עמוס מתן, מנכ"ל אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר
הפיכתה הצפויה של אירונאוטיקס לחברה פרטית, לאחר אישור בעלי המניות בחודש שעבר למכירתה לידי החברה הממשלתית רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו, לא מונעת מחברת המל"טים מיבנה להמשיך ולפרסם תוצאות כספיות חלשות, בהתאם למגמה המאפיינת אותה מאז שהונפקה בבורסת ת"א ב-2017.
מניית אירונאוטיקס הגיבה לתוצאות בירידות במחזור מסחר קטן. בסך הכל, מאז הנפקתה ביוני 2017 המניה נשחקה ב-30% ומשקפת לחברה שווי של 690 מיליון שקל - דיסקאונט של 20% על מחיר העסקה. עם זאת, שווי החברה כפול משווי השפל שאליו הגיעה בסוף 2018, לפני שגובשה עסקת המכירה לרפאל וסטולרו לפי שווי חברה של כ-850 מיליון שקל (באמצעות מיזוג משולש הופכי, שבו יימחקו מניותיה מהמסחר).
בסיכום רבעוני, למרות שיפור של 5% בהכנסותיה, שהגיעו ל-32.5 מיליון דולר, בתמיכת פעילות שאוחדה לראשונה בדוחות במהלך 2018 (CP Technologies), אירונאוטיקס מדווחת על מימוש "פרויקטים בשיעורי רווחיות נמוכים מהרגיל, בין היתר מול מערכת הביטחון", וכן על מימוש "פרויקט אסטרטגי לחדירה למדינה חדשה ואיכותית ביבשת אירופה ששחק את שיעור הרווח הגולמי".
כך, הרווח הגולמי הרבעוני של החברה צנח ב-21% ל-7 מיליון דולר, תוך שחיקת שיעורו מהמכירות ואחרי עלייה רוחבית בסעיפי ההוצאות השונות שלה. הפסדיה התפעוליים של אירונאוטיקס לרבעון הראשון גדלו כמעט פי ארבעה, והתקרבו ל-5 מיליון דולר, ובשורה התחתונה הפסדיה הרבעוניים הסתכמו ב-5 מיליון דולר - עלייה של יותר מ-170% ביחס לרבעון המקביל.
עוד בדוחות מעדכנת אירונאוטיקס על טעות שבוצעה בדוחותיה ל-2018 בדיווח אודות צבר ההזמנות של החברה, שמקורה בתחום המערכות האלקטרואופטיות. אירונאוטיקס דיווחה על צבר הזמנות בהיקף כולל של כ-228 מיליון דולר, בעוד שבפועל הוא עמד על כ-205 מיליון דולר. כעת מדווחת אירונאוטיקס על צבר הזמנות בסכום של כ-207 מיליון דולר.
אירונאוטיקס, בניהולו של עמוס מתן ובשליטת הקרנות KCPS, ויולה ובראשית, מחלקת את פעילותה לשלושה מגזרים: פיתוח ושיווק מל"טים, רחפנים ותצפיות באמצעות בלונים, ייצור מערכות אלקטרואופטיות המיועדות למגוון מערכות ויישומים (באמצעות חברת קונטרופ), ופיתוח ושיווק מערכות תקשורת, ציוד מיחשוב ומנועים למל"טים.
על עיקר הנזק הרבעוני אחראי מגזר המל"טים שלה, שהסב לה הפסד תפעולי של כ-5 מיליון דולר, המיוחס לירידה ברווח הגולמי שנרשם אחרי עלייה בעלות הפעילות ושחיקה של כ-8% בהכנסות מגזר זה, בשל "התארכות משך הביצוע של אבני דרך פרויקטאליות".
במגזר המערכות האלקטרואופטיות הציגה אירונאוטיקס ירידה של 13% בהכנסות, לכ-16 מיליון דולר, שפגעו ברווח הגולמי - כך שהרווח התפעולי צנח ביותר מ-70% והסתכם בכ-200 אלף דולר בלבד.
איחוד פעילותה של חברת CP סייעה לאירונאוטיקס ליהנות מקפיצה של 240% בהכנסות מגזר הפעילות הנוסף שלה, ל-7.5 מיליון דולר, ושיפור תוצאותיה של חברת קומטקט תמך במעבר לרווח תפעולי במגזר זה, שהגיע לקצת יותר מ-400 אלף דולר.
תוצאות קונטרופ, בתחום המערכות האלקטרואופטיות, המוצגות בנפרד, מעידות גם על חולשת פעילותה, עם רווח נקי שולי של קצת יותר מ-200 אלף שקל, על מחזור הכנסות שנשחק ב-9% ל-59 מיליון שקל, ובהמשך לכך שחיקה גם ברווח הגולמי והתפעולי.
לצד התוצאות החלשות, אירונאוטיקס מעדכנת בדוחות על יתרת חוב לא-מובטח של כ-58 מיליון דולר, כולל הכנסות שהיא אמורה לקבל מלקוח מהותי, "שהינו משרד ממשלתי במדינה זרה", הקשור לעסקה שבגינה השעה משרד הביטחון ב-2017 (ובוטלה בתחילת השנה) את רישיון השיווק והיצוא של אירונאוטיקס למל"ט מסוג אורביטר (Orbiter 1K), ובהמשך לכך נפתחה נגד החברה חקירה פלילית. כ-22 מיליון דולר מהסכום הכולל הוא חוב בפיגור, בטווח של 33-18 חודשים, עבור מערכות שסופקו עד לסוף 2016.
יתרת ההכנסות מסכום זה, בהיקף של כ-36 מיליון דולר, כוללים כ-25 מיליון דולר "בגין הסכם מחודש דצמבר 2016" וכ-11 מיליון דולר נוספים בגין הסכמים לאספקת מערכות, שכאמור, בגינן הושעה רישיון השיווק והיצוא של אירונאוטיקס ונפתחה נגדה חקירה פלילית. באירונאוטיקס מעריכים כי "מלוא החוב בפיגור וכן חלק מהכנסות לקבל שיתגבשו לחוב ייגבו בחודשים הקרובים", ואילו יתרת הסכום תיגבה בתוך שנה ממועד התגבשות אותה יתרה לחוב.