גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם היד על הדופק: איך מעקב מתמיד אחרי הלב ולחץ הדם עשוי להציל חיים

מחלות ובעיות בלב עשויות לסכן חיים ● פיתוח חדשני מתוצרת הארץ מאפשר לאבחן שינויים ואי-סדירות בדופק, להתריע על כך למשתמש ולרופא המטפל בזמן אמת ולמנוע תופעות כמו נזק חמור מפרפור פרוזדורים ועוד

מעקב תמידי אחר קצב הלב מאפשר טיפול יעיל/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
מעקב תמידי אחר קצב הלב מאפשר טיפול יעיל/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

 הכתבה בשיתוף Together

מחלות לב הן עניין מדובר וידוע במחוזותינו, ויש לכך סיבה טובה: מחלות לב מדורגות במקום השני והמפוקפק של גורמי התמותה העיקריים בישראל, מיד אחרי מחלת הסרטן, כאשר לוקים בהן 10.2% מהגברים ו-7.1% מהנשים. גם ההליכים הרפואיים להם נדרשים חולי לב הם רבים ויש שיאמרו מעיקים במיוחד. לפי דוח שפרסם משרד הבריאות, בשנת 2012 בוצעו בישראל 22,109 צנתורי לב אבחנתיים, 20,885 צנתורי לב טיפוליים ו-2,431 ניתוחי מעקפים.

המספרים הנוגעים לניתוחי המעקפים מבטאים ירידה מבורכת של 28% ביחס לשנת 2008, אך התמונה ברורה: מדי שנה מתבצעים בישראל עשרות אלפי הליכים רפואיים בעקבות בעיות לב שונות. אלו מספרים גבוהים במיוחד, המעידים על שכיחותה של התופעה, ולא פחות חשוב מכך על הצורך באבחון ובטיפול מוקדם ויעיל במחלות הלב.

כיצד ניתן לאבחן מחלת לב מבעוד מועד, כשהיא עוד בחיתוליה ובשלב שבו ניתן לטפל בה ביעילות ולמנוע את הפיכתה למסכנת חיים? הדרך הטובה בישראל היא מעקב צמוד ככל האפשר אחר קצב הלב - הדופק, ואחר לחץ הדם. שני אלו יכולים לספר לנו, ובעיקר לרופאים, רבות על מצב הלב, על תפקודו ועל מידת בריאותו. "יש מעט מאוד בדיקות ברפואה שיעילותן המוכחת גבוהה כמו זו של בדיקת לחץ דם", אומר פרופ' סמי ויסקין, מנהל המחלקה לאשפוז קרדיולוגי ומעבדת א.ק.ג והולטרים במרכז הרפואי תל אביב, ומהמומחים המובילים בארץ ובעולם בנושא הפרעות קצב לב. "לצד זה, גם מעקב אחר קצב הלב חשוב מאוד וחיוני, משום שהוא יכול להתריע למשל על פרפור פרוזדורים, שאדם לא תמיד מרגיש בו, ועל הפרעות קצב לב שיכולות להיות סימן לסיכוי לדום לב".

פרופ' סמי ויסקין, מנהל המחלקה לאשפוז קרדיולוגי ומעבדת א.ק.ג והולטרים, מרכז הרפואי תל אביב/צילום: מיק

לא במקרה מציין פרופ' ויסקין את פרפור הפרוזדורים, אחת מבעיות הלב השכיחות והחמקמקות, שבמקרים המסוכנים ביותר יכולה לגרום לשבץ מוחי. הפרפור הוא למעשה הפרעה בקצב הלב אשר גורמת למדורים העליונים, הפרוזדורים, לפעום בצורה לא סדירה, דבר המשפיע על זרימת הדם דרך הלב. באמצעות ההתייחסות לבעיה זו נוכל להבין היטב מדוע המעקב הרציף אחר פעילות הלב חשוב כל כך. "חולה לא תמיד מרגיש את פרפור הפרוזדורים", מסביר פרופ' ויסקין, "והבעיה העיקרית הנגרמת מהפרפור היא הגדלה משמעותית של הסיכוי ללקות בשבץ מוחי. פרפור פרוזדורים שנמשך מעבר לכמה שעות יכול ליצור קריש דם בפרוזדור, שעלול להגיע למוח. לכן, המטרה העיקרית של מעקב מתמיד אחר קצב הלב, מבחינה זו, היא לזהות את אותם אנשים שלקו בפרפור פרוזדורים, שכן הם לא מרגישים אותו ולכן לא נוקטים באמצעי הגנה. ברגע שהפרפור מתגלה, הם יכולים להשתמש בתרופות נגד שבץ וכיום ישנן תרופות יעילות מאוד לכך".

האם כל אדם צריך לדאוג לבצע מעקב שכזה, בין אם בעצמו ובין אם במרפאה, בכל מחיר או שהוא מומלץ רק לחולי לב? "ראשית, אומר פרופ' ויסקין, "מעקב אחר לחץ דם טוב לכל האוכלוסייה לשם התרעה על פעילות הלב , בכך אין ספק. זה לא אומר שהבדיקה צריכה להיות יומיומית, וברור שמעקב לחץ הדם יתבצע בעיקר בקרב אותם אנשים שכבר מקבלים טיפול - חולי לב מאובחנים, או מטופלים בעלי תסמינים אשר יכולים להעיד על התפתחות בעיה בלב".

"לגבי מדידת קצב הלב, אם מדובר בפעולה פולשנית (כדוגמת השתלת צ'יפ "הולטר" מתחת לעור, למעקב אחר פעילות הלב החשמלית - י.נ.), אז היא מומלצת כמובן לאוכלוסייה ספציפית של חולי לב וחולים המפגינים סימפטומים שיכולים להיות קשורים ללב, כגון דפיקות לב, סחרחורות או התעלפויות. אבל, בעיקרון מעקב אחר פעילות הלב יכול להועיל במידה מסוימת לכל האוכלוסייה הבוגרת".

לעמוד המוצר באתר Together>>

בכל מקום עם השעון

עד כאן הכול פשוט למדי: מומלץ לבצע מעקב מתמיד אחר לחץ הדם שלנו ואחר קצב הלב (האוכלוסייה הנמצאת בסיכון) וכך רבות מהדאגות יהיו מאחורינו, ונדע כי כל בעיית לב תאותר במהירות. אלא מה? הדרך שבה מתבצע המעקב הוא העניין הבעייתי יותר. לחץ דם ניתן למדוד בצורה יעילה בעזרת אותו מד מיוחד, 'שרוול', הקיים בכל מרפאה אך לרוב לא בבית. בדיקת קצב הלב מצריכה בדרך כלל בדיקות פולשניות כאלו ואחרות, שרבים נמנעים מהן אם לא מדובר בעניין קריטי.

נוסף על כך, בדיקות לא פולשניות - כמו בדיקת א.ק.ג (EKG) או בדיקת לחץ הדם שהזכרנו כעת - לא יוכלו לספק למטופל מעקב קבוע ורצוף אחר נתוני הלב. כדי לבצע אותן יש להגיע למרפאה במיוחד, והן יספקו תמונה רגעית בלבד ולא רחבה מספיק.

כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה חדשה למדי - טכנולוגיית השעונים החכמים. ישנם סוגים רבים של שעונים חכמים כיום, וביניהם גם כאלו אשר מטרתם למדוד את קצב הלב - הדופק ואת לחץ הדם. כלומר אדם העונד אותם יכול לקבל דיווח על פעולת הלב מבלי להידרש לפעולה רפואית כלשהי, במוסד רפואי מסוים. מכשיר המדידה הולך איתו לכל מקום.

השעונים החכמים הללו מתבססים ברובם על עקרון ה-EKG - מעקב אחר הפעילות החשמלית של הלב - ולכן הם דורשים מעין "סגירת מעגל", המתבטאת בהנחת היד שאינה עונדת את השעון, על השעון עצמו. המשמעות היא שרק פעולה יזומה מאפשרת קבלת נתוני פעילות הלב, ולכן המעקב אינו רציף.

כעת עומד לצאת לשוק שעון חכם בעל עיקרון פעולה אחר: ה-CardiacSense, אשר פועל באמצעות מדידת PPG - מדידה העוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם, ולא אחר הפעילות החשמלית של הלב. כך מאפשר השעון מעקב רצוף ותמידי, מבלי שהעונד אותו צריך לעשות דבר.

"בגדול, אם ה-EKG בודק את הסיגנַל החשמלי של הלב, ה-PPG בודק את הסיגנל המכני שלו", מסביר פרופ' ויסקין, המשמש בין תפקידיו גם כמנהל תחום קליני בחברת CardiacSense, מפתחת השעון. "ה-PPG 'מרגיש' את פעימת הלב על ידי שליחת גל אור אל כלי הדם, וזה מוחזר אליו בכל פעימה. יתרונו הגדול של ה-PPG הוא ביכולתו לעקוב אחרי הדופק כל הזמן, יום ולילה, באופן רציף.

"כאשר השעון מזהה הפרעה בדופק, הוא מוציא התראה, אשר מזמינה את המשתמש לשים את ידו עליו וכך הוא מבצע גם בדיקת EKG, ברגע בו התרחשה ההפרעה. בדרך זו מקבלים את המידע משני ערוצים, ויכולים לבצע מעקב יעיל אחר פעילות הלב. המשתמש גם מקבל דו"ח יומיומי, או מאז שענד את השעון, שכולל נתונים לגבי מספר הפעמים בהן התרחשה עלייה או ירידה בדופק ביחס לגבול מסוים, כמה פעמים התרחשה הפרעה בקצב הלב וכדומה. המטרה העיקרית היא לזהות פרפור פרוזדורים, אך גם הפרעות בקצב הלב ואי סדרים נוספים. כך, למשל, אם האדם שעונד את השעון חווה בעבר אוטם של שריר הלב, השעון יכול להתריע על הפרעות הקשורות בכך ולמנוע דום לב".

זאת ועוד, פרופ' ויסקין מדגיש כי "מעקב מהסוג ששעון ה-CardiacSense מציע יכול לסייע גם בגילוי ממצאים אצל אדם שנחשב בריא ושכלל לא ידע שהוא סובל ממחלת לב. על פי הספרות הרפואית, אם יושתל צ'יפ הולטר בחולי סוכרת ויתר לחץ דם, בני 65 ומעלה, יתגלה תוך זמן לא ארוך פרפור פרוזדורים אצל כמעט שליש מהחולים. בעזרת המעקב שמציע השעון ניתן גם כן לגלות זאת ולזהות בדרך לא פולשנית את אותם אנשים שסובלים מפרפור פרוזדורים שלא גורם לסימפטומים".

רו"ח שוקי כהן שרת, יו"ר ומייסד Together / צילום: Together

"בית חולים זעיר"

כאמור, בקרוב מאוד אמור שעון ה-CardiacSense לצאת אל השוק וכעת הוא נמצא בהליכי קבלת האישורים הנדרשים מארגון הבריאות האמריקאי (ה-FDA) והאירופי (ה-CE). מועדון השקעות ההמונים Together, המציע פלטפורמת השקעות המונים מבוססות הון, מקדם סבב השקעה ציבורי במכשיר, שבמסגרתו כל אחד מאיתנו יכול להשקיע בשעון המדובר. זאת לאחר שפלטפורמת Together סיימה בהצלחה סבב גיוס יתר ל-CardiacSense - בהובלתה, בסך כולל של כמה מיליוני דולרים ממועדון המשקיעים שלה.

רו"ח שוקי כהן שרת, יו"ר ומייסד Together, אומר כי "ההשקעה בחברה תואמת את מדיניות הפלטפורמה: השקעה בחברות שפיתחו טכנולוגיה פורצת דרך, המובלות על ידי צוות בכיר, עם פוטנציאל שוק גדול, שהשקיעו בהם משקיעים מנוסים". לדבריו, "שעון ה-CardiacSense הוא אחד המוצרים המהפכניים והחדשניים ביותר שנראו לאחרונה. זהו, למעשה, בית חולים זעיר השומר ומנטר באופן חכם ורציף את פעולות הלב ומציל חיים".

לעמוד המוצר באתר Together>>

עוד הוא מוסיף כי "CardiacSense מנוהלת על ידי צוות המורכב ממנהלים מנוסים, ממהנדסים בכירים בתחום התוכנה, האופטיקה וההנדסה ומבכירי הרופאים בתחום הקרדיולוגיה בעולם. לעיתים נדירות, אנו נתקלים בחברות המשלבות באופן אינהרנטי את הפרמטרים החשובים וההכרחיים בעינינו כדי להפוך לסיפור הצלחה: רמתו של הצוות המנהל של החברה, חדשנות המוצר וגודל השוק הצפוי לו. במרבית המקרים נמצא אצל חברות רק חלק מהפרמטרים הללו. CardiacSense היא חברה העונה על כל הפרמטרים שמניתי, שיכולה להפוך למובילה בתחומה ובכלל. היא דוגמה מצוינת לסיבה מדוע הקמנו את Together - לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברה ובמוצר המתקדם שלה, באמצעות פלטפורמת השקעות ההמונים שלנו ולהתחבר להצלחתה בדרך בטוחה, ידידותית ויעילה".

לכל כתבות המדור השקעות המונים>>

עוד כתבות

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: חולצו גופותיהם של שני לוק, יצחק גלרנטר ועמית בוסקילה

הגופות חולצו במבצע מיוחד של צה"ל ושב"כ ברצועת עזה ● סמל בן אבישי, מנהריה, מפלוגת התקשוב של חטיבת הצנחנים, נפל בקרב בצפון רצועת עזה ● צה"ל מאשר - חוסל בכיר בארגון טרור בלבנון שעבד עם חמאס ● לוחם צה"ל נפצע קשה בהיתקלות עם מחבלים בצפון הרצועה ● בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל ● עדכונים בולטים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ ● לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

פיז'ו 408 / צילום: יח''צ

פיז'ו מציגה: קרוס-אובר גדול עם מנוע קטן ומפתיע

למרות הנדסת האנוש החריגה, פיז'ו 508 תעניק תמורה מכובדת למי שמחפש קרוס-אובר מרווח, איכותי, ייצוגי ולא שגרתי

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

הביטלס / צילום: ap

על אחיזה קטנה נוספת באגדת הביטלס, באיחור של 50 שנה


הסרט Let It Be, שצולם בזמן ההקלטות האחרונות והדרמטיות של הביטלס כלהקה, עלה לאחרונה בדיסני פלוס ● הסרט צולם כבר בשנות ה-70 אך כעת הוא חוזר למסך באיכות צפייה וסאונד נדירות

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

ספינות קרב, טילים ונשק לייזר: מי המדינה שמובילה במרוץ החימוש העולמי?

המציאות הגלובלית החדשה שמה קץ לעשורים של שלום - ושלחה מדינות רבות למסע התחמשות ● באירופה מתארגנים לעימות כולל עם רוסיה, איראן מתקדמת לגרעין, ואפילו אוסטרליה הכריזה על חיזוק המערך הצבאי ● בשנה החולפת ההוצאה העולמית על ביטחון רשמה את הזינוק החד ביותר זה 15 שנה ● גלובס מציג את המהלכים הגדולים בדרך למלחמה הבאה

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר

התחקיר עוד לא הושלם אבל המינויים כבר מעוררים סערה: מה עובר על היחידה היוקרתית של חיל המודיעין

יחידת המודיעין מתמודדת עם לא מעט סימני שאלה שטרם זכו למענה מאז 7 באוקטובר ● בכירים לשעבר בצבא מתארים אותה כחבולה ומפולגת ברקע הכישלון המודיעיני הקשה והפרסומים על אודותיה בתקשורת הזרה ● בשלב זה, תחקיר רשמי ומלא טרם נערך ובכירי 8200 לא הודיעו על פרישתם בעקבות המחדל, אולם כבר כעת זהות יורשיהם מעוררת סערה חדשה בצמרת הצבא

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

כמה פעמים הפועל ת"א כבר ירדה לליגה הלאומית?

מי יזם את הענקת פרס ישראל,  מה משמעות המילה סייבורג ובאיזה פסטיבל מעניקים את פרס "כד החלב"? ● הטריוויה השבועית