גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקהילה העסקית חייבת להפסיק לשתוק

הרס הדמוקרטיה יפגע בעסקים יותר מהתבטאויות פוליטיות של אנשי עסקים

קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף
קלפי בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

הסוגיה של מידת המעורבות הרצויה של אנשי עסקים בשאלות שעומדות על הפרק בציבוריות הישראלית היא סוגיה שנויה במחלוקת, לא רק בישראל, והיא גם אינה מוגבלת לאנשי עסקים. היא מתייחסת לכל מי שיש לו מעמד ציבורי מסוים ויכולת השפעה על אחרים כמו אמנים לסוגיהם, אנשי אקדמיה, סופרים ואחרים.

החשש לפגיעה בעסקים או פגיעה בפרנסה של כל מי שתלוי במשרדי ממשלה וברגולטורים מסוימים, עקב פגיעה אפשרית ברגשות של חלק מן הלקוחות או העובדים באותן חברות, מאפיינים, שלא לומר מכתיבים, את התנהגותם של אנשי העסקים בישראל. יוצא הדופן הוא כאשר העניין נוגע להם ישירות או עלול לפגוע בהם ישירות, ואז הם כמובן מתבטאים נגד.

ככלל, אנשי עסקים נמנעים מלהתבטא בסוגיות ש"אינן נוגעות להם". מה כבר יש להם להרוויח מכך? הסיכון מבחינתם גדול מדי וקל להבין אותם.

זה לא מקרי שבעלים או בכירים בחברות הייטק בישראל, כמו גם בארה"ב, מוכנים להתבטא יותר מאשר עמיתיהם מענפי משק אחרים בסוגיות ציבוריות, ואפילו פוליטיות. זאת, מאחר שהם פחות תלויים מאחרים בהחלטות ממשלתיות. עם זאת, גם ההייטקיסטים גוזרים על עצמם בדרך כלל דום-שתיקה.

הסוגיה הציבורית הנוכחית שעומדת במרכז היא הסוגיה של החסינות ופסקת ההתגברות. הנושאים האלה לא באמת אמורים להיות נושאים פוליטיים.

הם נהפכו לכאלה ונצבעו כפוליטיים משום שמתוקף הנסיבות שבהן הם עלו, הם חשודים באינטרסים פוליטיים אישיים של אנשים החשודים בפלילים, ואינטרסים פוליטיים של מתנגדיהם, שמבקשים לנצל את הסיטואציה הזו למטרות פוליטיות.

לו הנושאים האלה היו עולים בנסיבות אחרות, אפשר היה לקיים דיון ענייני בהם ללא התלהמות יתרה. אבל, זה אינו המצב כרגע, ולכן הנושאים האלה הופכים להיות לדגל של "משילות" מהצד האחד של הספקטרום הפוליטי, ולדגל של מאבק על קיומה של הדמוקרטיה הישראלית מן הצד האחר של המפה הפוליטית.

החלטת הכנסת לבטל את חסינות חבריה לא התקבלה לפני כ-15 שנים בחלל הריק. היא באה על רקע מעשי שחיתות שבהם נתפסו חברי כנסת והיא נוגעת לפלילים. ההחלטה לא נועדה למנוע מחברי הכנסת את האפשרות להביע באופן חופשי וללא מורא את דעותיהם. מאז, המצב בזירה הפלילית של מעשי שחיתות רק החמיר, ושלושה משרי הממשלה חשודים היום בפלילים, כך שהטענה שבסך-הכול הכנסת חוזרת בעניין זה למצב שהיה טרם ביטול חוק החסינות, היא טענה מיתממת.

ואשר לפסקת ההתגברות, היא נוגעת למאזן הכוחות בין הרשות המחוקקת והמבצעת לבין הרשות השופטת ואי-אפשר לדון בה באופן ענייני כיום. גם כאן לא צריך להיתמם. הנושא מונח לפתחם של הממשלה והכנסת מזה זמן, בלי שנעשה דבר, והדחיפות שלה כיום איננה מקרית ואינה עוסקת רק בחוקים, אלא גם בהחלטות מינהליות.

אבל, בכל מקרה דיון כזה צריך להתקיים באווירה רגועה יותר שלא על רקע פוליטי מיידי ופרסונלי. ובמבט רחב יותר, חלק ניכר מהבעיות בעבר, בהווה ובעתיד היו נחסכות מאתנו ומקבלות מענה לו הייתה למדינת ישראל חוקה של ממש.

השאלה הרחבה יותר מעבר לחוק החסינות ומעבר לפסקת ההתגברות היא השאלה לאן הולכת הדמוקרטיה הישראלית. אי-אפשר לקחת את הדמוקרטיה כנתון מובן מאליו. רבים בחברה הישראלית לא רואים בה ערך. רבים אינם מבינים את הקשר בין שחיתות לבין יציבות הדמוקרטיה, ובין הדמוקרטיה לחופש האישי שלהם. יתרה מזו, הדוגמאות של הונגריה, טורקיה, פולין, איטליה, רוסיה וכדומה, קורצות ללא מעט אנשים שמעדיפים משטר סמכותני על דמוקרטי. לכן חשוב כל כך שכל מי שהדמוקרטיה וערכיה חשובים לו, שישמיע את קולו.

משטר דמוקרטי עשוי להתחסל באחת משתי דרכים.

הדרך האחת היא הפיכה צבאית בסגנון פרנקו של ספרד, שלטון הקולונלים ביוון, או שלטון צבאי שאפיין בפרקי זמן שונים מדינות בדרום אמריקה. אני מאמין ומקווה שזה לא תרחיש אפשרי בישראל.

יש גם דרך שנייה והיא פחות מורגשת בדרך כלל. בדרך הזאת קשה להצביע, בוודאי בזמן אמת, על אירוע אחד, החלטה אחת או חקיקה אחת, שגרמה לחיסול הדמוקרטיה. זה כמו מחלה שקטה ולא כואבת, סוג של הסתיידות עורקים, שלא חשים בה עד שהיא מתפרצת ונהיית לעובדה מוגמרת שקשה לטפל בה.

בינואר 2011 כתבתי מאמר בנושא זה של שתיקת המגזר העסקי בכותרת "מגזר השתקנים", ואין לי אלא לחזור על הדברים, שהיו נכונים אז, נכונים היום, ונכונים תמיד.

"אני מבקש להזכיר לחבריי, אנשי העסקים בישראל, שאנחנו לא נולדנו כאלה. איש עסקים, כמו כל אחד אחר, הוא קודם כל בן אדם, אח"כ אזרח המדינה, שיקרה לליבו לא פחות מלכל אחד מ-120 חברי הכנסת, ורק לבסוף - איש עסקים. איש עסקים הוא גם, קודם כל, הורה לילדיו, בן (או בת) להוריו, סבא (או סבתא) לנכדיו. לכן, מוזר לי כל כך לראות את אדישותם של חלקים גדולים מהקהילה העסקית לשחיקה בערכים הדמוקרטיים שמדינת ישראל נוהגת להתגאות בהם. עוד יותר מוזרה בעיני העובדה, שמעטים כל כך רואים את הקשר הישיר בין תרבות דמוקרטית בריאה לסביבה עסקית בריאה ולפריחה כלכלית".

מאז 2011 חל שיפור במצב. המגזר העסקי החל להביע עמדות ולא רק בנושאים מצומצמים הנוגעים רק לו. הוא כבר אינו מה שאני מכנה "מגזר השתקנים". כמה מאנשי המגזר יצאו מהמנזר, יצאו מד' אמותיהם - אבל השיפור הזה רחוק מלהספיק, בוודאי על רקע הסוגיות הבוערות שמאיימות לשרוף את המדינה, ובראשן סוגיית השחיתות.

הקהילה העסקית חייבת להבין ולהפנים שאם היא תיתן לרוח הרעה להשתלט על המדינה היא תהיה בין הראשונים לשלם את מחיר הפחד והאדישות. המחיר שאנשי עסקים, והאזרחים ככלל, ישלמו על אי שתיקתם היום, ולחלק מהם יהיה מחיר, יתברר כמחיר קטן בהשוואה למחיר הנפשי והכלכלי שהם ישלמו בעתיד על שתיקתם היום.

ולא רק אנשי עסקים צריכים לעשות חשבון נפש היום. זה נכון גם לגבי פוליטיקאים. כלום לא נמצא צדיק אחד בסדום לקום ולהשמיע את קולו? מה עם הציונות הדתית, מה עם חברים ומנהיגים הגונים של הליכוד? היכן הם?

יש רגעים שבהם יש חובה להניח את האינטרסים העכשוויים והצרים של היום, כדי שהמדינה תהיה ראויה לילדינו ולנכדינו-נכדותינו. אנחנו ממש ברגע הזה.

הכותב הוא יו"ר מיטב דש

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

מנות במחתרת התאילנדית / צילום: דניה ויינר

אחת המסעדות התאילנדיות הטובות בישראל מסתתרת בכלל בחצר של בית

עגלת קפה שמגישה מאפה פיסטוק נדיר, מרכז הוליסטי שגם הציניקנים יתמסרו לו, מיזם אמנות נשי ומסעדה שאפשר למצוא בה בננה לוטי משובחת ● יום בפרדס חנה כרכור

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות