עדיין רחוק מהתחרות בסלולר: כמה לקוחות מחליפים בנק בכל שנה בישראל

285 אלף. זהו מספר הלקוחות העוברים בישראל מבנק לבנק בממוצע בשנה, ובשנים 2018-2016 הם היוו כ-2.5% מסך חשבונות העו"ש במערכת הבנקאית - כך עולה מנתונים שפרסם הפיקוח על הבנקים, בראשות המפקחת חדוה בר, וזאת במסגרת "קטע מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות ל-2018" בנושא "מעבר מבנק לבנק ופיצול המוצרים הבנקאיים".

רבים מאלה שעברו בין הבנקים כנראה עשו זאת בשל רצונם לקבל משכנתה או הלוואה אחרת בתנאים נוחים יותר מהבנק המקבל, או על מנת לקבל ריבית טובה יותר עבור הפיקדונות שלהם. עוד מצאו בפיקוח על הבנקים כי רוב העוברים בין הבנקים צעירים יחסית, כשהם מציינים כי "שיעורם של גילאי 30-40 בקרבם גבוה במקצת מהממוצע".

הנתונים אותם פרסם הפיקוח על הבנקים נוגעים למהלך משמעותי שיזם משרד האוצר ושאליו חבר בנק ישראל, אשר הפך בהמשך לחקיקה שנועדה להקים בישראל מערכת מקוונת למעבר פשוט ומאובטח בין הבנקים. זאת, בדומה למה שקיים בענפים אחרים בארץ, ובדומה למערכת שקיימת בתחום הבנקאות בבריטניה. בפיקוח מציינים שזהו מהלך מורכב ש"עלויותיו גבוהות מאוד, ומוערכות בכמה מאות מיליוני שקלים", ולכן הוא יחל לפעול רק ב-2021.

מבחינת האוצר ובנק ישראל, מטרת המערכת המקוונת היא להקל עם לקוחות לעבור בין בנקים באופן מקוון, מאובטח ונוח, במהירות וללא עלות ללקוח, צעד שישמש גם באמצעי לחץ תחרותי על הבנקים.

מהנתונים שפרסם הפיקוח עולה, בין היתר, כי שיעור המעבר בין הבנקים בישראל "דומה לשיעור הנאמד בעולם, ובפרט בבריטניה (כ-2%-3%)", ו"גם בארה"ב (שם הוא נאמד בכ-4%)".

כיצד נחלקים מיעוט הלקוחות בבנקים, אלה שעוברים מבנק אחד לאחר? על פי הפיקוח בכ-70% מהמעברים בין הבנקים "נצרך בתקופת המעבר לפחות מוצר אחד נוסף על העו"ש", כשהם מעריכים כי אפשר ו"אותו מוצר פיננסי שמספק המתחרה הוא אשר גורם ללקוח לעבור".

חלק ניכר מאלה שעברו בין הבנקים עשו זאת אגב לקיחת הלוואה מהבנק המקבל

עוד עולה מהנתונים שאסף בנק ישראל כי כ-9% מהעברות חשבון העו"ש בשנים 2018-2016 התלוו לנטילת משכנתה. בנוסף, הם מצאו כי "לקוחות שעברו מבנק לבנק היו כ-37% מסך נוטלי ההלוואות החדשות לדיור בתקופה האמורה". כ-30% ממעבירי חשבון העו"ש דווקא נטלו הלוואה שאינה לדיור או הלוואה בדרך של ניצול מסגרת עו"ש, כך שלמעשה חלק ניכר מאלה שעברו בין הבנקים עשו זאת אגב לקיחת הלוואה מהבנק המקבל. לצד לקוחות אלה, ולעתים במקביל, כ-28% מהעוברים בין הבנקים גם פתחו חשבון פיקדון וכ-10% פתחו תיק ניירות ערך - בשני המקרים מדובר בשיעור גבוה בהרבה מזה שבכלל המערכת הבנקאית.

היבט אחר שהפיקוח מקדם בהקשר זה הוא "פיצול סל השירותים הבנקאי". כך, מהנתונים שמפרסם הפיקוח עולה כי כיום "רבים מן הלקוחות מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד ונוטלים הלוואה לדיור בבנק אחר", כאשר "נכון ליוני 2018, קרוב ל-40% מלקוחות הבנקים צורכים לפחות מוצר אחד שלא דרך החשבון הראשי שלהם בבנק האם, כ-28% מלקוחות הבנק צורכים שירותים שונים משני בנקים, וכ-8.5% אף משלושה בנקים".

נתונים אלה כנראה מוטים מטה בשיעור לא זניח, וזאת מאחר שקיימת התגברות של שוקי האשראי החוץ בנקאי, כמו גם לקוחות רבים שמחזיקים בתיקי ניירות ערך מחוץ למערכת הבנקאית.

ומה הלאה? בנובמבר 2018 פרסם בנק ישראל את סוגי חשבונות שהבנקים חייבים לאפשר את ניודם באמצעות המערכת המקוונת, "בלחיצת כפתור": חשבונות של משקי בית ושל עסקים קטנים הרשומים תחת תעודת זהות של בעליהם - שאין מניעה משפטית להזזתם. בבנק ישראל מציינים שמדובר בכ-80% מהחשבונות בשוק, כשחשבונות עסקיים עדיין לא כלולים בפרויקט.

עתה מציינים בפיקוח על הבנקים כי במהלך 2019 הם יפרסמו הוראות ש"יפרטו את סוגי החשבונות, המוצרים והשירותים השונים בבנקים שהם חייבים לאפשר את ניודם, ויציגו את תהליך הניוד לשלביו השונים ומול הממשקים הנדרשים".