שקד מכחישה: לא מנהלת מגעים עם אביגדור ליברמן

בפתיחת כנס לשכת עוה"ד התייחסה שקד, בין היתר, לפרסומים מאמש כי היא משלבת כוחות עם ליברמן ואמרה: "הפרסומים בענייני מאתמול אינם נכונים" • עוד אמרה השרה היוצאת: "ברק הוא שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק, ולא זכורה לי אז עצומת משפטנים נגד חורבן הדמוקרטיה. אני מקווה שהכנסת הבאה תשלים את המהלך"

שרת המשפטים איילת שקד בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד
שרת המשפטים איילת שקד בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

"חשבתי שזה נאום פרידה ממשרד המשפטים ושבשבוע הבא אני עוזבת את צלאח א-דין, אבל אי-אפשר לדעת מה יקרה בשבוע הבא. מה שאני יכולה לומר זה שהפרסומים בענייני מאתמול אינם נכונים" - כך פתחה שרת המשפטים איילת שקד את נאומה בטקס פתיחת כנס לשכת עורכי הדין באילת, שנערך הבוקר (ב'). שקד התכוונה, בין היתר, לפרסומים כי היא משלבת כוחות עם אביגדור ליברמן, ותרוץ עמו.

שקד גרפה מחיאות כפיים סוערות מהקהל, והמשיכה את נאומה: "בשעות שקדמו לישיבת הוועדה לבחירת שופטי בית המשפט העליון בפעם הראשונה, ביקשתי מהצוות שלי בקשה חריגה. ביקשתי להשאיר אותי לבדי בחדר. אחרי כל הרעש, בין הישיבות הארוכות, ביקשתי לחוש את הרגע בשקט ובאין-מפריע. השקט שהשתרר בלשכה עזר לי להבין שהדרמה הגדולה היא לא זו שתתרחש כעבור שעה כשחברי הוועדה ייכנסו. הבנתי שהדרמה הגדולה היא זו שכבר מזמן מאחורינו.

"בראייה היסטורית רחבה, עצם בחירת שופטים במדינת ישראל הריבונית היא דרמה שכלל אינה מובנת מאליה. עבורי היה זה יום מרגש במיוחד, ובעצם, היום הזה שיקף את תחושותיי לכל אורך כהונתי כשרת המשפטים. תחושות מעורבות של שליחות היסטורית ושל כובד האחריות המונחת על כתפיי. הרגשתי שאני כותבת אותיות בסיפור הציוני. בסיפור על תחייתו המחודשת של עם ישראל בארצו, כנגד כל הסיכויים".

שקד סיפרה כיצד נכנסה לעולם הפוליטי על רק תוכנית ההתנתקות: "הסיפור הפוליטי שלי מתחיל בשבר גדול, ברמה האישית וברמה הלאומית. לפני 14 שנים ראיתי את מדינת ישראל מובלת על-ידי ראש הממשלה אריאל שרון למחוזות קשים. האמנתי אז, ועדיין אני מאמינה בכך היום, שרק מעורבות ציבורית ופוליטיקה תוססת ואמיצה יכולה למנוע אסון. הפשלתי שרוולים וכיתתי רגליי בין מתפקדי הליכוד. האמנתי שעם ישראל לא יאפשר לאסון להתרחש. ואכן, מתנגדי ההתנתקות נחלו הצלחה מוחצת במשאל המתפקדים. אלא ששרון רמס את רצון שולחיו וביצע את אחת העוולות הלאומיות הגדולות בהיסטוריה היהודית המתחדשת".

ובנקודה הזאת הגיעה שקד לביקורת שלה על מערכת המשפט: "התגייסות המערכת המשפטית לטובת העניין הייתה טוטלית. זכויות חשודים נרמסו בראש חוצות, וערכים דמוקרטיים כמו חופש הביטוי וההפגנה נדחקו לקרן זווית. משרדי עורכי הדין בתל-אביב לא מחו באותה עת. הנייר במדפסות אזל, ועצומות אמיצות, כמו שנתקלנו בהן בשבוע שעבר, לא נחתמו באותה העת. מאז לא עזבתי את החיים הציבוריים. כשקפצתי לבריכה הפוליטית, חוויתי כנבחרת ציבור את מה שידעתי עוד קודם לכן - מרכז הכובד של הדמוקרטיה הישראלית עבר מנבחרי הציבור למשפטנים".

שקד חזרה על תפיסתה כי "בית המשפט הפך לפוסק אחרון בענייני מדיניות, ובמקביל, התעצם כוחם של היועצים המשפטיים". לדבריה, "נבחרי הציבור המשיכו לשאת באחריות, אך באופן עקבי איבדו את הסמכות. לא אכחיש, לא מעט באשמת הפוליטיקאים, במעשה או במחדל. ושלא תטעו: המשפטנים בשירות הציבורי הם אנשים מוכשרים ומסורים, הקמים בכל בוקר על-מנת לעשות טוב ולקדם את מדינת ישראל. יחד עם זאת, בסופו של יום, לא בהם בחרו אזרחי ישראל בבחירות כדי למשול ולקבוע מדיניות. הם מתמנים אך ורק בגלל היכולות המקצועיות שלהם. לא בגלל מערכת ערכים שאותה הם מבקשים, לא פעם, לקדם".

שקד הוסיפה כי אחד מיעדיה כנבחרת ציבור היה "לבצר את הדמוקרטיה, להשיב את הכוח לידי נבחרי הציבור". לדבריה, "לפני כשלוש שנים טענתי מעל במה זו כי בית המשפט העליון הפך עצמו לזירה בה מתבררות שאלות פוליטיות ומאקרו כלכליות; שאלות שאמורות היו להיות מוכרעות לא באולם בית המשפט אלא בהרבה אולמות קטנים - אולמותיהם של בתי ספר, אחת לארבע שנים, בשעה שהאזרחים נכנסים אליהם כדי להצביע בבחירות.

"יש הרואים בִּכניסתו של בית המשפט להכרעה בסוגיות ציבוריות כנטישת הפורמליזם המשפטי והעדפתה של הכרעה המבוססת על מערכת ערכית גבוהה יותר. כמובן שאיני מקבלת טענה זו. אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה וּבָכֵּלים שהיא מעניקה לנו כציבור; בבחירות שהיא מאפשרת. באמצעות נבחרי הציבור וההליך הפוליטי, הדעות והאמונות השונות של חלקי החברה באים לידי ביטוי באופן המשקף ביותר".

עוד אמרה השרה היוצאת כי "פורמליזם אין משמעו פסיקה במערכת נטולת ערכים. אדרבא, משמעו כיבוד ערכי הציבור כפי שבאו לידי ביטוי בתוצר בחירתם: החוק. הודעתי כאן לפני שלוש שנים שהשופטים אותם אני מבקשת לראות הם אלה היודעים לזהות את 'מרחבי המשילות' של נבחרי הציבור. אלה שישמרו על חוסנו ויוקרתו של בית המשפט העליון, אבל לא על חשבון החלשת יכולת הפעולה של הכנסת והממשלה בענייני מדיניות. שופטים הסומכים על עוצמתו של העם ובחירתו בנציגיו. כעבור שלוש שנים, פרעתי את חובי לציבור.

"במהלך הקדנציה הזו ההרכב האנושי במערכת המשפט השתנה ללא היכר. למעלה מ-330 שופטים מונו לערכאות השונות, ובהם שישה שופטים לבית המשפט העליון. לא הסתרתי את שאיפותיי ביחס למערכת".

שקד התייחסה גם לחקיקה פסקת ההתגברות שנמצאת במוקד המחאה הציבורית בימים אלה, אשר אותה קידמה שקד עצמה בשנה האחרונה אך החקיקה נעצרה נוכח התנגדות שר האוצר משה כחלון. שקד הדגישה בנאומה כי תוכניתה הייתה "לייצר דיאלוג מתמיד בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת, אך לקבע את נבחרי הציבור כפוסקים האחרונים בענייני מדיניות".

בהמשך לכך שקד הזכירה כי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק, הוא שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק. גם אז כנראה אזל הנייר במדפסות, כי לא זכורה לי עצומת משפטנים נגד חורבן הדמוקרטיה. בתזכיר החוק גם נכתב במפורש שחוקי יסוד אינם נתונים לביקורת שיפוטית. אני מקווה שהכנסת הבאה תשלים את המהלך החשוב הזה".