גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו גירעון

הסיכונים של מדינת ישראל מחייבים אותה לשמור שולי ביטחון רחבים במצבה הכספי של הממשלה

רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון./ צילום: קובי גדעון-לע"מ
רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון./ צילום: קובי גדעון-לע"מ

הגירעון בתקציב הממשלה טיפס ל-3.8% באפריל, חריגה משמעותית לעומת היעד של 2.9%. העלייה בגירעון התחילה עוד בשנה שעברה, אך עד עתה לא עוררה חששות מיוחדים והשווקים נותרו רגועים. הממשלה מגייסת כספים בקצב שיא מאז 2013, אך בריביות שנמוכות בחצי מהריבית שהייתה נהוגה באפיזודה הקודמת של הגירעון בשנים 2012-2013. גם בשוק מטבע החוץ השקל ממשיך להיות אחד המטבעות החזקים בעולם.

בדרך-כלל מציינים שתי סיבות לכך שהגירעון הגבוה הוא "לא נורא". קודם כול אומרים לנו, שלכולם יש היום גירעונות גבוהים. ואם כך, אז מה רע בגירעון שתומך בצמיחה ומאפשר לשפר את חיי האזרחים? הסיבה השנייה שלא צריך לדאוג, כך מספרים לנו, היא שהיחס בין חוב הממשלה לתוצר בישראל ירד בשנים האחרונות לרמה של 61% בלבד - נמוך משל הרבה מדינות מפותחות ומתפתחות.

האמת היא אחרת. שלא לכולן יש גירעונות גבוהים. למעט ארה"ב, הגירעון הנוכחי בישראל הוא הגבוה בין המדינות המפותחות. אפילו לרוב המדינות המתפתחות יש גירעון נמוך יותר.
אסור לסמוך יותר מדי גם על ה"מגן" שמספק היחס הנמוך בין החוב לתוצר. היחס הזה לא כל-כך משקף את הסיכון האמיתי להגיע למשבר.

אפשר להסתכל על היחס בין החוב לתוצר במדינות החברות בגוש האירו לפני המשבר בשנת 2008 ושלוש שנים לפני המשבר הגדול באירופה ב-2011. יחס החוב לתוצר ביוון ובאיטליה היה קרוב ל-100% והיה הגבוה ביותר באירופה. אולם מתוך קבוצת המדינות שהחזיקו ביחס של 60%-70%, שכללה את אוסטריה, צרפת גרמניה ופורטוגל, רק פורטוגל נקלעה למשבר חריף. בספרד ובאירלנד, החברות בקבוצה הלא כל-כך מכובדת שקיבלו את כינוי PIGS בזמן המשבר באירופה, היה יחס החוב לתוצר של 35% ו-24% בלבד. מנגד, בבלגיה, עם יחס של 87%, לא היה משבר.

ככלל, ביותר משליש מהמקרים של פשיטות רגל של המדינות ב-20 השנה האחרונות, היחס בין החוב לתוצר היה דומה ליחס הנוכחי בישראל או נמוך ממנו לפני המשבר.

הירידה ביחס החוב לתוצר בישראל בעשור האחרון הייתה באמת הישג חשוב, אך חלקה לא ממש קשור למדיניות הממשלה. ראשית, באופן די חריג, מדד המחירים שאליו צמוד התוצר במשק עלה בקצב גבוה יותר מאשר מדד המחירים שאליו מוצמד החוב הממשלתי, מה שגרם לירידת היחס ביניהם.

בנוסף, הריבית בישראל ירדה בחדות, מה שהוזיל את עלות החוב הממשלתי במידה משמעותית. גם התחזקות השקל הפחיתה מגודלו של החוב במטבע חוץ. לבסוף, וזה אולי הדבר החשוב, הוא שצלחנו את משבר 2008 בקלות יחסית לעומת העולם.

הניסיון מלמד כי לא היחס בין החוב לתוצר, אלא התנהגות תקציבית אחראית של ממשלה - הוא הדבר החשוב ביותר שמגדיר את סיכון המדינה. אי-הקפדה על משמעת פיסקלית וצעדים לא אמינים של "שומרי הקופה" הם הסימן שמצביע על עלייה בסיכון.

לעתים קרובות ממשלה נאלצת להתערב בזמן משבר כדי לחלץ בנקים או גופים חיוניים אחרים, למשל גופי חיסכון פנסיוני. אירוע מסוג זה, כפי שהיה בכמה מדינות מאז המשבר 2008, עלול להכניס ממשלה שהמצב הפיננסי שלה נראה תקין לפני כן, למשבר חוב חריף. לפעמים ממשלה נאלצת להוציא סכומים גבוהים בעקבות אסון טבע או מלחמה.

ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיות שאננה אחרי סיבוב ענק בשוק הנדל"ן המקומי בעשור האחרון, שהזניק מחירים בחדות והגדיל באופן חד את היקף החובות הקשורים לענף. גם הסיכון הביטחוני בישראל גבוה יותר ממדינות אחרות, והוא דורש שולי ביטחון רחבים יחסית במצב הכספי של הממשלה.

לכן, אסור לממשלה להתפתות לתירוצים שונים שיאפשרו נטילת סיכונים גבוהים בתקציבה. מחיר ריסון הגירעון בעת הזו, כשהכלכלה צומחת, יהיה כאין וכאפס לעומת המחיר היקר מאוד שעלול לגבות משבר חוב. 

הכותב הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל