חברת "אנרגיה שאובה בנשר" החליטה להקפיא פרויקט ענק בעלות של כמיליארד וחצי שקל להקמת תחנת אנרגיה שאובה בעיר נשר - כך הודיעה במכתב שנשלח לאחרונה ליו"ר הות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) זאב ביילסקי.
"אנרגיה שאובה" היא חברה בת של משאב שבשליטת לן בלווטניק, וחברה אחות לנשר תעשיות מלט. התוכנית הייתה להקים תחנה שתתבסס על מאגר שיוקם בשטח מחצבות מפעל נשר ההיסטורי על הר הכרמל ויחובר לבריכה תחתונה סמוך לנחל הקישון. תחנת הכוח בנשר אמורה הייתה לייצר חשמל בהספק של 220 מגה ואט במשך שמונה שעות.
משאב מקפיאה את הפרויקט אחרי שהשקיעה בתכנונו וקידומו כ-14-12 מיליון שקל, סכום נמוך לעומת עלות ההקמה שלו, שנאמדת במיליארד וחצי שקל. כלל תעשיות, החברה האם של משאב, כבר הקפיאה את הפרויקט ב-2011. אז הייתה החברה בשליטת איי.די.בי של נוחי דנקנר, ואז הייתה הסיבה התנגדות של עיריית נשר. באותה תקופה ניסתה העירייה לקדם הקמת מתחם נופש סמוך לקישון, בשטחים שיועדו להקמת תחנת הכוח. לאחר שמתחם הנופש לא הוקם, הוחלט בכלל תעשיות, הפעם כבר כחברה פרטית בשליטת בלווטניק, לקדם שוב את הפרויקט. החברה קיבלה רישיון מותנה לייצור חשמל באנרגיה שאובה במרץ 2017, אך כעת מוקפאת התוכנית שוב.
לפי המכתב גם הפעם מנומקת הקפאת התוכנית בהתנגדות של ראש העירייה החדש של נשר, רועי לוי, אולם סיבה נוספת היא המכסות הנמוכות לייצור אנרגיה באגירה שאובה. רשות החשמל מקצה לייצור אנרגיה באגירה שאובה 800 מגה ואט. מהם, כ-300 מגה ואט מוקצים לתחנה בגלבוע, שאותה מקימות אלקטרה ושיכון ובינוי; 340 מגה ואט נוספים מוקצים לפרויקט כוכב הירדן של האצ'יסון, תה"ל (מקבוצת קרדן) וקרן נוי. על יתרת המכסה, 160 מגה ואט, התמודדו הפרויקט בנשר ופרויקט בצוק מנרה, שאותו מובילה אלומיי של שלמה נחמה.
תחנות אגירה שאובה נחשבות להשקעה בטוחה, כיוון שכ-95% מהתגמולים שלהן מהמדינה - לפי הערכות בעבודות כלכליות שונות - הן על כוננות, כלומר, מוכנות לאספקת חשמל בהתראה קצרה, בלי שיש כמעט הוצאות ייצור. אך תגמולים אלה הם בהתאם למכסה של התחנה. לפי ההערכות בשוק האנרגיה, השקעה כספית גדולה כל כך עבור מכסה נמוכה יחסית, כפי שהיה צפוי בפרויקט בנשר, עלולה להיות לא כדאית.
ברשות החשמל מותירים את מכסת האגירה השאובה נמוכה יחסית מתוך רצון לתמרץ יזמים בסוגים אחרים של אגירת אנרגיה, בעיקר בטכנולוגיות סוללות.
במקביל לכך, ראש העיר החדש של נשר, רועי לוי, הוביל כאמור התנגדות להקמת התחנה. לדבריו, "הרבה דברים הפריעו לנו בתוכנית הזו, ולא ראינו את היתרונות הגדולים שלה". לדבריו, "לא מצאנו מקום שבו חופרים לעומק כזה, 483 מטרים, במרחק של 80 מטר מבתי תושבים".
לוי חשש גם כי מכך שהמאגר העליון נמצא מעל בתי תושבים, ולא נבחנו בצורה מספיק מקיפה הסיכויים להתפרצות שלו. בנוסף, עיריית נשר לא יכולה הייתה גם ליהנות מתשלומי הארנונה של הפרויקט, שכן הוא תת קרקעי. יש לציין כי ראש העירייה הקודם של נשר, אברהם בינמו, דווקא תמך בהתלהבות בפרויקט, שיכול היה להביא פיתוח נופי לנשר ולהשתלב בתוכנית של כלל תעשיות להקים שכונה עם 5,000 יחידות דיור בשטח של מפעל נשר ההיסטורי. מנהרות הפרויקט היו מיועדות גם לשמש כמקלט ציבורי בעת מלחמה.
חבר מועצת עיריית נשר, יו״ר האופוזיציה ויו״ר הליכוד שלומי זינו מסר בשם מטה המאבק 'מצילים את נשר' כי, "לכל אורך הדרך דרשנו למנוע את הקמת פרויקט האגירה השאובה בנשר אשר עלול היה לפגוע בפיתוח העיר. אנו שמחים על ההחלטה שתיטיב עם תושבי העיר".
ממשאב העדיפו שלא להגיב לידיעה.