גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר שמאתגר את השיח סביב גיוון בארגונים

ד"ר יובל קליש מבית הספר לניהול של אוניברסיטת ת"א ערך מחקר בשיתוף עמיתיו שבדק שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר, ומצא כי כאשר מבליטים את ערך הגיוון והזהות הייחודית, הדבר פוגע ביכולת להשתלב בטבעיות ● לדבריו, זה קורה גם בארגונים: "ייתכן שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות"

קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

זוכרים את בלוקבסטר, אימפריה של השכרת קלטות וידאו? רק לפני עשר שנים היא החזיקה 1,700 סניפים. היום נותרה מהם חנות אחת בלבד באורגון, ארה"ב. בעליה מסרב לסגור אותה והיא הפכה אתר עלייה לרגל של תיירים חובבי נוסטלגיה.

בלוקבסטר, בניגוד לנטפליקס, שהתחילה גם היא כחברה להשכרת סרטי וידאו, לא הצליחה לקרוא את המפה ולהמציא את עצמה מחדש. כמו חברות אחרות שנקלעו לקיבעון מחשבתי, מהאויבים המרים של חברות בעידן הזה, היא פשוט נעלמה.

לדברי ד"ר יובל קליש, המנהל האקדמי של תוכניות MBA למנהלים בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב, בלוקבסטר כשלה היכן שאחרות ודומות לה כשלו: היא הושיבה בדירקטוריון שלה אנשים שדומים אלה לאלה יותר מדי. "הם היו כל כך מבסוטים אחד מהשני, הדהדו זה את דעותיו של האחר ולא שמו לב שהעולם השתנה", הוא אומר.

"תיבת התהודה" הזאת, שמהדהדת אותם רעיונות שוב ושוב, נפוצה מאוד בארגונים היום. שיטת "חבר מביא חבר" בגיוס עובדים חדשים מגבירה אותה עוד יותר. גם הפעילות הנרחבת שלנו ברשתות החברתיות לא בהכרח מרחיבה את אופקינו, שכן היא חושפת אותנו שוב ושוב לאותם רעיונות. לא סתם חלקנו מופתעים בכל פעם מחדש מתוצאות הבחירות. 

המודעות לכשל הזה, בין השאר, הולידה את דגל הגיוון (Diversity) שארגונים נהנים לנופף בו בשנים האחרונות. חברה מגוונת היא חברה שמעסיקה עובדים מסוגים שונים: גברים ונשים, עובדים ממוצא שונה (לדוגמה יהודים וערבים), דתיים וחילונים ואנשים עם מוגבלות. מנהלי משאבי אנוש מנסים לקדם את ערך הגיוון כדי לצאת מהקיבעון המחשבתי ולהשיג את מה שכל ארגון מייחל לו: חדשנות ויצירתיות.

אלא שבשלב היישום, לא בטוח שהגיוון מביא את התוצאות המקוות, במיוחד אם הוא נעשה תוך כדי הבלטת הזהות הייחודית של כל עובד וניסיון לעמוד בכללי התקינות הפוליטית. מחקר חדש של ד"ר קליש בשיתוף ד"ר אורי שווד מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' יוסי שביט מאוניברסיטת תל-אביב מאתגר את התפיסה המקובלת בארגונים דווקא באמצעות מחקר של שילוב ילדים יהודים וערבים בבתי ספר. הוא טוען שדווקא הדגשת הזהות הייחודית של כל עובד עלולה לפגוע בהשתלבותם בארגון. למעשה, ממצאי המחקר מראים שכשמדברים על גיוון ומדגישים את הזהות הייחודית של העובדים, משיגים אפקט הפוך ומביאים לפילוג עוד יותר.

שילוב ללא אידיאולוגיה

המחקר שקליש ערך בשיתוף עמיתיו בדק 1,276 תלמידים יהודים וערבים בבתי ספר יסודיים, ב-61 כיתות ד' עד ו' בבתי ספר בכל הארץ. המחקר נעשה במקביל בבתי ספר דו-לשוניים ובבתי ספר שלומדים בהם במקרה יהודים וערבים, כלומר, השילוב נעשה לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך קרבה גיאוגרפית מקרית, בערים מעורבות. 

המחקר גילה שדווקא בבתי ספר דו-לשוניים, שבהם השיח על גיוון ועל ייחודיות הזהויות נוכח כאידיאולוגיה מובילה, היה שילוב מוצלח פחות של האוכלוסיות השונות. כשבדקו את מידת החברות בין ילדים יהודים לערבים מצאו שהסגרגציה (ההפרדה בין הקבוצות) הייתה חזקה יותר בבתי ספר דו-לשוניים, גם בניטרול המרחק הגיאוגרפי בין מקומות המגורים של הילדים.

"התיאוריה אומרת שגיוון זה טוב ואף אחד לא יוצא נגד התיאוריה הזאת", אומר קליש. "רצינו לבדוק אם בבתי ספר דו-לשוניים, שהאידיאולוגיה שלהם היא רב-תרבותית, יש פחות סגרגציה ויותר חיבור. הופתענו לגלות שדווקא הגיוון ה'טבעי' ולא האידאולוגי עובד יותר טוב".

איך אתה מסביר את זה?

"תיאוריית הזהות החברתית אומרת שאם הזהות החברתית שלי בולטת מאוד, אני אנסה לחבור אל הקבוצה שלי ולהפריד את עצמי מהקבוצות האחרות. הדבר דומה לישראלים ברילוקיישן, שתמיד מחפשים ישראלים אחרים.

"בבתי ספר דו-לשוניים יש שוויון הזדמנויות ויש אידיאולוגיה ברורה של שיתוף וגיוון, אבל יש זהות חברתית לכל קבוצה ושיח כפול על היסטוריה, מורה יהודי ומורה ערבי. מציינים את יום העצמאות ומציינים את הנכבה. המאמץ לייצר שיח כפול 'יורה ברגל' למטרה שלשמה הוא נועד ומחליש את היכולת של הילדים הערבים והיהודים לחבור זה אל זה".

וזה פועל כך גם בארגונים? 

"ודאי. כאשר אדם שהוא שונה משאר העובדים, למשל חרדי או ערבי, ייכנס לעבוד בארגון, הוא ירגיש בולט ממילא והוא ייטה לחפש אנשים נוספים שדומים לו במקום להתחבר עם האנשים בצוות שלו".

אז איך עוקפים את זה?

"אחת הדרכים היא ליצור תלות גדולה בין העובדים במשימה. הדבר דומה לעבודה בבית חולים, שם צוות שלם עובד תחת לחץ: המנתח, האח והרנטגנאי, ובזכות הריכוז במשימה לאף אחד לא אכפת מאיפה באת, כולם פועלים באופן מקצועי והעיקר הוא להצליח במשימה".

איך עושים את זה בארגון שאין לו משימה להציל חיים?

"ארגונים צריכים לבנות חזון משמעותי שמצליח לסנכרן את כולם לעבר מטרה אחת - להיות מספר אחת, להיות חדשניים, ממש כמו בחדר ניתוח. חשוב מאוד לא להפוך את זה למנטרה אלא להטמיע את זה בארגון, כך שזה יהיה קיים ונוכח כל הזמן".

אז אתה אומר שצריך דווקא "לעבוד" בהעלמת ההבדלים?

"לא. אנחנו שונים זה מזה, וחשוב לדבר על ההבדלים ולהכיר בהם. זה לא שאני מנסה להכניס את כולם למטחנת בשר, שכולם יהיו אותה דבר. חשוב להציף את ההבדלים ולכבד אותם אבל לא ללכת רחוק מדי. המחקר הזה חידש בכך שהוא הראה שמרוב רצון טוב לייצר שוויון מוחלט בנרטיבים, בזהויות ובמערכות התמיכה, נוצר איזשהו נזק. לכן ההמלצה למנהלי משאבי אנוש ולצוותים הוא לעודד גיוון, אבל בד בבד לייצר חזון ומטרה משותפת, ולהבין ששיח שמציף את הזהות כל הזמן עשוי לפגוע ביכולת לעבוד יחד. יש מצב שמרוב רצון לכבד את האחר, אתה יוצר חרב פיפיות".

יש בזה מסר כללי לעולם שלנו.

"לפי התפיסה של מולטי-תרבויות יש צורך לשמר את הזהות של כל אחד מרכיבי החברה. בניגוד אליה, תפיסת כור ההיתוך אומרת שאם נכניס את כולנו לסיר ייצא תבשיל מקסים. המחקר שלנו מראה שהמטפורה של המולטי-תרבותיות עובדת פחות. כשמדברים עד כמה כל אחד ייחודי ושונה זה פוגם ביכולת של הקבוצות להתערות אלה באלה.

"לדוגמה, בסודה סטרים, חברה שמהווה מופת לשילוב של זהויות - ישראלים, בדואים ופלסטינים - מצאו את שביל הזהב: מצד אחד הם הכירו בזהות הייחודית של חלק מעובדיהם בכך שערכו מסיבת רמדאן גדולה לכל העובדים, ומצד אחר, במסיבה העובדים העיפו עפיפונים שכתובה עליהם המילה 'שלום' בעברית ובערבית לכיוון עזה. בדרך זו, מצאו שביל זהב בין מתן כבוד לזהות האישית של כל עובד בחברה לבין איחוד כל העובדים סביב האידיאולוגיה הארגונית, הכוללת בין השאר שילוביות של אוכלוסיות שונות.

"כמו בסודה סטרים, גם בתוכנית ה-MBA למנהלים באוניברסיטת תל-אביב לומדים סטודנטים ישראלים ופלסטינים, יחד עם סטודנטים מהמדינות הסובבות אותנו, כמו ירדן, ומאירופה, למשל מרוסיה או איטליה, ואפילו ממדינות רחוקות יותר. כל אחד מציג את עצמו כאינדיבידואל וגם את הרקע שממנו בא. אבל הם עובדים בצוותי עבודה מעורבים סביב מטרות משותפות ויש להם גאוות יחידה סביב תוכנית קלוג רקנאטי - גם כשהם נוסעים ללמוד בחו"ל ומייצגים שם את התוכנית. המחקר שלנו מראה שיש משהו בשיח הזהותי המוגזם שמייצר השטחה של אנשים לזהויות ובכלל לא מאפשר לארגונים ליהנות מהיתרונות העצומים של גיוון". 

עוד כתבות

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: שלומי יוסף

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

ה"מסתור" של חמינאי והטענה של טורקיה: "ארה"ב תאפשר לאיראן להעשיר אורנים ברמה נמוכה"

על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

"הנפט יזנק ב-80%": תרחיש האימים במקרה של הסלמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים