מרוב דיבורים על לימודי ליבה, נשכחו הערכים

הקולות שמזהירים מפני סכנות החינוך החרדי, מתעלמים מיתרונותיו 

בית ספר חרדי בירושלים / צילום: רויטרס, Ronen Zvulun
בית ספר חרדי בירושלים / צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

ממשלת ישראל, כמו גם אזרחיה, רואים חשיבות עצומה במערכת החינוך שלה. בהתאם, תקציב החינוך הוא נתח התקציב הגדול ביותר המופנה במדינת ישראל להוצאה אזרחית. חינוך, לפי מילון אבן-שושן, הוא "הקניית הרגלים דרכי חשיבה והתנהגות פיתוח המידות האופי והכשרים הרוחניים של החניכים בהתאם למטרה אידיאלית מסוימת". במילון גם מדגישים בסוגריים כי זאת "להבדיל מהוראה, שעיקרה הקניית ידיעות והשכלה".

בתקופה האחרונה נראה שההתייחסות להבחנה והבדלה הזו נשכחה לחלוטין. יותר מדי קולות בישראל מדברים על מערכת החינוך כמכונה לייצור ידע, של לימודי ושוכחים כי יש אנו מצפים ממנה קודם כל להפוך את ילדינו לאנשים נעימים בחיי האזרחות שלהם, ולהקנות להם ערכים אנושיים ויהודיים.

כך האזהרות האחרונות כי מערכת החינוך החרדית היא לא פחות מ"סכנה לישראל", בהקשר של פטורים מלימודי הליבה, ביקשו להתמקד אך ורק בהיבט של מערכת החינוך, או שמא עלי לקרוא לה "מערכת ההשכלה", כמכשיר לתעסוקה, אך שכחו לגמרי, במכוון או שלא במכוון, לבדוק את תוצאות מערכת החינוך החרדית בתחום הערכי.

התוצאות הללו משפיעות ישירות על חיי היום-יום שלנו. ניקח לדוגמה אירוע של איבוד הארנק, כשבתוכו פרטים מזהים של בעליו. מה הסיכויים שהאדם שימצא אותו יחזיר אותו בלי שיחסר בו דבר ? מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שבדק את איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית בדק את השאלה הזאת. אם הדבר יקרה באזור לא-חרדי, 61% ענו שבמקרה כזה הארנק יחזור אליהם בשלמותו. אך אם הדבר יקרה באזור חרדי - 86% מתושבי האזורים החרדיים סברו כי הארנק יחזור אליהם בשלמותו. אצל ערבים 54% סברו כך.

וההבדלים הללו אינם מסתיימים רק באקט של עזרה חד-פעמי. בשורה של מחקרים שפורסמו לאורך השנים על ידי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחרונה גם על ידי חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, עולה נתון עקבי, לפיו חרדים מתנדבים בשיעורים גבוהים בהרבה מחילונים. שיעור ההתנדבות החרדי עומד על 35% לפי ההערכה השמרנית ביותר, 59% יותר משיעור ההתנדבות החילוני, שעומד על 22%.

התנדבות היא לא רק גילוי אזרחות טובה, כפי שמציינים חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, יש לה גם ערך כלכלי גבוה מאד. וכך, כששעות העבודה של החרדים המתנדבים מוערכות על פי שכר מינימום בלבד, הן מצטרפות ליותר מ-46 אלף משרות מלאות, השוות 2.97 מיליארד שקל בשנה. זוהי תוצאה ישירה של החינוך החרדי, תרומה לכלל המשק הישראלי.

מן הצד השני, לחינוך החרדי יש גם יתרון מובהק בהפחתה בתוצאות שליליות: שולי החברה שסרחו והגיעו לכלא. לפי השב"ס, מתוך 10,632 אסירים פליליים ב-2018, רק 350 היו חרדים. כלומר, רק 3.3% מהאסירים הפליליים הם חרדים, לעומת שיעור של 11.9% חרדים באוכלוסייה. כשתקציב שב"ס עומד על 3.6 מיליארד שקל, מדובר בחיסכון לתקציב המדינה בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, שגם הוא נובע ישירות מהחינוך החרדי לערכי התורה והמצוות. גם כשהמספרים מעידים שבסך הכול שיעורם של האסירים בחברה - גם זו החילונית - נמוך, וברור שמדובר בשוליים, הרי שבהכללה, מערכת החינוך החילונית מייצרת יותר אסירים.

ועכשיו, גבירותיי ורבותיי, אמרו נא לי אתם: בוגרי איזו מערכת חינוך מהווים סכנה לישראל?

הכותבת היא עיתונאים חרדית