הימין והחרדים הכרחיות לקואליציה, נתניהו יזדקק לכל כישורי הקוסמות הפוליטיים שלו כדי לבנות בכל זאת קואליציה ולהקים ממשלה חדשה.