גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פריון עבודה - המדד שכדאי להתעלם ממנו

מדובר בנתון בעייתי למדידה, בעיקר בישראל, ועדיף לא להתייחס אליו בעת קביעת מדיניות

שוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
שוק העבודה / צילום: שאטרסטוק

נניח שיושבים שני פקידים במשרד ממשלתי ואחד מעביר לשני דפים לבנים, השני גוזר אותם ומעבירם בחזרה לפקיד הראשון. הראשון מדביק אותם, מחזירם למצבם המקורי ומעבירם שוב לשני ששוב גוזר וכך חוזר חלילה ושוב בלי הרף.

ברור ששום תועלת לא נוצרת מעבודה זו. אך מבחינת הסטטיסטיקאים נוצר כאן "פריון עבודה", שבאין דרך טובה יותר הוא נמדד פחות או יותר באמצעות השכר שכל אחד מהפקידים האלו מקבל. משמע, למרות שברור לנו שתועלת העבודה אפסית, יש עדיין פריון עבודה. לפחות לפי הסטטיסטיקאים.

יתר על כן, לפי מדידות סטטיסטיות מקובלות, פריון העבודה של הפקידים הנ"ל שוות ערך לזה של שני מורים שמקבלים שכר זהה, אך להבדיל אלפי הבדלות הם עמלים ומזיעים ללמד כיתות של תלמידים ידע, בינה ודרך ארץ.

ויש גם פריון עבודה שלילי: בעלים של חברה שוכר את שירותיו של עו"ד מומחה לדיני חוזים והם מסכימים ביניהם ששכר העו"ד יהיה לפי שעות. העו"ד רוצה לעשות כמובן עבודה טובה, אך יותר מזה - הוא רוצה לעשות כמה שיותר כסף. מכיוון שהוא עובד לפי שעות כדאי לו לנפח את מספר שעות העבודה כמה שיותר. לכן הוא מוסיף כהנה וכהנה קושיות לחוזה, מטבל בשאלות שאינן בהכרח חשובות, מתעכב על זוטות ועוד. כך מתנפחות להן שעות עבודתו.

במקביל הוא מבזבז את זמנם של הצד השני לחוזה ושל עורכי דינו, שנאלצים לענות על עוד ועוד קושיות וזוטות, והוא אפילו מבזבז את זמנו של הצד ששכר את שירותיו הטובים.

והרי לנו כבר תופעה של פריון עבודה שלילי שאפילו הסטטיסטיקאים לא מסוגלים למדוד.

ישראל מדורגת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות ה-OECD במדד הפריון. מקום שמחייב שיפור. אך זהו מדד חמקמק, בפרט במקרה הישראלי, ויש להתייחס אליו בפקפוק ובספקנות. 

ספרי הכלכלה טוענים ש"הפריון הוא פונקציה של הרמה הטכנולוגית של המשק, וכן של רמת ההכשרה וההשכלה של העובדים". לפי הגדרה זו, ישראל, שיש בה יותר חברות טכנולוגיה ועובדי הייטק באופן יחסי מכל מדינה אחרת בעולם ושהיא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, הייתה צריכה להיות בעלת פריון עבודה מאוד גבוה. אם כך כיצד ממוקמת ישראל כל כך נמוך?

קיימות כמה תשובות לשאלה.

1. להלן "סוד" שידוע רק לסטטיסטיקאים שעוסקים בתחום: מתברר שמדינות אירופה, שהן 26 מתוך 36 המדינות ב-OECD, מודדות את פריון העבודה שלהן באופן שמושך אותו כלפי מעלה ביחס לכל היתר. מפאת בעיה בנתונים, מדינות אירופה אינן מודדות את שעות העבודה של העובדים הזרים שלהן, מכיוון שאין להן נתונים מספקים בנוגע לכך. מכאן, שהעובדים הזרים הם כאילו "בונוס", שמתווסף לפריון לעובד של כל מדינה באירופה.

לפי הלמ"ס, חלקם של העובדים הזרים מכלל שעות העבודה של העובדים בישראל הוא כ-10% והוא די יציב ב-15 השנים האחרונות. אם ישראל היתה מודדת את פריון העבודה כמו באירופה, הדבר היה מגדיל את הפריון שלה בכ-11%, שהיה משפר את מיקומה של ישראל בחמישה מקומות למקום ה-22 ב-OECD.

2. בעיית מדידה נוספת היא שהעובדים בארץ צעירים בהרבה מבמדינות המפותחות. הגיל החציוני בישראל הוא 30, לעומת 42 ב-OECD. עובדים צעירים הם פחות מיומנים ולכן גם פחות פוריים. בנוסף, בישראל המשכורת הנמוכה של חיילי הסדיר נספרת כתפוקה שלהם.

כמו כן בהשוואה בינלאומית יש לנו צבא ענק יחסית לאוכלוסייה. זה אומר, שהמון "עובדים" צעירים, חיילים בשירות סדיר מפיקים מ"עבודתם" תפוקה נמוכה יחסית. גם משקלם הגדול מקרב כלל העובדים מעוות את הנתונים עוד יותר.

3. פריון עבודה גבוה במדינות מסוימות היא בכלל עניין של מזל. הנורבגים נחשבים לעם בעל פריון עבודה מהגבוהים בעולם. האם הם עובדים קשה? לא בהכרח. האם הם מאוד מתוחכמים טכנולוגית? לא עד כדי כך. הסיבה העיקרית שהופכת אותם לבעלי פריון עבודה כה גבוה היא, שהם מצטיינים - או יותר נכון הים מסביבם מצטיין - במאגרי נפט וגז אדירים. עובדה זו הופכת אותם למדינה בעלת התוצר לנפש הגבוה ב-OECD. ומכאן פריון העבודה הגבוה.

4. אנחנו מדינה מיוחדת בגלל ההייטק. בשיטות למדידת פריון עבודה קשה מאוד למדוד סטארט-אפים. בישראל כ-7,500 חברות כאלה, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים. אנשים מבריקים שעובדים קשה, אך אינם מייצרים הכנסות מיידיות.

השיטה הקיימת למדידת הפריון שלהם היא לחלק את ההשקעה הכספית בסטארט-אפים במספר העובדים. ברור שזה מגוחך לאור הפוטנציאל האדיר שמייצרת התעשייה הזו בתחום המו"פ. בעיה נוספת היא שחברות הייטק שהן סניף מקומי של חברה זרה (ויש כ-380 כאלה) משערכות את שווי השירותים הניתנים בישראל, בין היתר לפי שיקולי מס, בשיטת "עלות פלוס", שיטה שמתעלמת מהתרומה הכלכלית האדירה של מרכזי המו"פ וכאן למעשה שוב נפגעת מדידת "הפריון" (וגם התוצר כמובן).

5. הסיבה נוספת לפריון נמוך היא הצטרפות נשים חרדיות וערביות למעגל העבודה. כאשר קיימת הצטרפות מאסיבית של נשים של מגזרים אלה למעגל העבודה. פריון העבודה יורד כי רמת הכישורים שלהן בתחילת הדרך נמוכה יחסית (אך תשתפר בהמשך) וכך גם רמות השכר שלהן נמוכות.

אם היו משקללים באופן רציני את כל הסיבות האלו, היה מתגלה שפריון העבודה בישראל דומה, אם לא גבוה מהממוצע של ה-OECD. המעקב אחרי המדד הזה הוא ריצה אחרי הרוח. הסקת מסקנות ממעקב אחרי מדד פריון העבודה בישראל (או בכל מקום אחר בעולם) זה קשקוש.

זהו אחד המדדים הכלכליים החמקמקים והבלתי אמינים ביותר ואין להתבסס עליו בהחלטות הצופות פני עתיד. 

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

עוד כתבות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"