גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פריון עבודה - המדד שכדאי להתעלם ממנו

מדובר בנתון בעייתי למדידה, בעיקר בישראל, ועדיף לא להתייחס אליו בעת קביעת מדיניות

שוק העבודה / צילום: שאטרסטוק
שוק העבודה / צילום: שאטרסטוק

נניח שיושבים שני פקידים במשרד ממשלתי ואחד מעביר לשני דפים לבנים, השני גוזר אותם ומעבירם בחזרה לפקיד הראשון. הראשון מדביק אותם, מחזירם למצבם המקורי ומעבירם שוב לשני ששוב גוזר וכך חוזר חלילה ושוב בלי הרף.

ברור ששום תועלת לא נוצרת מעבודה זו. אך מבחינת הסטטיסטיקאים נוצר כאן "פריון עבודה", שבאין דרך טובה יותר הוא נמדד פחות או יותר באמצעות השכר שכל אחד מהפקידים האלו מקבל. משמע, למרות שברור לנו שתועלת העבודה אפסית, יש עדיין פריון עבודה. לפחות לפי הסטטיסטיקאים.

יתר על כן, לפי מדידות סטטיסטיות מקובלות, פריון העבודה של הפקידים הנ"ל שוות ערך לזה של שני מורים שמקבלים שכר זהה, אך להבדיל אלפי הבדלות הם עמלים ומזיעים ללמד כיתות של תלמידים ידע, בינה ודרך ארץ.

ויש גם פריון עבודה שלילי: בעלים של חברה שוכר את שירותיו של עו"ד מומחה לדיני חוזים והם מסכימים ביניהם ששכר העו"ד יהיה לפי שעות. העו"ד רוצה לעשות כמובן עבודה טובה, אך יותר מזה - הוא רוצה לעשות כמה שיותר כסף. מכיוון שהוא עובד לפי שעות כדאי לו לנפח את מספר שעות העבודה כמה שיותר. לכן הוא מוסיף כהנה וכהנה קושיות לחוזה, מטבל בשאלות שאינן בהכרח חשובות, מתעכב על זוטות ועוד. כך מתנפחות להן שעות עבודתו.

במקביל הוא מבזבז את זמנם של הצד השני לחוזה ושל עורכי דינו, שנאלצים לענות על עוד ועוד קושיות וזוטות, והוא אפילו מבזבז את זמנו של הצד ששכר את שירותיו הטובים.

והרי לנו כבר תופעה של פריון עבודה שלילי שאפילו הסטטיסטיקאים לא מסוגלים למדוד.

ישראל מדורגת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות ה-OECD במדד הפריון. מקום שמחייב שיפור. אך זהו מדד חמקמק, בפרט במקרה הישראלי, ויש להתייחס אליו בפקפוק ובספקנות. 

ספרי הכלכלה טוענים ש"הפריון הוא פונקציה של הרמה הטכנולוגית של המשק, וכן של רמת ההכשרה וההשכלה של העובדים". לפי הגדרה זו, ישראל, שיש בה יותר חברות טכנולוגיה ועובדי הייטק באופן יחסי מכל מדינה אחרת בעולם ושהיא המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, הייתה צריכה להיות בעלת פריון עבודה מאוד גבוה. אם כך כיצד ממוקמת ישראל כל כך נמוך?

קיימות כמה תשובות לשאלה.

1. להלן "סוד" שידוע רק לסטטיסטיקאים שעוסקים בתחום: מתברר שמדינות אירופה, שהן 26 מתוך 36 המדינות ב-OECD, מודדות את פריון העבודה שלהן באופן שמושך אותו כלפי מעלה ביחס לכל היתר. מפאת בעיה בנתונים, מדינות אירופה אינן מודדות את שעות העבודה של העובדים הזרים שלהן, מכיוון שאין להן נתונים מספקים בנוגע לכך. מכאן, שהעובדים הזרים הם כאילו "בונוס", שמתווסף לפריון לעובד של כל מדינה באירופה.

לפי הלמ"ס, חלקם של העובדים הזרים מכלל שעות העבודה של העובדים בישראל הוא כ-10% והוא די יציב ב-15 השנים האחרונות. אם ישראל היתה מודדת את פריון העבודה כמו באירופה, הדבר היה מגדיל את הפריון שלה בכ-11%, שהיה משפר את מיקומה של ישראל בחמישה מקומות למקום ה-22 ב-OECD.

2. בעיית מדידה נוספת היא שהעובדים בארץ צעירים בהרבה מבמדינות המפותחות. הגיל החציוני בישראל הוא 30, לעומת 42 ב-OECD. עובדים צעירים הם פחות מיומנים ולכן גם פחות פוריים. בנוסף, בישראל המשכורת הנמוכה של חיילי הסדיר נספרת כתפוקה שלהם.

כמו כן בהשוואה בינלאומית יש לנו צבא ענק יחסית לאוכלוסייה. זה אומר, שהמון "עובדים" צעירים, חיילים בשירות סדיר מפיקים מ"עבודתם" תפוקה נמוכה יחסית. גם משקלם הגדול מקרב כלל העובדים מעוות את הנתונים עוד יותר.

3. פריון עבודה גבוה במדינות מסוימות היא בכלל עניין של מזל. הנורבגים נחשבים לעם בעל פריון עבודה מהגבוהים בעולם. האם הם עובדים קשה? לא בהכרח. האם הם מאוד מתוחכמים טכנולוגית? לא עד כדי כך. הסיבה העיקרית שהופכת אותם לבעלי פריון עבודה כה גבוה היא, שהם מצטיינים - או יותר נכון הים מסביבם מצטיין - במאגרי נפט וגז אדירים. עובדה זו הופכת אותם למדינה בעלת התוצר לנפש הגבוה ב-OECD. ומכאן פריון העבודה הגבוה.

4. אנחנו מדינה מיוחדת בגלל ההייטק. בשיטות למדידת פריון עבודה קשה מאוד למדוד סטארט-אפים. בישראל כ-7,500 חברות כאלה, שמעסיקים עשרות אלפי עובדים. אנשים מבריקים שעובדים קשה, אך אינם מייצרים הכנסות מיידיות.

השיטה הקיימת למדידת הפריון שלהם היא לחלק את ההשקעה הכספית בסטארט-אפים במספר העובדים. ברור שזה מגוחך לאור הפוטנציאל האדיר שמייצרת התעשייה הזו בתחום המו"פ. בעיה נוספת היא שחברות הייטק שהן סניף מקומי של חברה זרה (ויש כ-380 כאלה) משערכות את שווי השירותים הניתנים בישראל, בין היתר לפי שיקולי מס, בשיטת "עלות פלוס", שיטה שמתעלמת מהתרומה הכלכלית האדירה של מרכזי המו"פ וכאן למעשה שוב נפגעת מדידת "הפריון" (וגם התוצר כמובן).

5. הסיבה נוספת לפריון נמוך היא הצטרפות נשים חרדיות וערביות למעגל העבודה. כאשר קיימת הצטרפות מאסיבית של נשים של מגזרים אלה למעגל העבודה. פריון העבודה יורד כי רמת הכישורים שלהן בתחילת הדרך נמוכה יחסית (אך תשתפר בהמשך) וכך גם רמות השכר שלהן נמוכות.

אם היו משקללים באופן רציני את כל הסיבות האלו, היה מתגלה שפריון העבודה בישראל דומה, אם לא גבוה מהממוצע של ה-OECD. המעקב אחרי המדד הזה הוא ריצה אחרי הרוח. הסקת מסקנות ממעקב אחרי מדד פריון העבודה בישראל (או בכל מקום אחר בעולם) זה קשקוש.

זהו אחד המדדים הכלכליים החמקמקים והבלתי אמינים ביותר ואין להתבסס עליו בהחלטות הצופות פני עתיד. 

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

עוד כתבות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"