בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי
בצל המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס, הלילה עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק לפיזור הכנסת. אם לא ייפתר המשבר, הבחירות ייערכו ככל הנראה בספטמבר הקרוב, ועל הליכוד יהיה לקיים הצבעה ליו"ר התנועה.
חוקת הליכוד קובעת כי בחירות ליו"ר המפלגה יערכו עד חצי שנה לפני המועד של הבחירות, אלא אם נקבעו בחירות בפרק זמן קצר יותר. "נקבע בחוק התפזרות הכנסת מועד לבחירות שהוא מוקדם משישה חודשים מעת קבלת החוק האמור, יבחר יו"ר הליכוד בסמוך לקבלת החוק האמור, במועד שיקבע על ידי המרכז".
יו"ר הליכוד יבחר בבחירות אישיות, כלליות, ישירות, שוות וחשאיות על ידי כלל המצביעים בספר הבוחרים של הליכוד.
המשמעות של כך היא שלפי הכללים הקבועים בליכוד, עליהם לכנס את מרכז המפלגה כדי שהמרכז יחליט מתי יערכו הבחירות לראשות התנועה. אם מועמד אחר, דוגמת גדעון סער, יבקש להתמודד מול נתניהו, הדבר עשוי להציב אתגר נוסף לראש הממשלה.
בשנת 2016, החליט בנימין נתניהו להקדים תרופה והוביל את בחירתו לראשות המפלגה, כשהוא כבר צופה פני עתיד. יצוין שהייתה אז ממשלה של 61 ונתניהו חשש שבכל רגע היא תפוזר ותהיה מערכת בחירות נוספת. אף חבר כנסת או פוליטיקאי אחר לא היה מוכן להתמודד מול נתניהו, בשל החשש למתקפות פוליטיות וכך נקבע שעל הבוחרים ללכת לקלפי ולהצביע בעד או נגד נתניהו.
בפעמים קודמות בהיסטוריה של הליכוד, התמודדו מספר אנשים על ראשות המפלגה. משה פייגלין היה מתמודד קבוע על ראשות הליכוד והצליח בשיא לגרוף 25% מן הקולות.
אם בליכוד ירצו לשנות את חוקת הליכוד ולאפשר לנתניהו להתמודד בבחירות הכלליות כיו"ר התנועה, מבלי שהוא נבחר שוב על ידי חברי הליכוד (כלל המתפקדים), יהיה עליהם לשנות את חוקת המפלגה וזאת ניתן לעשות באמצעות מרכז המפלגה, גוף המונה כ-3,700 חברים.