גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את המשרד שהחל כדיל פוליטי והפך זרוע לצמצום פערים

הפיכת המשרד לאזרחים ותיקים למשרד לשוויון חברתי עוררה ביקורת וטענות שהשרה גילה גמליאל תנצל את הגדרתו החדשה לצבירת כוח פוליטי • בפועל, המשרד קידם מדיניות חברתית מצמיחה שנתקעה בין משרדי הממשלה והקים מרכזי חדשנות וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות • מה יעלה בגורלו בממשלה הבאה?

פעילות במרכז הצעירים במצפה רמון / צילום: תמר מצפי
פעילות במרכז הצעירים במצפה רמון / צילום: תמר מצפי

לפני כשנתיים אישרה ממשלת ישראל את הקמתה של רשות הצעירים, יוזמה של גילה גמליאל (הליכוד), השרה לשוויון חברתי בממשלה היוצאת. הרעיון מאחורי ההתמקדות בפלח אוכלוסייה זה הוא שצעירים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית - הם נמצאים בשנות ההכשרה, נכנסים לשוק העבודה, מנסים למצות את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם ומתחילים להקים משפחות ולחנך את הדור הבא - אולם ההשתייכות למשרד לשוויון חברתי ספגה ביקורת, בין השאר היו שתהו מה בינה לבין צמצום הפערים ומתן הזדמנויות.

גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי

הביקורת אינה מקרית - המשרד שהיה אחראי בקדנציה הקודמת על האזרחים הוותיקים בלבד, מורכב בשנים האחרונות ממספר רשויות, שכל אחת מהן מייצגת אוכלוסייה אחרת. קשה לנתק בין ההכלאה הלא טריוויאלית של חמש הרשויות - ישראל דיגיטלית; הרשות לקידום מעמד האישה; הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים; אזרחים ותיקים; ורשות הצעירים - לבין האפשרות כי הן נתפרו למידותיה של השרה גמליאל שביקשה אולי לצבור עוד כוח ולהשיג גישה לבוחרים פוטנציאליים. אולם בהחלט יכול להיות שהדיל הפוליטי הצמיח משרד שהיה צריך לקום בלאו הכי.

במבט מהצד נראה כי אין קשר בין הרשויות השונות, ואולי יותר בעייתי מכך - לא בהכרח יש קשר בינן לבין מטרת העל: צמצום פערים חברתיים ומתן הזדמנויות שוות. עם זאת, גורמים במשרד מתארים סיפור אחר: האכסניה שבה יושבות הרשויות - תחת המשרד לשוויון חברתי - מובילה לכך שזה המיקוד שלהן, וכל פעולה שלהן נבחנת בהקשר זה. כך למשל נתונים שהמשרד סיפק לבקשת "גלובס", מראים כי מהלך להקמת 80 מרכזי צעירים ברחבי המדינה היה ממוקד באופן מובהק ביישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית. כל מרכז כזה מנגיש מידע וסיוע בנוגע לתעסוקה, מעורבות חברתית והשכלה גבוהה.

לאן הלך הכסף להקמת מרכזי צעירים

עלות התוכנית עמדה על 28 מיליון שקל, מתוכם כ-45% הגיעו לאשכולות 1-3, כ-35% לאשכולות 4-5 וכ-20% לאשכולות 6-7. פחות מאחוז אחד מהתקציב הגיע לשלושה יישובים מאשכול 8 ויישובים מאשכולות 9 ו-10 לא קיבלו מימון כלל. שיעור המימון של המשרד נע בין 30% ל-90%, בהתאם לאשכול הכלכלי-חברתי ויתר התקציב הגיע מהרשות המקומית. מתוך 45 הרשויות שמשתייכות לאשכולות 1-3, כ-60% הן רשויות לא-יהודיות.

"לפני התוכנית, מתוך 82 רשויות בחברה הערבית, היה מרכז צעירים אחד ברהט, ואולי עוד איזה אחד-שניים. היום בזכותנו יש למעלה מ-30 מרכזים. זה עדיין לא בכל הרשויות, ואנחנו בתהליך, אבל זאת דרמה", אומר מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, אבי כהן-סקלי.

יוצר שיתופי-פעולה בין משרדי הממשלה

צמצום פערים כלכליים-חברתיים - אולי האתגר הכי גדול של מדינת ישראל בתוך גבולותיה - יכול וצריך להיות חלק מהאסטרטגיה של מספר משרדים ממשלתיים, בהם למשל משרד החינוך, משרד העבודה והרווחה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. בשנים האחרונות הפך המשרד לשוויון חברתי למשמעותי יותר ותקציבו התפתח מ-50 מיליון שקל ללמעלה ממיליארד שקל בשנה. זה אומנם תקציב זעום ביחס למשרדים הגדולים כמו משרד החינוך, אך הוא גם נהנה מכך שרוב התקציב שלו לא מיועד לשכר או לתוכניות ארוכות טווח, ולכן מתאפשרת לו גמישות תפעולית. הגמישות זאת אומנם יכולה לקרוץ לכל מיני גורמים פוליטיים, אך היא גם מאפשרת למשרד ליזום תוכניות חדשות.

השבוע הציגה השרה גמליאל בישיבת ממשלה את הפעולות שביצע המשרד בקדנציה החולפת: אחריות על תוכנית החומש (922) לחברה הערבית שהיקפה 15 מיליארד שקל, תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של החברה הבדואית בצפון בהיקף של 900 מיליון שקל ועל פרויקט בריאות דיגיטלית בהיקף של 900 מיליון שקל. בנוסף, המשרד - באמצעות הרשויות השונות - הקים מרכזי חדשנות, קידם אוריינות דיגיטלית, פיתח קורס פסיכומטרי חינמי, סייע לאזרחים ותיקים למצות את הזכויות שלהם והחליט למנות רכזים למיצוי משאבים בחברה הערבית. במשרד גם קידמו נושאים הקשורים למורשת של האוכלוסיות השונות שמרכיבות את החברה הישראלית.

התפתחות תקציב המשרד

"בארבע השנים האחרונות הוכח עד כמה חיוני וקריטי לקיים משרד המוביל את מאמצי הממשלה לצמצום פערים חברתיים ולקידום השוויון החברתי בישראל. הייתה לי הזכות לייסד את המשרד, לקבע את חשיבותו ולהוביל שורה ארוכה של מיזמים שהפכו, הופכים ויהפכו את ישראל למקום צודק יותר", אמרה גמליאל, שלפי הערכות פוזלת כבר למשרד ממשלתי אחר.

מה שלעתים לא נראה כמו צמצום פערים - נגיד דיגיטציה - יכול להיחשב במשרד לכזה. לפי תפיסתם, שירות טוב יותר לאזרח, למשל, יכול לצמצם פערים. ההסבר פשוט למדי: מי שסובל משירות פחות טוב אלו בני העשירונים הנמוכים - אם מכיוון שקשה להם יותר לגשת למשרדים ממשלתיים ואם מכיוון שמיצוי הזכויות שלהם עשוי לשפר באופן משמעותי יותר את חייהם. דוגמה אחרת יכולה להיות דיגיטציה של תהליך המיון בבתי החולים, שירותים שניתנו עד לאחרונה רק בבתי חולים איכילוב ושיבא, ולא ניתנו בפריפריה.

פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן-גוריון, ששימש בעבר משנה לנגיד בנק ישראל, ולקח חלק בפורום חשיבה של המשרד בשנה האחרונה יחד עם עוד מספר אנשי אקדמיה וכלכלה אמר ל"גלובס" כי "מהניסיון הפרטי שלי עם המשרד הזה - העובדה שהם רוצים לשתף פעולה בנושא של אוריינות פיננסית עם המומחים - זה מעיד על זה שהם רוצים לעבוד נכון. זה נראה כמו אינדיקציה לאופן שבו המשרד עובד, לזה שהוא מתכלל פעילות בנושאים שונים. גם הוקם פורום של אנשי אקדמיה ובעלי ניסיון מעשי בתוך המערכת הציבורית, שאמורים לעזור באותה פעילות של חשיבה לטווח ארוך ותכלול".

לדעתם של גורמים עמם דיברנו, חוזקו של המשרד הוא לא בגודלו, אלא דווקא ביכולת שלו לתכלל פעולות של משרדי ממשלה שונים. "המשרד עושה דברים טובים, אך צריך לשאול מה יכולת ההשפעה של משרד כזה על צמצום פערים חברתיים. היתרון הוא בדנ"א שלהם, שמקדם שיתופי-פעולה. אחת הבעיות במגזר הציבורי היא שמשרדי הממשלה לא מדברים זה עם זה. למשרד לשוויון חברתי יש יכולת לשנות זאת", אומר גורם באחד המשרדים.

גם ניצה קסיר, לשעבר בכירה בבנק ישראל והיום עמיתה בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות, מסכימה עם האמירה: "חייבים גוף שיתכלל. היום משרדי הממשלה לא בהכרח משתפים פעולה, ולפעמים גם אין להם את המנדט לכך. משרד העבודה דואג לתעסוקה, ואין לו מנדט להתעסק גם בתחבורה. דוגמה נוספת לניתוק היה ניתן לראות בוועדת התעסוקה 2030 של משרד העבודה, שבה לא היה נציג למשרד החינוך, שאחראי על הכשרת התלמידים למאה ה-21. אנחנו מובילים עכשיו פרויקט שקשור לחברה החרדית, והיה לנו ברור שאנחנו חייבים את המשרד לשוויון חברתי, לצד משרדי ממשלה אחרים. מדובר בגוף שהיה הכרחי שיוקם, כי הוא מתכלל גם את הטיפול באוכלוסיות השונות".

מנגד, גורם אחר שעבר מול המשרד אומר: "זה נכון שצריך גוף שיתכלל, אבל למה זה חייב להיות משרד ממשלתי, ולא למשל גוף שנמצא תחת משרד ראש הממשלה? כך או כך, המשרד עשה דברים טובים, בחלקם הוא 'דרך' על משרדים אחרים אבל בסך הכל הוא יזם פרויקטים שאחרי זה בוצעו על ידי המשרדים. הבעיה מבחינתו - לא בטוח שהוא הספיק להקים תשתיות ארוכות טווח של המשרד".

הפיקוח על תוכניות של משרדים אחרים ושיתופי-פעולה בין-משרדיים הפכו להיות חלק מרכזי בפעילות המשרד, וגם אלו שמטילים ספק בנחיצות המשרד סבורים כי הוא מצליח להוביל בהצלחה שיתוף-פעולה בין-משרדי, אחת מנקודות התורפה של המגזר הציבורי. הדוגמה המרכזית לכך היא תוכנית החומש (922) לחברה הערבית. זאת תוכנית שיישומה מתבצע בשורה של משרדים אחרים - ממשרד החינוך ומשרד הבינוי והשיכון ועד משרד התחבורה ומנהל התכנון.

במשרד לשוויון חברתי טוענים שללא הפיקוח שלהם, הרבה דברים לא היו מתקדמים. "בוועדת ההיגוי של 922 עלו נציגים של משרדי ממשלה וכולם אמרו שהם ב-100% מימוש של התקציב. זה לא היה נשמע לי הגיוני, אז הזמנו בכירים ברשות מקומית, במקרה הזה סכנין, והם אמרו: 'אתם חיים בסרט, קיבלנו רק 20% מהתקציב'", מספר כהן-סקלי. "הפער הזה הוא בלתי נסבל. אז אנחנו יושבים עם כל רשות מקומית ועם נציגים של המשרדים הרלוונטיים ופותרים בעיות.

"הרבה פעמים הגופים הרלוונטיים לא רוצים לתקשר זה עם זה. למשל, הייתה בעיה של חיבור יישובים בדואים בצפון למערכת הביוב. הביוב זרם ברחובות, ורשות המים לא רצתה לדבר עם הרשות המקומית. ניהלנו משא ומתן עם כל הגופים ופתרנו את זה. לכן, בכל נושא הקשור לתוכנית אנחנו יושבים עם הגורם המקצועי, קובעים יעדים ומטרות, ומגדירים איך עובד מנגנון היישום בפועל", אומר כהן-סקלי.

המוציא לפועל של תוכניות ממשלתיות

למעשה, המשרד הפך להיות במקרים רבים המוציא לפועל של תוכניות ממשלתיות - אין לו בהכרח את הסמכויות והניסיון, אך עדיין הוא מקבל אחריות שהייתה יכולה להגיע למשרדי ממשלה אחרים. כך למשל, המשרד אחראי על הקמת שכונת "האפשרויות הבלתי מוגבלות" בקדימה-צורן, שמיועדת לשימוש אנשים עם מוגבלות בשילוב אנשים ללא מוגבלות.

הפרויקט הוא בהיקף של 160 מיליון שקל וכמחצית מהסכום מגיע מהמדינה. כחלק מקידום האוכלוסיות, המשרד גם מעורב בהקמת פארקי הייטק בקרב המיעוטים, הסרת חסמי דיור בחברה הערבית ובניית מעונות יום ביישובי המיעוטים - משימות שאמורות להיות תחת אחריות משרדי הכלכלה, הבינוי והשיכון והעבודה. הוא מוביל את הפרויקטים מתוך אחריותו לאוכלוסיות השונות.

זאת כנראה אחת הסיבות לביקורת נוספת שנשמעת במשרדי הממשלה: במשרד לשוויון חברתי יוזמים פרויקטים, שלא עומדים בפני עצמם, ואז הם רצים אחרי המשרדים האחרים כדי שיישמו את התוכנית. אולם הביקורת, גם עם יש בה גרעין של אמת, מתעלמת מאופי ואופן הפעולה של מטות יישום. שם מותווה המדיניות שנשענת על תקציבים של משרדים אחרים. האם זה רע? תלוי את מי שואלים. בתשובה לשאלה על כפילות התפקידים אומר כהן-סקלי: "אתה צודק, אבל בשביל המשרדים האחרים זה התפקיד ה-15, הם עושים אותו כבדרך אגב. זה פחות מעניין אותם. בשבילי זו הליבה. זה מה שאני רוצה לעשות".

"המערכת לא מתה, אבל היא מסואבת"

האם המבנה והדרך שבהם קם המשרד לשוויון חברתי היה נכון? כהן-סקלי סבור שכן. "זה נכון שהמשרד נוצר בצורה מסוימת מבחינה פוליטית, אבל יש פה משרד שמתעסק באוכלוסיות מודרות או בכאלו שלא מטפלים בהן. הייתי מצרף אל המשרד את הטיפול בבדואים, בדרוזים ובצ'רקסים, שהיום נמצאים תחת אחריות של משרד החקלאות והמשרד לשיתוף-פעולה אזורי, וכן מוסיף את רשות התקשוב הממשלתי. הכלי של ישראל דיגיטלית הוא כלי רוחבי שאמור לסייע לכל האוכלוסיות בעזרת דיגיטציה".

גורם באחד ממשרדי הממשלה האחרים מסביר מהו היתרון בפעילות לפי אוכלוסיות: "אם אנחנו משיקים פרויקטים שאמורים לסייע לכלל האוכלוסייה ומגלים שפירותיו לא הגיעו לאוכלוסייה מסוימת, אז אנחנו יכולים להיעזר במשרד לשוויון חברתי כדי לגבש תוכנית ספציפית. יש יתרון להיכרות עם האוכלוסיות, למעקב אחריהן ולהבנה מה הפתרון המתאים להן".

בנוגע להקמת גוף רוחבי כמו למשל רשות לקידום מוביליות חברתית - גוף שהחיבור בינו לבין מטרת העל הוא מובהק - אומר כהן-סקלי כי "התמודדנו בארבע השנים האלו עם הרבה מאוד אתגרים והיה צריך לבחור במה להילחם. היה צריך לקבוע אסטרטגיה לרשות הצעירים שרק קמה ולשאר היחידות. יכול להיות שרשות לקידום מוביליות חברתית זה השלב הבא. זה לא שאנחנו לא מתעסקים בנושא, אלא שאנחנו לא קוראים לזה ככה".

יכול להיות שיותר משהפרויקטים המוצלחים של המשרד מעידים עליו, הם מעידים על הפעילות של משרדים אחרים. "אני לא מתייחס למשרדים אחרים. הייתי באוצר שש שנים והייתי במשרד ראש הממשלה. אני מכיר את המערכת מצוין - היא לא מתה, אבל היא מסואבת. זזה לאט, ויש אוכלוסיות שלא נמצאות במיינסטרים. יש משרדי ממשלה שלא מעניין אותם השטח, אני נלחם על זה", מסכם כהן-סקלי. 

עוד כתבות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; הניקיי חצה לראשונה את רף ה-58 אלף נקודות

בורסת פרנקפורט קופצת בכ-1.3% ● בורסת טוקיו עשתה היסטוריה, שם נמשך הראלי שהחל עם ניצחונה של הנשיאה סנאה טקאיצ'י בבחירות במדינה ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

עפ"י אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות של הייניקן נובעת ככל הנראה מהימנעות של הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים ובירה מסיבות בריאותיות ● עפ"י דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל