מקורות המימון המפוספסים של תעשיית ההייטק הישראלית

כספי ממשל אמריקאים יכולים לסייע לסטארט-אפים ישראלים ועל הדרך לפתוח דלתות

השקעה בהייטק / צילום: shutterstock א.ס.א.פ. קרייטיב
השקעה בהייטק / צילום: shutterstock א.ס.א.פ. קרייטיב

החדשנות הישראלית הגיעה לשיאים רבים בעשורים האחרונים. מדינת ישראל נחשבת למרכז הייטק בינלאומי, עם תרבות חדשנית תוססת המבוססת על יכולות בינתחומיות, יזמות, מחקר ופיתוח של טכנולוגיות פורצות דרך.

במצב הנתון כיום, ובשל הצלחתה הרבה, תעשיית ההייטק והחברות המשתתפות בה נהנות מרוח גבית של משקיעים מכל העולם. נוסף למשקיעים מקומיים, גם חברות בינלאומיות וגופים ממשלתיים זרים מתעניינים בחידושים שיש לחברות הישראליות להציע. לאחרונה ביקר בארץ מנכ"ל חברת וולמארט במטרה לבחון חידושים טכנולוגיים. כמוהו יש עוד מאות שמגיעים מדי כמה חודשים ללמוד על הפתרונות שעל פיתוחם שוקדים מיטב הסטארט-אפים הישראליים.

על פי דו"ח של IVC ZAG, בשנת 2018 חברות הייטק בישראל גייסו 6.47 מיליארד דולר. מדובר בסכום שיא חסר תקדים ובעלייה של 17% לעומת השיא הקודם שנקבע ב-2017. מספר העסקאות היה 623.

ועדיין, נראה שעבור רבים מהסטארט-אפים הישראליים שסימנו את ארה"ב כשוק יעד מרכזי, ישנם מקורות מימון שהם אינם מודעים להם. מדובר בתוכניות אמריקאיות למימון פדרלי ומדינתי למיזמי מחקר, פיתוח והדגמה.

תוכניות אלה אינן מתאימות לכל חברה, אך לאלו שכן, הן יכולות לספק מימון וגם לשמש ככלי למתן תוקף והכשר לפתרונות שאותם מציעה החברה לשוק האמריקאי. ערכה של אותה הכרה על ידי גוף ממשלתי, בשילוב מוסד אקדמי מוכר, יכולים לספק זרז חשוב במיצוב ובפתיחת השוק עבור החברה.

לכל תוכנית ישנן דרישות סף שונות, אך על-פי רוב, על החברה הישראלית יהיה לחבור לגוף אקדמי אמריקאי ו/או חברה אמריקאית מוכרת על-מנת להתמודד על קבלת המענק או ההלוואה בתנאים מועדפים.

השיח הטכנולוגי לא מתמקד בסוגיה הזו - וצריכים להבין כי מדובר בתקציבים משמעותיים שיכולים לסייע לחברות הישראליות להרחיב את פעילותן בארה"ב בהצלחה רבה. בין הדוגמאות האקטואליות, נזכיר את תחומי האגטק והקלינטק, פתרונות בטיחות בתחבורה אוטונומית ופיתוחים בתחום האנרגיה המתחדשת. בענפים אלה סטארט-אפים ישראלים יכולים לקבל מענקים ממשלתיים (פדרליים ומדינתיים) עבור מחקרים ופיתוחים.

למה זה חשוב ומה מרוויחים מזה? בשונה מקבלת השקעה מגוף פרטי, החברה לא תידרש לדלל החזקות ולהיפרד ממניות כנגד קבלת ההשקעה בדומה לגיוס כספים ממשקיע פרטי. בנוסף, קבלת המענק כאמור מגיעה עם מתן תיקוף טכנולוגי ואף יכולה להיחשב ל-"חותמת אישור" עם ערך רב, במיוחד עבור חברות זרות, וקרש קפיצה להרחבת הפעילות בשוק האמריקאי.

סקר של איגוד ההייטק של התאחדות התעשיינים הראה, כי 45% מחברות ההייטק בישראל שוקלות להרחיב פעילות לחו"ל. לאור הקשר החם בין ישראל לארה"ב, שוק זה הוא אחד היעדים המבוקשים. חברות ישראליות שירחיבו את פעילותן לארה"ב - כדאי שיהיו ערניות למענקים אלו ולהזדמנויות השונות.

חשוב לזכור שזה לא מהלך פשוט, ונדרשת היערכות מתאימה גם להגשת הבקשה וגם לאחר מכן, עם קבלתה, כשעל החברה יהיה לעמוד בחובות דיווח תקופתיות שונות. אך אם ארה"ב היא שוק היעד הנכסף שלכם, והפתרון הטכנולוגי שלכם הוא כזה שהחדרתו תדרוש תהליך ולידציה, זהו ערוץ מימוני שיש לשקול. 

הכותבת שותפה ויו"רית פרקטיקת ישראל, בפירמת עורכי הדין Holland & Knight